סגן הנשיאה אילן איטח
לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת יפית מזרחי לוי; ב"ל 61093-12-22), שבו קיבל בית הדין האיזורי את ערעור המשיבה על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) (להלן - הועדה) מיום 20.11.2022 והורה על העברת עניינה לועדה בהרכב חדש.
רקע
המשיבה, ילידת 1962, סובלת מליקויים רפואיים שונים, הגישה למבקש (להלן - המוסד) תביעה חוזרת לנכות כללית.
...
נקבע כי הוראות פריט ליקוי 92 לתוספת לתקנות מתיר צירוף ליקויים, גם ליקויים שאינם מפורטים בפריט הליקוי, שכן אין מדובר ברשימה סגורה; לפי חוזר המוסד, מטרת פריט הליקוי היא ליתן התייחסות הוליסטית למידת ההשפעה של תסמונת הפיברומיאליגיה על תפקודו של המבוטח; טענת המשיבה כי שיעור הנכות שנקבע לה אינו תואם את מצבה הרפואי דינה להידחות, שכן היא מכוונת כנגד שיקול דעתה הרפואי - מקצועי של הוועדה.
הגם שהוועדה פרטה סימנים שלכאורה מסבירים את חומרת הסימנים הקליניים ("...מתהלכת ללא צורך באביזר עזר, בעלת רישיון נהיגה B ללא קישיון עורף ללא נפיחות בכפות הידיים...") סבר בית הדין האזורי כי נפל פגם בהיקף ההנמקה של הוועדה וקבע כי "הוועדה לא התייחסה לדרגת החומרה של הסימנים הקליניים של התסמונת בהתאם לבדיקתה או להשפעה התפקודית של התסמונת; הוועדה לא קבעה מאיזו הפרעה סובלת המערערת בתחום הנפשי או את מידת ההשפעה של הפרעה זו על תפקודה של המערערת; אין כל התייחסות למידת ההשפעה התפקודית של הפיברומיאלגיה עצמה על המשיבה". ביחס למסקנה זו של בית הדין האזורי לא ראינו לנכון ליתן רשות ערעור.
שכן, גם אם ניתן היה להגיע למסקנה אחרת אין די בכך כדי להצדיק את מתן רשות הערעור.
סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו כך שעניינה של המשיבה יוחזר לוועדה בהרכבה הקודם, אשר תפעל בהתאם לאמור בסעיף 25 לעיל.
