מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על החלטות ראש הוצל"פ בתיק הוצל"פ

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ מיום 24.4.19 בתיק הוצל"פ 522082-12-17 (להלן: "תיק ההוצל"פ").
בסופה של ההחלטה הופיעה בהדגשה השורה הבאה: "בצד האמור לעיל יובהר המובן מאליו כי פסק הדין שניתן בהליך קמא (מיום 30.12.18) מחייב את הצדדים שהיו בעלי הדין באותו הליך – המשיבים – (הנתבעים – ד.ש) בלבד ואין בכוחו לחייב צדדים שלישיים שלא היו בעלי דין ולא נשמע קולם". הבקשה לראש ההוצל"פ וההחלטה נשוא העירעור במסגרת תיק ההוצל"פ ביקש המינהל לצרף את המשיב כמסייע.
...
אני סבור שיש להחיל הלכות אלה על המשיב, הטוען לזכות במשק.
מתוך עיון בהחלטת רשמת ההוצל"פ נראה, שרשמת ההוצל"פ ייחסה משמעות לעובדה כי בהחלטת בית המשפט המחוזי נאמר, שהמבקש שמתגורר לטענתו במשק למעלה מ- 30 שנה ביחד עם בני משפחתו, לא היה צד להליך קמא, לא היה צד להליכים בלשכת ההוצל"פ, ולא היה צד לתביעה שניהל המינהל שבמסגרתה ניתן פסק הדין שמבוצע בהוצל"פ. אני סבור שלא היה מקום לייחס משקל רב לדברים אלה.
המשיבה מצביעה על כך שאין ברשותה שום ממצא, שמחזק טענה זו, והפקחים בשטח לא מצאו שהמבקש מתגורר שם. גם בדיון שנערך בפני ברע"א 62045-12-18 כאשר שאלתי את מר משה ביטון, אחד הנתבעים, לגבי המבנים המצויים במשק, לא טען בפני שהמשיב מתגורר שם. סוף דבר בקשת רשות הערעור מתקבלת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב - יפו (כב' הרשם הבכיר אריה דורני – דורון) מיום 31.8.21 בתא"ק 1462-07-12 ולפיה נדחתה בקשת המבקש – הנתבע להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 23.6.2013 ונדחתה הבקשה לביטול פסק דין.
הדגישה, כי במשך למעלה משנה וחצי – החל מיום 18.11.19, מעסיקים המבקש ובא כוחו את ראש ההוצל"פ, את בית המשפט המחוזי ואת בית משפט השלום בענייננו (כערכאת ערעור על רשם הוצל"פ), ועכשיו מבוקש ביטול פסק דין משנת 2013 כאשר החלטת רשם ההוצל"פ שלא לסגור את התיק כבר הפכה חלוטה 7 חודשים קודם לכן.
...
כאשר על פני הדברים יש פגם במסירה ונראה כי פסק דין צריך להיות מבוטל מחובת הצדק, אזי אין מנוס מביטול פסק דין גם כאשר יהיה קושי לנהל ההליך לגופו בחלוף שנים, אולם במקרה שלפנינו אין סיבה לקבוע כי היה צריך לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.
לפיכך, החלטת בית משפט קמא ונימוקיה מקובלים עלי ודין הערעור להידחות.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש, ביום 16/10/22 נודע לו כי המשיב מס' 2 פתח תיק הוצל"פ כנגד המשיב מס' 1 בגין חוב כספי של המשיב מס' 1 כלפיו ואף מונתה כונסת נכסים למקרקעין היא המשיבה מס' 3 .
נוכח זאת פעל המבקש להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט השלום בתל אביב אולם גם בקשת רשות העירעור נדחתה על הסף.
סבורתני כי במקרה דנן, ישנו שהוי ניכר בהגשת הבקשה לבית המשפט שכן מתוך המסמכים והחלטות ראש ההוצל"פ עולה כי המבקש יודע מזה זמן רב על ההליך ההוצל"פ, על קיומה של כונסת הנכסים ועל פינויו מהמקרקעין, אולם לא הגיש כל בקשה מתאימה לבית המשפט ורק מנימוק זה בלבד, סבורתני כי אין מקום ליתן את הצוו המבוקש במעמד צד אחד.
במקרה דנא, לא הצביע המבקש בבקשתו על טעם כלשהוא, או על נסיבות חריגות, המצדיק מתן צו עשה במעמד צד אחד, בשים לב כי כבר ביום 16/10/22 נודע לו על החלטת הפינוי וכי מזה זמן רב יודע המבקש על מינויה של כונסת הנכסים למקרקעין משוא ההליך ועל ההליך ההוצל"פ. למותר לציין כי במקרה דנן, עיקר טענותיו של המבקש הן כלפי השקעותיו במושכר הם המקרקעין מושא ההליך, שכן לטענתו על פי הסכם השכירות בינו לבין המשיב מס' 1, הוא זכאי לנכות מסכום הרכישה אשר יקבע ע"י שמאי מוסכם את השקעתו בסך של 1,150,000 ₪.
...
הלכה פסוקה היא שבית המשפט נעתר במשורה ורק במקרים חריגים למתן צו עשה שתכליתו לשנות את המצב הקיים, במעמד צד אחד.
ככלל, ההלכה הפסוקה בעניין מהותו של צו עשה הינה חד משמעית: "נקדים ונאמר, שאמות המידה לנתינת צו עשה זמני נוקשות יותר מאלו שבנתינת צו מניעה זמני. המשיב לא ביקש לשמור על המצב הקיים אלא לשנותו מעיקרא, ולהחזיר את המצב לקדמותו. בקשתו היתה למעשה שבית הדין יפסוק סופית בפלוגתא שבין הצדדים, אם כי לתקופה מוגבלת. נראה לנו שצריכות להיות נסיבות יוצאות מן הכלל כדי להביא בית משפט להיעתר לבקשה כזו, וצריכות להיות בפניו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת של המבקש, ולא רק הוכחות על זכות לכאורה". (דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל - גנץ פד"ע ד 161, 164).
וכן עמ' 107: "אין בית משפט נוהג לתת צו מניעה במקום שפגיעתו של הנתבע בזכויותיו המשפטיות של התובע היא זעומה, והיא ניתנת להערכה כספית, ותשלום של ממון יש בו כדי פיצוי..." נוכח כל האמור לעיל, ובנסיבות העניין,ובשים לב כי כונסת הנכסים כבר קיבלה חזקה על המקרקעין משוא ההליך ( המושכר ), כי הבקשה שלפניי הוגשה בשיהוי שכן המבקש ידע על קיומו של הליך ההוצל"פ ולקיומה של כונסת הנכסים מזה זמן רב, והיות והתרשמתי כי על המאזניים מוטל בעיקר נזק כספי, אשר הינו הפיך מיסודו ובר פיצוי, לא מצאתי לנכון ליתן צו מניעה וצו עשה זמני במעמד צד אחד, כמבוקש.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

עוד נרשם שם כי החייב פועל לגיוס כספים והגעה להסדר כולל בתיק הפש"ר. בכפוף לאישורו של ראש ההוצל"פ ובית המשפט בתיק הפש"ר, היה ולא תבוצע אחת מהחלופות האמורות, יפונה הבית בהסכמה והחזקה תמסר לקונה להמשך מימוש בהתאם להוראות ראש ההוצל"פ. וראו מה נרשם בסעיף 3 לאותו הסדר: "בנסיבות האמורות, לפיהן החייבים הצהירו שיעשו מאמץ עילאי, הן למכירת הדירה או הגעה להסדר גם בתיק זה וגם בתיק הפש"ר ובהילקח בחשבון תקופת החגים הבא עלינו לטובה יהיה זה נכון וצודק ליתן שהות אחרונה לחייבים לנסות ולפתור את החובות" (הדגשה שלי – הח"מ).
באותו יום, 25.01.24, ניתנה החלטת ביהמ"ש העליון לפיה, בשעה שביהמ"ש המחוזי קבע כי על החייב להגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע לתיק ההוצל"פ, ומשלא השיג על כך והגיש את הבקשה לתיק ההוצל"פ, יש להמתין למתן החלטה שם. ביום 07.11.23 ניתנה החלטת רשם ההוצל"פ שהיא ההחלטה נשוא בקשה זו, לפיה יתרת חוב הפיגורים עומדת על סך של 39,701 ₪.
ביום 18.02.24 הוגשה בקשת רשות העירעור דנן על החלטת רשם ההוצל"פ. ביום 19.02.24 לאחר הגשת בקשת רשות העירעור ניתנה החלטת בית המשפט העליון הנכבד בבקשת החייב לעיון מחדש בהחלטה לפיה עליו להפקיד 100,000 ₪ לצורך עיכוב ביצוע פינוי הנכס.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות המבקשים וכן קיימתי דיון שלאחריו המבקשים הגישו השלמת טיעונים – החלטתי לדחות את הערעור והכל יפורט להלן: בשל העובדה שמדובר בפינוי בית מגורים החלטתי לתן רשות לערער ולדון בערעור לגופו.
אני דוחה את הטענה לפיה לא ניתן היה להכריע בערעור בשעה שהמצהירה מטעם הבנק לא הגיעה לדיון.
לסיכום אני דוחה את הערעור שהגישו המבקשים על החלטות רשם ההוצל"פ. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בסך של 5,850 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהחלטה מיום 6.12.22 ראש הוצל"פ הבהיר לכונס הנכסים בצורה ברורה כי יש להורות על שיחרור הכספים לטובת חוב המזונות שהנו בעל דין קדימה.
הוסיפה כי במידה והנושה סבור כי קיימת לו זכות עדיפה לגביית הכספים עליו לפנות בעצמו לבג"צ בבקשה להורות על פסילת סעיף 76(א3) לחוק ההוצל"פ. החלטת בימ"ש קמא מיום 11.1.24: נקבע כי שאלת סמכות הכונס להגיש את התביעה בתיק קמא משנית לחלוטין הואיל ושאלת קדימות חוב המזונות על פני חוב הנושה ערן שרון, צריכה לקבל ההכרעה, והנושה ערן שרון וודאי היה מוסמך להגיש את התביעה, כפי שטוענת המבקשת עצמה.
לאחר עיון בבקשת רשות העירעור, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להדחות אף ללא צורך בתשובה מהנימוקים כדלקמן: ככלל, השגות של בעלי דין על החלטות ביניים של ערכאה דיונית, יידונו במסגרת ערעור על פסק דין זאת למעט במקרים נדירים שבהם מבקש רשות העירעור מצליח להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלולה לגרום נזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי וזאת בהתאם לסעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט.
...
משצורף הנושה ערן כתובע נוסף, אני סבורה כי אין חשש שינוהל הליך שלם מיותר או שגוי.
אני סבורה כי בדין נמנע בימ"ש קמא מלהכריע בטענה זו, בשלב המקדמי של בקשה לסילוק על הסף.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו