בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי שלא לפסול מומחה רפואי

השופטת לאה גליקסמן לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי ירושלים (השופט עמיצור איתם; ב"ל 11535-01-19) מיום 7.1.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש, המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), למינוי מומחה רפואי נוסף/חלופי, תחת המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין, פרופ' אבינועם רכס (להלן – פרופ' רכס), משלא נמצא כי הכרותו של פרופ' רכס עם המומחה מטעם המשיב מצדיקה את פסילתו.

אשר לטענות המוסד לגופה של חוות הדעת – משלא מוצה הליך הפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי על פי החלטתו של בית הדין האיזורי, ומשבית הדין האיזורי לא דן בטענות אלה - אין מקום להדרש לטענות אלה בשלב זה של ההליך.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טענות המוסד וכלל חומר התיק הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

יודגש, כי גם אם בית הדין היה נעתר לבקשה שלא למנות את פרופ' רכס כמומחה בהליך בשל העובדות המפורטות בבקשת המוסד, ככל שהבקשה הייתה מוגשת בסמוך למינוי וטרם מתן חוות דעתו של פרופ' רכס, אין בכך כדי להביא לפסילת חוות דעתו של פרופ' רכס בדיעבד.

על רקע תשובות ההבהרה המפורטות והברורות שניתנו על ידי פרופ' רכס בנוגע לקשריו עם פרופ' לקר, במסגרתן הבהיר כי "אין בינינו כל קרבה שהיא, לא מקצועית ולא חברית למעט עצם העובדה כי אנחנו נמצאים טכנית באותה המחלקה" וכי "תחומי העניין שלנו הם שונים לחלוטין ואנחנו איננו עובדים יחד" – אני סבורה כי לא ניתן לקבוע שלפרופ' רכס "עניין אישי בתוצאות ההליך" או כי פרופ' רכס היה מצוי בניגוד עניינים שלא אפשר לו מתן חוות דעת אובייקטיבית במקרה הנדון.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי באר שבע (השופטת רחל גרוס; ב"ל 15874-08-20) מיום 16.5.2022, שדחתה את בקשת המבקש להורות על פסילת חוות דעת המומחה האחר שמונה בתיק - ד"ר אנג'ל, ולמנות תחתיו מומחה רפואי מתחום הרפואה התעסוקתית ורפואת הספורט.

...

לאור האמור ובהתחשב בנימוקי ההחלטה מיום 16.5.2022, לא מצאנו מקום לעיון חוזר בבקשה.

עוד מוסיף המבקש כך: החלטת בית הדין האזורי מנוגדת לגישה הליברלית הנוהגת ביחס למינוי מומחים; בית הדין האזורי העביר לידי המומחה האחר את חוות הדעת הפרטית מטעם המערער, בניגוד להלכה הפסוקה, המהווה פגם היורד לשורש העניין המצדיק את פסילת חוות דעת המומחה האחר; המומחה האחר קבע קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין העבודה לליקוי בברכיו ועל כן די בכך כדי לאפשר מינוי מומחה נוסף; חוות דעת המומחה האחר לוקה בחוסר סבירות, מנוגדת למחקרים ביחס לשחקני כדורגל מקצועיים וניתנה בהעדר נתונים, ובתחום שהמומחה האחר אינו בקיא בו. הכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובכלל חומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, גם מבלי להידרש לתשובת המשיב.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

השופטת לאה גליקסמן לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי נצרת (סגן הנשיא, השופט מוסטפא קאסם ונציגי הציבור אדהם פלאח ואליאס ג'טאס; ב"ל 61002-09-20), במסגרתה מינה בית הדין מומחה רפואי מטעמו, שלישי במספר, לבחינת שאלת אם המבקש סובל מטינטון תמידי (להלן – הבקשה ו-ההחלטה בהתאמה).

בתמצית, המבקש טען כי על פי הפסיקה אין לפסול חוות דעת אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות שאלות הבהרה; גישת בית הדין היא שלא למנות מומחה שלישי למעט במקרים חריגים מאוד שאינם מתקיימים בעניינינו; קביעותיו של המומחה השני היו קביעות רפואיות המצויות בתחום מומחיותו; בהתאם לסעיף 17 להנחיות בעיניין מינוי מומחים, אין למנות מומחה רפואי נוסף אלא בהתקיים נסיבות ספציפיות שאינן מתקיימות בעניינינו.

...

בית הדין קבע כי יש מקום להיעתר לבקשה, "שכן מעיון בחוות הדעת של המומחה עולה כי זו התבססה על קביעות משפטיות הניתנות לשיקול דעתו של בית הדין ואינה בגדר שאלה רפואית". לאור האמור, ראה בית הדין האזורי "לנכון לשמוע השקפה רפואית נוספת, וזאת במטרה להכריע במחלוקת הקיימת בין הצדדים". טענות המבקש בבקשה המבקש חזר על טענותיו כפי שפורטו בתגובתו לבקשת המוסד למינוי המומחה השלישי.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, כמו גם בחומר הנוגע לעניין מתיק בית הדין האזורי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המוסד.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

השופטת לאה גליקסמן: לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיאה רוית צדיק; ב"ל 51483-05-21), שבה נדחתה בקשתו של המבקש (להלן – המוסד) למינוי מומחה רפואי אחר חלף המומחה הרפואי שמינה בית הדין.

נקדים ונאמר כי מקובלת עלינו טענת המוסד, כי ככל שלבעל דין טענה כנגד המומחה הרפואי אותו מבקש בית הדין למנות, מטעמים הנעוצים במומחה (כגון – היותו אוחז באסכולה מחמירה, גישה השוללת קטגורית פגיעה בעילת המקרוטראומה בנסיבות מסוימות) עליו לעשות כן בטרם נתן המומחה את חוות דעתו - העיתוי הנכון להגשת הבקשה לפסילת המומחה הוא מיד לאחר המינוי, בטרם נתן המומחה הרפואי את חוות דעתו.

...

האמור לעיל נאמר באופן כללי, מבלי להידרש קונקרטית לדוגמאות שהביא המוסד בבקשת רשות הערעור, לנוכח המסקנה אליה הגענו, שלפיה יש למנות מומחה רפואי אחר בשל העובדה כי הבקשה לפסילתו הגיעה לידיעתו של המומחה השני.

לטעמנו, בנסיבות המקרה הנדון, מראית פני הצדק מחייבת מינוי מומחה אחר במקום המומחה השני [השוו: עניין דמרי].

סוף דבר – בקשת רשות הערעור מתקבלת, ואנו קובעים כי בית הדין ימנה מומחה רפואי נוסף אחר.

בהחלטת בית הדין האיזורי מושא בקשת רשות העירעור נדחתה בקשת המערערת לפסול את חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית הדין , רו"ח שי ונה.

ממילא לא ניתן היה להסיק מכך שבבקשת ארכה זו לא אוזכרה כוונת המערערת להשיג על החלטת בית הדין האיזורי שלא לפסול את חוות הדעת, כי אין בכוונתה לעשות כן. אדרבא, לשיטת המערערת מסקנה שכזו תביא למצב אבסורדי בו גם אם הייתה המערערת מבקשת להגיש את בקשת רשות העירעור בתוך המועד – ולאחר שהוגשה בקשתה למתן ארכה להגשת התצהירים – לא היה באפשרותה לעשות כן. זאת, מחמת אותה ציפייה של המערערת לסיום ההליך בעיניין זה, המתבססת על כך שרצון המערערת להגיש בקשת רשות ערעור כאמור לא אוזכר בבקשתה למתן ארכה להגשת תצהיריה.

" ע"ר (ארצי) 35558-01-22 חנא נואטחה – מדינת ישראל - מרכז רפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל (17.5.2022), בפיסקה 14.

...

אכן, אותה טעות עליה משליכה המערערת יהבה פורטה בתצהירו של בא כוחה, אולם לא מצאנו בפירוט זה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור.

לנוכח האמור לא מצאנו כי סיכויי בקשת רשות הערעור על החלטת בית הדין האזורי טובים במידה כזו המצדיקה הארכת המועד.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, הערעור נדחה.