עוד הוסיף וקבע כי "לאחר חתימה על פסק דין ניתן לידון בו אך ורק לשם תיקון טעות סופר או בבקשות לביזיון בית משפט. הבקשה שבפניי אינה נכנסת לגדר אף אחת מן הקטגוריות הללו".
על החלטות בית המשפט המחוזי בשתי הבקשות לביזיון, שעוסקות כאמור באותו הנושא ונדחו למעשה מטעמים זהים, מלינים המבקשים בבקשת רשות העירעור שלפניי.
...
ביום 27.5.2021 נתן בית המשפט המחוזי פסק-דין בהמרצת הפתיחה וקיבל אותה באותן חלקי תוך שהוא מורה למשיבים "להעביר למבקשים העתקים של המסמכים הנוגעים להסכמי שכר הטרחה, ההתחשבנות בגין שכר הטרחה לרבות קבלות ומכתבי התחשבנות וכן העתקי מסמכים בקשר להוצאות ניהול התביעה בבית משפט השלום. הדרישה למסירת יתר המסמכים, נדחית" (פסקה 17 לפסק-הדין).
המשיבים טענו בתגובתם, כי יש לדחות את הבקשה השנייה לביזיון משלל טעמים, דיוניים ומהותיים, ביניהם: השתק עילה שנוצר בעקבות דחיית הבקשה הראשונה לביזיון; לטענתם מילאו אחר פסק-הדין שניתן בהמרצת הפתיחה משזה לא השית עליהם כל חובה להגיש תצהיר וממילא הגישו לבא-כוח המבקשים גם את המסמכים המדוברים במסגרת הליך אחר וזאת בצירוף תצהיר גילוי מסמכים ספציפי; השחרת חלק מתוכן המסמכים שהועברו אינה חותרת תחת הציווי בפסק-הדין שכן התוכן שהושחר לא נוגע למבקשים ולא נכלל בציווי לפי פסק-הדין; פסק הדין לא הורה להם לצרף צילום שיק או אסמכתא בנקאית שמעידה על קבלת שכר-הטרחה ודי בקבלות שהנפיקו בזמן אמת; קיימת דרך אחרת לביצוע הצו השיפוטי והמבקשים אינם נדרשים להליך ביזיון לאור תביעה כספית שהגישו לאחרונה נגדם ונגד עוה"ד ג'אבר במסגרתה עתרו, בין השאר, לסעד כספי בגין הפרת החובה לכאורה למסירת אותם מסמכים; ושיהוי.
המקרים להם הפנו המבקשים היו מקרים בהם מלכתחילה ניתן ציווי מפורש, כחלק מהסעדים להם נעתר בית המשפט בתביעה, שמורה על הגשת תצהיר כאמור בד בבד עם המצאת המסמכים.
סבורני, כי אף את יתר טענות המבקשים לגבי הפרות נטענות של המשיבים את פסק-הדין שניתן, הפרות בגינן עתרו המבקשים לסנקציה לפי הפקודה, יש לדחות מטעם דומה.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.