בקשת המבקש לתת לו רשות לערער על החלטה בית משפט השלום ברמלה (כב' הש' א. כהן) מיום 4.2.21 במסגרתה נדחתה בקשתו לפסילת חוות דעת המומחה האורתופדי שמונה מטעם בית המשפט.
המשיבה הגישה בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, ולמינוי מומחה בתחום האורתופדיה.
בית משפט קמא הדגיש בהחלטתו כי הבדיקה תהיה "אך ורק לגבי העולה מהמסמכים שהוצגו ע"י המבקש בחקירה, הנוגעים לפגימה לכאורית בכתף ימין. כמו כן התיר בית המשפט למבקש לצרף תעוד רפואי הנוגע לצואר שלא הוצג בעבר למומחה והורה למומחה לבחון האם יש בתעוד זה בכדי לשנות מחוות דעתו המקורית.
על החלטה זו עתר המבקש ליתן לו רשות לערער
תמצית טענות המבקש
בבקשתו דנן, חזר המבקש על טענותיו בבקשה לפסלות שופט שהוגשה לפני בית משפט קמא, והעלה טענות חוזרות בדבר הכרות מותב קמא עם משרד ב"כ המשיבה, והשלכתה על קבלת הבקשה להבאת ראיות לסתור ע"י בית משפט קמא.
המבקש חזר אף על טענותיו בבקשה לפסילת מומחה והדגיש כי המומחה הרפואי לא מילא את תפקידו כנדרש, נימנע מלבדוק את המבקש בשנית בצורה מקיפה וראויה, נימנע מלהשיב לשאלת המבקש, במסגרת ביקורו אצלו, האם לאחר עיון בתעוד הרפואי שהומצא לו אין מקום לבצוע בדיקה חוזרת לצואר, וטען עוד כי המומחה היה נעול בדעתו נוכח הכוונת בית משפט קמא בדיון ההוכחות, וכי הלך רוחו של המומחה בבדיקה החוזרת היה נוקשה ונרגן.
ואולם גם לגופם של דברים לא מצאתי עילה לפסול את חוות דעתו של המומחה או להורות על מינוי מומחה רפואי אחר תחתיו.
...
עיקר טענות המבקש התמקד בכך שהסתבר לו כי למותב קמא היה קשר עם משרד ב"כ המשיבה, וכי קשר זה משפיע על החלטותיו, ובכלל זה ההחלטה בה נעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור בהיעדר עילה של ממש לכך, וכן ההחלטה הנזכרת מיום 23.7.20 במסגרתה, כך נטען, "כיוון והיטה" בית משפט קמא את מומחה בית המשפט באומרו לו, בין השאר, כי "הרי חוות דעתך לא תשתנה", מתוך שכך התבקשו הן פסילת המותב והן ביטול ההחלטות שניתנו על ידו.
כבר מטעמים אלו דין הבקשה להידחות.
כך בעניין רע"א 7819/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (2016) בו דן בית המשפט בחוות דעת מומחה אשר חרג מסמכותו במספר קביעות בחוות דעתו לרבות קביעת נכויות שונות שלא בגדרי סמכותו ע"פ כתב המינוי-
" הלכה היא, כי גם כאשר מתגלים פגמים בחוות דעתו של מומחה, המסקנה לא צריכה להיות בהכרח פסילת חוות הדעת, אלא על בית המשפט לבחון אם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין... אף אם נפלו פגמים בחוות דעת המומחה, פסילת המומחה וחוות דעתו היא הסנקציה החריפה ביותר שבית המשפט יכול לנקוט בה מבין שורה של צעדים אפשריים, ובית המשפט לא ימהר לעשות כן כשניתן להסתפק בהוראה מתונה יותר ..." (ה.ש.- צ.ו; עוד ובנוסף ראו לעניין זה - רע"א 435/17 פלוני נ' פלוני (2017); ת"א (חי') 21750-05-14 עזיזה עבאס נ' רשות מקרקעי ישראל (2014); ת"א (י-ם) 64779-12-17 עלי בלוך נ' חנוך שטלברג (2019); ת"א (ראשל"צ 4323-02-10 אשר חדד נ' הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ (2010) ועוד רבים אחרים) .
בדומה - בדין קבע בית משפט קמא בהחלטתו כי טענות המבקש באשר לצורך בבדיקה צווארית חוזרת מקומן בחקירת המומחה וכי אין בהן להצדיק פסילת חוות דעתו, בוודאי לא בשלב זה.
מכלל האמור, הבקשה נדחית.
