מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעיכוב ביצוע פסק דין

בהליך ערעור תובענה ייצוגית (עת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

עיכוב ביצוע: לצד הודעת העירעור הגישה המערערת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
] בקשות רשות ערעור בתיקי דנאל ומנפאוואר: ביני לביני, ביום 8.11.21 הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב בתיק דנאל לדחות את בקשת הצדדים שם לאשר את הסדר הפשרה שהגיעו אליו (בר"ע 21168-11-21).
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו ובהמשך דחה השגה נוספת על כך, במסגרת ערעור על פסק הדין שאישר הסדר פשרה שהצדדים הגיעו אליו (הקבוצה יוצגה על ידי באי הכוח המחליפים).
...
המערערת טענה מנגד כי יש לדחות את בקשת הסילוק משום שהנסיבות הקיצוניות שביסוד עניין שלמה תחבורה לא חלות בעניין דנן.
סוף דבר הערעור מתקבל בעיקרו.
באי כוח המערערת יוחלפו בבאי כוח מייצגים אחרים, בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 8(ג)(1) לחוק, משמצאנו כי לא מתקיימים בהם תנאי סעיף 8(א)(3) ו/או (4) לחוק.
על אף קבלת הערעור בעיקרו, לא מצאנו בנסיבות העניין לחייב את מטב בתשלום הוצאות.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת חני אופק-גנדלר בפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי נצרת (השופטת רויטל טרנר; סע"ש 62295-06-20) בגדרה נתקבלה בחלקה בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בעיניינם, תוך שנקבע כי סך של 100,000 ₪ יעוכב בכפוף להפקדתו בקופת בית הדין.
...
בפסק הדין שניתן ביום 17.11.22 (להלן: פסק הדין), קיבל בית הדין האזורי את תביעתו של המשיב בחלקה וקבע כי המבקשים ישלמו למשיב, ביחד ולחוד, סכום כולל של 149,901 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 9,000 ₪.
המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה מהטעמים שטרם הוגש כתב ערעור לבית הדין הארצי, כך שלא ניתן לעמוד על סיכויי הערעור, וכי לא היתה בין הצדדים כל מחלוקת ביחס לשכר הבסיס ששולם.
כחיזוק למסקנה זו אציין כי בעבר עיכב בית דין זה, מבלי לדון בכלל היבטי הסוגיה, ביצוע פסק דין בכפוף להפקדת הסכום המעוכב בקופת בית הדין מבלי להידרש באופן מפורט לסוגיית צו העיקול שהוטל על הכספים (ראו: בש"א (ארצי) 481/09  עדירן פיורה השקעות (1996) בע"מ - נפתלי בוהדנה (7.9.09) וכן רוח הדברים בע"א 3223/09 אסתר פרונט נ' ליפא גלובינסקי (26.8.09)).
זאת, על מנת שככל ונדרש מתן הוראות נוספות על ידי רשם ההוצאה לפועל בשים לב לשינוי מקום החזקתם של הכספים המעוקלים ניתן יהא לעשות כן. לאור כל האמור, מטעמי מאזן נוחות הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בחלקה במובן זה שסכום של 50,000 נוספים (הכולל את רכיב הוצאות המשפט) יעוכב בכפוף להפקדתו בקופת בית הדין האזורי תוך 21 ימים ממועד המצאת החלטה זו למבקשים.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור מתקבלת בחלקה במובן זה שסכום נוסף של 50,000 ₪ מעוכב בכפוף להפקדתו תוך 21 ימים בקופת בית הדין האזורי.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

כללי במוקד בקשת רשות ערעור זו מצויות שתי הוראות חוק: האחת, הוראת סעיף 40(א) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (להלן: חוק המשמעת או החוק), אשר כותרת השוליים שלה היא "ביצוע", וזו לשונה (ההדגשה שלי): "(א)  אמצעי המשמעת שהחליט עליהם בית הדין לא יבוצעו אלא לאחר שנימסר לידי העובד העתק מאושר של ההחלטה, ואם היתה זכות ערעור על ההחלטה – לאחר שעברה תקופת שהערעור; הוגש ערעור, לא תבוצע החלטה אלא לאחר שנימסר לעובד העתק מאושר של פסק-הדין בעירעור.
בית הדין האיזורי קבע כי סעיף 40(א) לחוק מתייחס "לדחיית מועד ביצוע גזר הדין שהורה בין היתר על פיטורי המבקש ביום 31.8.2022 ולא לדחיית מועד כניסתו לתוקף של גזר הדין המורה על הפיטורים. כלומר, ההחלטה על פיטורי המבקש ביום 31.8.2022 התקבלה עוד בעת מתן גזר הדין בהליך המשמעתי השני אולם ביצוע הפיטורים עצמם נדחה עד למועד מתן ההחלטה בעירעור על פסק הדין של בית הדין למשמעת" (סעיף 33 להחלטה, ההדגשה שלי).
בית הדין הדגיש כי בהתאם להוראות חוק המשמעת ההחלטה על פיטורי המבקש כבר התקבלה וביצועה של החלטה זו עוכב מכוח סעיף 40 לחוק עד למתן פסק הדין בעירעור שהגיש המבקש.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את כלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא תגובת הצד שכנגד.
מטעמים אלה לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לצד המבקש.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית, ומשלא התבקשה תגובת הצד שכנגד אין צו להוצאות.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

עוד לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האיזורי האמור שלא לעכב את ביצוע החלטותיו שלו בעיניין המזונות.
בית הדין האיזורי בנידון דידן אימץ קביעה זו של בית הדין הרבני הגדול שלא בוטלה מעולם, ולא הייתה כל סיבה שלא יעשה כן. המבקש אינו טוען כי שגה בית הדין האיזורי בהקש שערך בין נידונו לדין הנידון שבפסק דינו האמור של בית הדין הגדול, אלא טוען נגד פסק דינו האמור של בית הדין הגדול עצמו – טענות שלכאורה אינן צודקות והמייחסות לפסק דין בית הדין הגדול ולהחלטת בית הדין האיזורי הנסמכת עליו קביעות שייחוסן להם אינו עולה בקנה אחד עם המפורש בפסק הדין.
...
נוכח כל האמור אני מחליט ומורה: אני מתיר את הערעור על החלטתו של בית הדין הרבני האזורי אשקלון שקבעה כי מוסמך הוא לדון בענייני מזונות ילדיהם של הצדדים, במסגרת 'השבת מזונות' כפרשנותו המהותית של מונח זה. המבקש ישלים את הליכי הגשת הערעור, היינו: יפתח תיק מתאים, ישלם אגרה ויגיש את כתב הערעור בתוך ארבעה־עשר יום בהתאם לתקנה קלג(5) לתקנות הדיון.
המשיבה תידרש להשיב לערעור לגופו, ובהמשך לכך יישמע הערעור, בכפוף להפקדת המשיב ערובה להוצאות המשפט בסכום של 30,000 ש"ח בתוך שלושים יום ממועד החלטתי זו. ימי פגרה יבואו במניין הימים.
בקשת רשות הערעור על החלטת בית הדין האזורי שלא לעכב את ביצוע החלטתו למזונות זמניים – נדחית.

בהליך ערעור תובענה ייצוגית (עת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בעניינינו, הודעתה של המערערת על כוונתה להגיש ערעור על פסק הדין החלקי ניתנה באופן מפורש במספר הזדמנויות, במסגרת כתבי בי-דין שונים שהוגשו מטעמה: במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין החלקי שהגישה לבית הדין האיזורי ביום 26.10.2023; במסגרת "הודעה בעיניין הגשת ערעור" שהגישה לבית דין זה ביום 5.11.2023; במסגרת הבקשה שלפנינו מיום 28.12.2023.
תקנה 84 לתקנות בית הדין לעבודה קובעת כדלקמן: "לא ערער בעל דין על החלטה אחרת והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט;". בפסיקה נקבע, שככלל, ניתן להשיג על החלטת ביניים בשתי דרכים דיוניות: הגשת בקשת רשות ערעור או השגה במסגרת ערעור על פסק הדין בהליך, כאשר הבחירה בין שתי הדרכים נתונה בידי בעל הדין (ראו: רע"א (עליון) 5330/08 אורי זכריה נ' דרור קוואז, 30.8.2009, להלן: עניין זכריה).
...
אין לקבל את טענת המערערת בתגובתה מיום 23.1.2024, לפיה היתה רשאית להגיש את ערעורה ביום 1.1.2024 לנוכח החלטת בית הדין מיום 31.12.2023, בה צויין כי "בכוונת בית הדין להיעתר" לבקשה להארכת מועד.
לאמור יש להוסיף, כי אף שלא ניתן לקבוע בשלב זה שסיכויי ערעור המערערת הם מובהקים, מכל מקום, יש להיעתר לבקשה להארכת מועד גם לנוכח חשיבות הסוגיות העומדות לדיון בערעור, אשר יש מקום להביאן לבחינת ערכאת הערעור.
טעמים אלה, די בהם על מנת להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין החלקי.
סוף דבר - כתב הערעור אשר הוגש על ידי המערערת ביום 1.1.2024, מתקבל לרישום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו