בקשת רשות ערעור על החלטות בתביעת קניין רוחני

לפני ערעור על החלטה מיום 16.10.2018 של כב' הפוסקת בקניין רוחני ברשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (להלן: "הפוסקת"), בה נדחתה בקשת המערערות למחוק סימני מסחר רשומים של המשיבות (להלן: "החלטת הפוסקת" או "ההחלטה").

[2: החלטת בית המשפט העליון ברע"א 1581/14 אשר נזכרה לעיל, ניתנה בבקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה בתביעה האזרחית לגבי סעד זמני.

...

לאחר עיון בהנמקות הפוסקת ובטיעוני הצדדים לגביהם (לרבות לעניין פרשנות סקר הצרכנים), כמו גם בחומר הראיות ה"גולמי", לא שוכנעתי כי יש מקום להתערב בממצאים שנקבעו; הממצאים תומכים במסקנות המשפטיות ואין לגלות בהחלטה טעות שבחוק.

מקובלת עלי גם האבחנה שנעשתה בהחלטת הפוסקת בין המקרה שלפנינו לבין המקרה שנדון בהתנגדות לסימן מסחר מס' 159708 "советское игристое" (מעוצב) Akciju Sabiedriba Latvijas Balzams נ' ד.י.ל. סחר (מגלן) בע"מ (5.12.2016).

סוף דבר – הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 6161/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: אילה פלסט בע"מ נ ג ד המשיבה: פוטקס תבניות בע"מ צד קשור: היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר -שבע מיום 25.8.2020 בת"א 66067-11-19 שניתנה על ידי כב' השופט ישראל פבלו אקסלרד בשם המבקשת: עו"ד עדו אמיר בשם המשיבה: עו"ד אורן מנדלר; עו"ד קובי אגר בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד ד"ר טלי מרקוס ][]פסק-דין

]השופט ע' גרוסקופף: בקשת רשות העירעור שלפנינו מעוררת את שאלת הסמכות העניינית לידון בתובענה בגין הפרת מידגם המוגן מכוח פקודת הפטנטים והמדגמים (להלן: פקודת המדגמים או הפקודה).

מכאן עולה שבעניין זכויות קניין רוחני מסוג "עיצוב" יחולו כללי הסמכות העניינית הכלליים, כפי שהובהרו בהילכת גבריאל (וראו גם סעיף 106(ג) לחוק העיצובים הקובע כי בעירעור על החלטות הרשם לפי חוק העיצובים ידון "בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי בחירת המערער; ואולם, השר רשאי, בצו, לקבוע כי סמכות בית המשפט המחוזי לפי חוק זה תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים כפי שקבע" – ומכלל ההן נלמד הלאו.

...

נציין כבר בראשית הדברים כי בשל אופייה הכללי של השאלה המתעוררת, ובהינתן ש"שאלת הסמכות העניינית היא שאלה מקדמית הדורשת תשובה ברורה וחדה, וקיומה של אי-בהירות ביחס לחלוקת הסמכויות הענייניות בין הערכאות הדיוניות השונות עלולה לפגוע בוודאות המשפטית של בעלי דין ולגרום לבזבוז משאבים של הצדדים ושל המערכת המשפטית כולה" (הלכת גבריאל, פסקה 10), מצאנו לנכון לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

המסקנה המתבקשת היא כי את הלכת גבריאל לא ניתן להפעיל באופן רחב, גורף ומוּכְנִי על כלל התביעות בענייני קניין רוחני, אלא יש להבחין בין שני מצבים שונים: האחד – כאשר קיימת בחקיקה הוראה ספציפית לעניין סמכות עניינית ייחודית, יש להעדיפה על פני מבחן הסעד, וממילא לא תהיה תחולה להלכת גבריאל; והשני – כאשר מוגשת תביעה בענייני קניין רוחני, שלא חלה לגביה הוראה לעניין סמכות עניינית ייחודית של בית משפט מסוים, יש לבחון את הסמכות העניינית בהתאם למבחן הסעד והפרשנות שניתנה לו בהלכת גבריאל.

סוף דבר – הסמכות לדון בתובענה בעניין הפרת מדגם מסורה לפי סעיף 51(1) לפקודת המדגמים לבית המשפט המחוזי, ולו בלבד.

משכך, דין הערעור להידחות.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 4945/21 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: פקיד שומה בעכו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.7.2021 בע"מ 15217-12-20 שניתנה על ידי כב' השופטת אורית וינשטיין; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקש: עו"ד דרור נאור ][]החלטה

בהחלטתו ציין פקיד השומה (להלן: המשיב), כי השומה הוצאה לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון אליו הוזמן, וכי היא התבססה על נתונים שהתקבלו מחברת הסליקה, לפיהם סך הסליקות שבוצעו עבור המבקש בשנת 2015, ולא דווחו, עומד על כ-15 מיליון ש"ח. לאחר שהופחתו הוצאות בשיעור של 30%, ייחס המשיב למבקש הכנסה לא מדווחת בסך 10 מיליון ש"ח. להשלמת התמונה אוסיף, כי בגין המעשים המיוחסים למבקש הגישו נגדו מספר חברות תיקשורת תביעה בעילות של הפרות קניין רוחני, ואולם זו נמחקה ביום 10.3.2020, תוך שנקבע כי ניתן יהיה לחדש את ההליכים עם חזרתו של המבקש לארץ (שכן, כפי שיוסבר להלן, המבקש שהה באותה עת, ועודנו שוהה, ברוסיה).

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

ביחס לטעם זה מצא בית המשפט קמא כי המבקש לא הצליח להוכיח את התקיימותם של תנאים שנקבעו לאישור העדת תובע באמצעות היוועדות חזותית, משלא הציג כל ראיה לכך שנקט בפעולות כלשהן לביטול צו עיכוב היציאה, ומשתום לבו מוטל בספק נוכח ההתרחשויות בהליכים המשפטיים האחרים המתנהלים נגדו.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בצידה.

המבקשים הגישו נגד 12 המשיבים תביעה ל"סעד הצהרתי בקניין רוחני וסעד כספי בסך של 2.5 מיליון ₪ "וטענו כי המשיבים או מי מהם עשו שימוש בשמה של "ליאור קוקה" קונדיטורית בעלת שם. המשיבה 2 – מיתוס חברה לניהול בע"מ הגישה תביעה שכנגד בסך 1,000,000 ₪.

דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו ככלל במסגרת ערעור על פסק דין ולא בשלב הבינים אלא אם כן כתוצאה מהחלטת הביניים ינוהל ההליך באופן שגוי או אם נמצא כי קיימת הצדקה לבקורת מיידית של ערכאת העירעור.

...

בית משפט נעתר לבקשת המשיבות בקדם משפט לקבל מסמכים מבלי שהוגשה רשימת בקשות.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו ככלל במסגרת ערעור על פסק דין ולא בשלב הבינים אלא אם כן כתוצאה מהחלטת הביניים ינוהל ההליך באופן שגוי או אם נמצא כי קיימת הצדקה לביקורת מיידית של ערכאת הערעור.

בדיון דרשה ב"כ המשיבים מסמכים ובית משפט נעתר לבקשה ונימק, מדוע יש לעשות כן. על ההחלטה מיום 18.1.22 לא הוגשה בקשת רשות ערעור.

מובן כי ככל שלאחר מתן פסק הדין יסבור ב"כ המבקשים כי יש צורך להשיג על ההחלטות במסגרת ערעור על פסק הדין, פתוחה בפניו הדלת לעשות כן. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ריבי למלשטריך-לטר) בת"א 14791-05-19 מיום 7.6.2020, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לסילוק התביעה על הסף או לחילופין להעברתה לטיפולו של בית משפט השלום, מחמת העדר סמכות עניינית.

במסגרת הבקשה, טען המבקש כי המשיב לא הוכיח ששווים המצטבר של הסעדים שנתבקשו במסגרת תביעתו עולה על 2.5 מיליון ש"ח, ועל כן יש לקבוע כי בית המשפט המחוזי נעדר סמכות עניינית לידון בה. המבקש תמך את בקשתו בפסק הדין שניתן בעיניין רע"א 6500/19 גבריאל נ' אשד (7.5.2020) (להלן: "עניין גבריאל"), אשר במסגרתו הובהרו כללי הסמכות העניינית ביחס לתביעות שעניינן קניין רוחני.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

לאור האמור דין בקשת רשות הערעור להידחות, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.