בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו
ב"ל 52115-07-21
27 נובמבר 2023
לפני:
כב' השופט, סגן הנשיאה דורי ספיבק
נציגת ציבור מעסיקים גב' חמדה מרק
נציגת ציבור עובדים גב' מזל גולן
התובע:
ד"ר עודד זילברמן
ע"י ב"כ עו"ד מיכאל לנג
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד גלי ג'ולייט אלפסי בסון
החלטה
התובע פנה לביטוח הלאומי בבקשה להכיר בכאבי גב וצואר שמהם הוא סובל, כפגיעה בעבודה במסלול המקרוטראומה, אך בקשתו נדחתה בהחלטת פקידת התביעות שניתנה ביום 1.10.20.
לאחר שאלה הוגשו, ולאחר שבקש וקיבל רשות להגיש סיכומי תשובה ואף אלה הוגשו, הגיעה העת לידון ולהכריע בתביעה.
המסגרת הנורמאטיבית
באחת הפרשות (עב"ל 33746-01-14 שרעבי נ' המוסד לביטוח לאומי (9.12.14) סיכם כב' השופט (כתוארו אז) אילן איטח כך את המסגרת הנורמאטיבית הרלוואנטית לענייננו:
"על מנת לבסס את עילת המקרוטראומה יש להוכיח שלוש יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית, יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (היסוד השלישי)".
בפרשה אחרת, מאוחרת יותר (עב"ל 49674-04-21 נמש נ' המוסד לביטוח לאומי (21.3.22), (להלן: פסק דין נמש), שעסקה ממש כמו בעניינינו בתביעה של רופאת שיניים להכרה בפגיעה בצוארה, סקר המשנה לנשיאה כב' השופט אילן איטח את ההלכות הנוגעות לנדרש ממבוטח כדי להוכיח את היסוד הראשון של "תנועות חוזרות ונישנות":
"על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המקרוטראומה –היא היסוד הראשון כאמור, על המערערת להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונישנות, זהות או דומות במהותן, הפועלות אל מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בבצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה. יש להבחין בין פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה. במקרה של עבודה מגוונת, שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים, מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המקרוטראומה.
ראו עוד, לעניין הצורך להבחין בין תנוחה לא נוחה של הצואר לבין תנועות צואר, לצורך בחינת אפשרות הכרה במקרוטראומה צוארית אצל רופאי שיניים: עב"ל 22898-04-20 מילברג נ' המוסד לביטוח לאומי (28.7.20, כב' השופטת לאה גליקסמן והאסמתכאות שם), וכן: ב"ל 7981-21-20 לבני נ' המוסד לביטוח לאומי (19.6.22), מותב בראשות אב"ד הח"מ, ערעור שהוגש לבית-הדין הארצי נמחק בעקבות המלצת מותב בית הדין הארצי: עב"ל 7135-09-22 לבני נ' המוסד לביטוח לאומי (5.7.23)).
בנסיבות אלה, ניתן היה לצפות מהנתבע שיזמן לעדות את שני הרופאים שיעבדו לצדו של התובע באותן שתי מרפאות (או לפחות אחד מהם), או לכל הפחות שיזמן לעדות אורתודנט שמכיר מכלי ראשון את עבודתם של אורתודנטים בכלל, ואורתודנטים העוסקים בתפקידי פקוח בלבד, ונציין בקשר לכך כי ד"ר שפר הנו רופא שיניים כללי (כפי שעדותו, עמ' 4 ש' 6).
בנגוד לעמדתו של אב בית הדין, סבורות אנו כי עדותה של הסייעת, שגם בה נתנו אמון, רלוואנטית להליך שבפנינו.
לסיכום
על דעת רוב חברי המותב, נציגות ציבור גב' מרק וגב' גולן, וכנגד דעתו החולקת של אב בית הדין כב' השופט ספיבק, הוחלט למנות מומחה לצורך המשך בירור תביעת התובע.
...
נוכח כל האמור, הגיש התובע את התביעה שבפנינו ביום 25.7.21.
ד"ר שפר אכן הודה בכך שקיימים הליכים תלויים ועומדים בין התובע למכבי (עמ' 6 ש' 4), אך העיד כי אין בהם כדי להשפיע על עדותו, ונתתי אמון בתשובתו זו. אציין בהקשר זה, כי התובע לא מסר פרטים כלשהם אודות טיב אותו סכסוך משפטי עלום שבעטיו מתנהלים אותם הליכים בין מכבי ובינו, ולא הגיש כל מסמך או ראיה אחרת בקשר לכך, שככל שהיו מוגשים ייתכן שהיה בהם כדי לשנות במשהו את המסקנה ביחס לאי-הוכחת טענתו כי ההליכים השפיעו בדרך זו או אחרת על עדותו של ד"ר שפר והובילו אותו – כך לטענת התובע – להעיד עדות שאינה אמת;
חמישית אשר לשני העדים שהעידו מטעם התובע – עדותה של הסייעת אינה רלוונטית ואינה משפיעה על מסקנתנו בדבר העדר תשתית עובדתית, שכן עדה זו עבדה עם התובע רק פעם בשבועיים בימי ראשון אחר הצהריים ובימי שישי, במשך ארבע שנים בלבד ולא בעבודתו המרכזית במכבי, כך שכמובן שאין בעדותה כדי לשפוך אור על עבודתו במכבי (כפי שהיא עצמה הודתה, עמ' 14 ש' 4 לפרוטוקול).
נציגות הציבור גב' חמדה מרק וגב' מזל גולן:
לאחר שעיינו בחוות דעתו המנומקת של אב בית הדין, אין אנו שותפות לאופן ניתוח העדויות והראיות על ידו, ובהתאם אף אין אנו מסכימות למסקנה שאליה הגיע.
עוד בניגוד לדעתו של אב בית הדין, מצאנו להפחית ממשקל עדות ד"ר שפר אף בשל קיומו של סכסוך משפטי בין התובע לבין מכבי שד"ר שפר, מן הסתם בשל התפקיד הניהולי בו הוא נושא, היה מודע לפרטיו (עמ' 6 ש' 3).
לסיכום
על דעת רוב חברי המותב, נציגות ציבור גב' מרק וגב' גולן, וכנגד דעתו החולקת של אב בית הדין כב' השופט ספיבק, הוחלט למנות מומחה לצורך המשך בירור תביעת התובע.
