בקשת רשות ערעור על החלטת ביטול פסק דין בבית משפט לתביעות קטנות

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הרשמת הבכירה סמאח סאבר מסרוואה) מיום 7.12.20 בת"ק 59992-02-20.

לאמור, בחלוף קרוב לחודשיים מהמועד להגשת בקשת רשות העירעור על פסק הדין, ובחלוף 7 ימים מהמועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה שדחתה את הבקשה לביטול פסק הדין.

על כן על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, שכן עניין זה עומד להכרעת המותב שידון בבקשת רשות העירעור, וכמובן מבלי להתייחס לעצם טענותיה הערעוריות של המבקשת כנגד קביעות בית משפט קמא, מתן פסק דין ללא קיום דיון, הוא פגם דיוני יסודי שכן נימנע מהמבקשת את יומה בבית המשפט.

...

בשים לב לאמור, הבקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור מתקבלת.

בית משפט לתביעות קטנות בעפולה ‏כ"ט שבט תשפ"ג, 20 פברואר 2023 ת"ק 6652-01-22 ראובני נ' סואעד בפני כב' הרשמת הבכירה, מאיה בלאו תובעת עליזה ראובני נתבע סעיד סואעד פסק דין

נקבע בהחלטה כי אין זכות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת של בית-המשפט לתביעות קטנות ודי בכך כדי לדחות את הבקשה, וכן דין הבקשה להדחות לגופה, לאחר שהמבקשת הודיעה במכתב לבית המשפט כי היא מבטלת את כל דרישותיה, והתביעה נמחקה לבקשתה.

...

שוכנעתי כי הנתבע ביצע עבור התובעת את העבודות כמוסכם, וכי לאחר שהגישה נגדו את התביעה הקודמת, נטל חלק בהליך גישור, במהלכו הסכים לבצע השלמה של העבודות, בפיקוח המגשרים.

בנסיבות, נוכחתי, כי אין עילה לחייב הנתבע בהשבת תמורת העבודות, במלואה או בחלקה, לתובעת, וכי דין התביעה להידחות.

לנוכח המפורט לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת לשלם לנתבע הוצאות בסך 500 ₪, בתוך 30 ימים מיום שיתקבל בידיה פסק-הדין.

לאחר דיון, קיבל כב' השופט אברהם יעקב, את בקשת רשות העירעור, ביטל את פסק הדין בתביעה המקורית והחזיר את התיק לבית משפט לתביעות קטנות על מנת שידון בו מראשיתו תוך שקבע כדלקמן: "זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בימ"ש לתביעות קטנות בראשון לציון (כב' הרשם ירמיהו). בשנת 2010 הגיש המשיב תביעה כנגד המבקשת לתשלום דמי נזק בסכום של 30,100 ₪.

...

לאחר שבחנתי את מכלול הראיות שהוגשו ונשמעו באתי לידי מסקנה שלא נותר ספק שעלה בידי התובעת להוכיח במאזן ההסתברויות הנדרש בהליך האזרחי, שהחשבונית לא משקפת את העסקה בין הצדדים ושני הנתבעים היו מודעים לכך ובכל זאת הנתבעת פעלה לאשר את החשבונית כעותק "נאמן למקור" על אף שהיה ברור שאין כלל מקור.

אחר כל האמור לעיל, ניתן לקבוע באמת המידה הנדרשת בהליך האזרחי שהחשבונית בה עשו הנתבעים שימוש כדי להגיש את התביעה הקטנה, לקבל פסק דין בהעדר ולגבות מן התובעת את הכספים על פי פסק הדין, לא שיקפה את העסקה שהיא מתיימרת להציג.

בנסיבות העניין ותוך איזון בין מעשיהם של שני הצדדים, סבורני שהצדק יעשה אם ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 36,000 ₪ בתוספת שכר טרחה בסכום כולל של 7,000 ₪.

בהחלטה נושא הבקשה דנן נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (השופטת ח' קלמפרר-מרצקי), מיום 24.2.2023, בת"ק 28581-07-22, בגדריו קיבל בית המשפט, באופן חלקי, את תביעת המשיבה, וחייב את המבקשת בתשלום פיצויים בסך 19,621 ש"ח. בתחילת שנת 2021, ביצעה המבקשת עבודות איטום בבניין משותף ברחוב המורן 4 בחיפה, נוכח חדירת מים לדירתה של המשיבה, ולדירת השכן, מר אלי כהן, ששמש גם כנציג ועד הבית (להלן: מר כהן).

יחד עם זאת, כפי שציין בית המשפט המחוזי, הלכה היא כי פגם שנפל בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות, הנוגע לסוגיית הייצוג, אינו מביא לביטול אוטומאטי של פסק הדין או ההחלטה שניתנו בתום הליך זה. ברוח דוקטרינת הבטלות היחסית, על ערכאת העירעור לבחון את עוצמת הפגם ואת השפעתו על התוצאה, ובהתאם לכך לקבוע סעד ההולם את תקונו, לרבות הותרת פסק הדין או ההחלטה על כנם כפי שהם (ראו: עניין פרטוק, בפיסקה 14; עניין חיימוביץ', בפיסקה ט"ז-י"ז; רע"א 1868/16 רז נ' האפרתי, פסקה ט"ו (19.6.2016); טל חבקין ויגאל נמרודי התביעה הקטנה 372-371 (2017)).

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה, וזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות.

בנסיבות אלו, מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשת המבקשת, משאין היא עומדת באמות המידה המחמירות למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות.

סיכומו של דבר: הבקשה נדחית.

דיון והכרעה על פי תקנה 16 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז – 1976, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין או ההחלטה.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, שניתנה ביום 10.7.23 ונשלחה אל המבקשת בדואר אלקטרוני (שהמבקשת מסרה לבית המשפט עם הגשת כתב הגנה מטעמה) בהתאם לתקנה 161(1)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ביום 11.7.23, חלף ביום 11.9.23.

...

ביום 6.6.23 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ובית משפט קמא בהחלטתו מיום 11.7.23 נעתר לבקשה בכפוף לתשלום הוצאות למשיב בסך של 1,000 ₪ תוך 20 יום.

ואולם, כפי שהובהר לעיל, גם אם הייתה מתקבלת עמדתם המשפטית של המערערים, עדיין לא היה מנוס מן המסקנה כי ההליך הוגש באיחור.

לפיכך, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד.

סיכומו של דבר, משלא נמצא טעם מיוחד המצדיק סטייה מהמועד הקבוע בתקנות סדר הדין, אני דוחה את הבקשה.