בקשת רשות ערעור על החלטת ביזיון בית משפט בהוצל"פ

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עמית יריב) מיום 7/2/2021 בת.א. 14775-12-18 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

כך למשל כאשר רשם הוצאה לפועל סבור כי פסק דין או חלק ממנו , שביצועו התבקש בלישכת ההוצל"פ טעון הבהרה, רשאי הוא לפנות בכתב לבית משפט שנתן את פסק דין כדי לקבל הבהרה (סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967).

...

דין הערעור להידחות לגופו.

על כן בנסיבות, ברור כי לא ניתן היה להיעתר לבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט ואין מקום להתערבות ערכאת ערעור בהחלטה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

על-יסוד כל האמור העתירה שבבקשת רשות העירעור היא לביטול פסק הדין ללא כל תנאים ולאפשר למבקש להגיש כתב הגנה, לעכב את ביצוע פסק הדין עד למתן החלטה בבקשה, ולסגור את כל הליכי ההוצל"פ המתנהלים כנגד המבקש מכוח פסק הדין מיום 10.4.18.

לאחר שנתתי דעתי לכתב התביעה שהגישו המשיבים לבית משפט קמא, לפסק הדין מיום 10.4.18 שהוגשה בקשה לביטולו, לבקשותיו של המבקש לביטול פסק הדין ולהארכת המועד לצורך הגשת בקשת הביטול, לתגובת המשיבים שהתנגדו לבקשותיו אלה של המבקש, להחלטת בית משפט קמא מיום 25.8.21, לבקשת רשות העירעור על מצורפיה, לתגובת המשיבים על מצורפיה (ובין היתר גם הסכם הפשרה בפני המפקח על רישום מקרקעין, וההליך של ביזיון בית משפט), החלטתי שיש לידון בבקשת רשות העירעור כאילו ניתנה הרשות והוגש העירעור על-פי הרשות שניתנה, והגעתי למסקנה לפיה יש לקבל את העירעור.

...

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר) מיום 25.8.2021 ב-ת"א 52219-11-17, לפיה בוטל פסק הדין בהעדר הגנה שניתן ביום 10.4.2018 בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים: האחד, המבקש יפקיד בקופת בית-המשפט את הסכום של 50,000 ₪ לא יאוחר מיום 19.9.21 השני, ביטול פסק הדין יהא כפוף לכך שהמבקש ישלם הוצאות משפט למשיבים בסכום של 3,000 ₪ ללא תלות בתוצאות ההליך.

אני מורה למזכירות בית-המשפט להעביר את הערובה בסך 2,500 ₪ שהפקיד המבקש בבית משפט זה, לצורך הבטחת הוצאות המשיבים בערעור, לקופת בית משפט השלום בחיפה, לת"א 52219-11-17, וזאת על חשבון הפקדת הערובה בסך 10,000 ₪ כפי שקבעתי לעיל.

סכום ההוצאות בסך 3,000 ₪ שפסק בית משפט קמא לזכות המשיבים (ללא תלות בתוצאות ההליך), יעמוד בעינו ללא שינוי, ואני קובע בזאת, שעל המבקש לשלם סכום זה לא יאוחר מתאריך 15.12.2021, למשרד ב"כ המשיבים, עבור המשיבים, ולהמציא לבית משפט השלום קבלה בדבר ביצוע התשלום, שאם לא כן, יעמוד פסק הדין מיום 10.4.18 בעינו ללא שינוי, ועיכוב הביצוע יהא בטל ומבוטל.

בנסיבות העניין, אני קובע שלא יהא צו להוצאות.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת שרון גלר) בהפ"ב 8714-06-20 מיום 26.12.2021, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן סעד לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, 1929 (להלן: פקודת בזיון בית משפט או הפקודה).

במקביל לכך, פתחה המבקשת בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיבה, לשם גביית הוצאות שכר הטירחה אשר נפסקו לה על ידי הבורר ועל ידי בית המשפט קמא בהליכים שפורטו לעיל (תיק הוצל"פ מס' 506722-06-21.

...

לאחר שהגישו הצדדים את תגובותיהם לבקשה והתנהלו מספר דיונים, דחה בית המשפט המחוזי ביום 2.5.2021 את טענת המשיבה לשינוי נסיבות, נעתר לבקשה, ונתן לפסק הביניים תוקף של פסק דין (להלן: פסק הדין).

באשר לטענה הנוגעת לחלוקת הדיבידנד, סבורני כי אף אם אניח כי טענה לפיה הברחת נכסים שיבשה את היכולת הכלכלית לקיים את פסק הדין, עשויה, במקרים מתאימים, לידון במסגרת הליך מכוח הפקודה, יהא הדבר שמור למקרים שבהם הפעולות הנטענות בוצעו לאחר שניתן פסק הדין הקובע את החיוב הכספי, במטרה ברורה לסכל את האפשרות המעשית לקיימו.

ויובהר, היעדר האפשרות לנקוט בהליך בזיון על פי הפקודה אינה משמיעה את המסקנה כי המבקשת ניצבת בפני שוקת שבורה.

המסקנה המתבקשת היא שצדק בית המשפט קמא בכך שנמנע מלעשות שימוש בפקודת ביזיון בית המשפט במקרה זה. אשר על כן, הבקשה נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל בתל אביב (כב' הרשם עמית גולן) מיום 2.5.2022 ו-8.5.2022 בתיק הוצל"פ 522389-03-22.

בית המשפט של חידלות פרעון לא אישר את הסדר הפשרה השלישי (החלטות מיום 29.11.2021, מיום 6.12.2021 ומיום 2.1.2022 (נספחים 26, 27 ו-11 לתשובה לבקשה לרשות ערעור)).

ביום 26.1.2022 פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט בטענה שהמשיבים אינם משתפים עמו פעולה בניסיון לאתר כספים שהועברו לחשבונותיהם עוד ביום 4.1.2022.

...

פועל יוצא מן האמור הוא שיש לדחות את הערעור, הגם שלא מטעמיו של הרשם.

דין הטענה להידחות.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון רע"א 390/24 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. תריסי מכר בע"מ 2. נביל עביד 3. מוניר עביד נ ג ד המשיבים: 1. אליאס אבו שרקי 2. וסים אבו שרקי 3. הממונה על הליכי חידלות פירעון ושקום כלכלי 4. עו"ד איתי פריימן בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בחדל"ת 25653-07-22 מיום 13.12.2023 ומיום-7.1.2024, שניתנה על ידי כב' השופט מ' רניאל בשם המבקשים: עו"ד אוסאמה סכס בשם המשיבים 2-1: עו"ד סמר אבו יונס בשם המשיב 3: עו"ד אסף ברקוביץ בשם המשיב 4: בעצמו ][]החלטה

המחלוקת בין הצדדים נוגעת איפוא לשאלה האם המבקש המציא את כלל המסמכים הנדרשים בהתאם להחלטה מיום 10.9.2023 עוד ביום 31.10.2023 כפי שהוא טוען, כך שלא היה מקום לחייבו בתשלום קנס בגין הימים שמעבר לתקופה זו. ראשית, באשר לטענת המבקש כי ההחלטה ניתנה מבלי שהתקיים דיון במעמד הצדדים – הרי שבהתאם לסעיף 6(2) לפקודת בזיון בית המשפט, עובר לקבלת בקשת הנאמן ומתן הצוו לפי פקודת ביזיון בית המשפט, היתקיים ביום 10.9.2023 דיון לפני בית משפט קמא במעמד הצדדים.

אלא שעיון ברשימת המסמכים שהומצאה באותם הימים (למשל: דו"ח גיול לקוחות; ותדפיס העידר תיקי זוכה בהוצל"פ) מלמדת כי אכן מדובר במסמכים שנזכרו עוד בדוא"ל מיום 31.8.2023.

...

הנאמן טען כי דין בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.

הכונס הרשמי הצטרף לתשובת הנאמן וטען כי יש לדחות את הבקשה הן לגופה והן מאחר שהיא הפכה לתיאורטית.

לאור כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.