בקשת רשות ערעור על החלטות בפש"ר בדבר שמאות מעודכנת והחלפת נאמן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 7076/20 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: חן הנמן נ ג ד המשיבים: 1. אריאל הנמן 2. יורם הנמן 3. עו"ד שגיא רוזנק - הנאמן לחייבים 4. הכונס הרישמי 5. אביטל גלעד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 5.8.2020 בפש"ר 1887-09-14 שניתנה על ידי כב' השופט רמי חיימוביץ בשם המבקש: עו"ד שחף גרוס ][]החלטה

בקשת המבקש להחלפת שמאי: על רקע החלטת בית המשפט קמא לפיה נידרשת חוות דעת עדכנית להערכת שווי הנכס, עתר המבקש להחלפת השמאי שמונה מטעם בית המשפט, בטענה כי קיים חשש ממשי לניגוד עניינים נוכח קשרי העבודה בינו לבין הנאמן.

בנוגע לבקשה להחלפת שמאי, שב המבקש על טענותיו בדבר ניגוד העניינים בו מצוי השמאי, וזאת בהסתמך על דו"ח חקירה שצרף לבקשה להחלפת שמאי, המלמד לשיטתו על קיומם של יחסי הכרות קודמים בין השמאי לנאמן.

...

למעלה מן הצורך, אציין כי אף בחינת עיקר טענות המבקש לגופן מובילה למסקנה זהה.

בנסיבות אלו, ומשמדובר בסוגיות עובדתיות מובהקות, אין כל הצדקה לשוב ולדון במסקנה כי המתווה שנבחר לפירעון החוב במקרה דנן הוא מימוש הנכס, בוודאי לא בערכאת הערעור.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

]השופטת ר' רונן: לפניי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופט ח' ברנר) בפש"ר 17725-12-12: החלטה מיום 3.10.2022 בה נדחתה בקשת המבקשים לאשר עריכת שמאות מעודכנת לדירת מגוריהם; והחלטה מיום 5.12.2022 בה נדחתה בקשת המבקשת 2 להחלפת הנאמן לנכסיה.

לגופם של דברים, המבקשים טוענים כי עריכת שמאות מעודכנת שתוביל לכך שערך הדירה יהיה נמוך יותר ויתאפשר להם לפדות אותה, לא תיפגע בנושה.

...

לחלופין, המבקשים טוענים כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור, וזאת משום שבקשתם מעלה סוגיות בעלות השלכות רוחב הנוגעות לציבור הרחב.

ראשית, מקובלת עלי טענת הנאמן לפיה קבלת הערעור ומתן אפשרות לביצוע שמאות מחודשת לדירה, תביא הלכה למעשה לביטולן של ההחלטות שאישרו את מכירת הדירה, ואשר עליהן לא השיגו המבקשים במועד.

אינני סבורה כי יש בעובדה זו כדי לשנות מהמסקנה שלעיל.

סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה בזאת, והצו הארעי שניתן ביום 12.12.2022 מבוטל אף הוא.

בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו פש"ר 17725-12-12 אוליבצקי כהן ואח' נ' שיינקר ואח' 2 באפריל 2023 י"א בניסן תשפ"ג לפני כבוד סגן הנשיא חגי ברנר בקשה מס' 36 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980 ובעניין: אלישבע שיינקר לעצמה החייבת ובעניין: חיים שיינקר לעצמו שיינקר ובעניין: אביב פריצקי, עו"ד, בתפקידו כנאמן לנכסי החייבת לעצמו הנאמן ובעניין: חיה רחל כהן אוליבצקי ע"י ב"כ עוה"ד יונתן בר יהודה המשיבה ובעניין: כונס הנכסים הרישמי ע"י ב"כ עוה"ד מורין אופיר הכנ"ר ה ח ל ט ה

ביום 12.12.2022 הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה לדחות את בקשתם לאשר עריכת שמאות מעודכנת לדירה ועל ההחלטה בה נדחתה בקשת החייבת להחלפת הנאמן.

כמו כן, בהחלטה מיום 17.3.2023 ניתן לנאמן היתר לחתום בשם המבקשים על טופס הצהרה למס שבח בדבר מכירת זכויותיהם בדירה, אך הובהר כי ביצועה של החלטה זו יעוכב עד להכרעה בבקשה הנוכחית.

...

מבוא לפניי בקשתם של אלישבע שיינקר (להלן: "החייבת") ובעלה, חיים שיינקר (להלן: "שיינקר", וביחד להלן: "המבקשים") להורות על ביטולה של החלטתי מיום 6.10.2022 לאישור מכירת הנכס המצוי ברחוב עזרא 32 בבני ברק הידוע כגוש 6190, חלקה 419, תת חלקה 3 (להלן: "הדירה"), בעקבות מה שהם מכנים "חשיפת תרמית והונאה בסדר גודל עצום והטעייה חמורה כלפי בית משפט נכבד זה". עוד מבוקש להורות כי בכל רכישה עתידית של הדירה, ימומש רק מה שמכונה "החוב האמיתי בסך 749,000 ₪" ובגין מימוש בסך של מיליון ₪, יוחזר למבקשים "עודף" בסך של 251,000 ₪.

מדובר בפסק דין המהווה מעשה בית דין, בהתאם לכלל השתק הפלוגתא לפיו אין לאפשר לבעלי דין או חליפיהם להעלות לדיון מחודש פלוגתא שנדונה לגופה והוכרעה במסגרת הליך משפטי קודם (ע"א 8273/16 Fundacio Gala-Salvador Dali נ' וי. אס מרקטינג (ישראל 2005) בע"מ, בפסקה 40 (נבו 11.7.2021), וההפניות שם; יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 796 (מהדורה שנייה 2023) (להלן: "רוזן-צבי")).

נזכיר כי לא בכדי נתן שיינקר הסכמתו למשכון בגובה מלוא סכום פסק הדין, שכן רק על יסוד הסכמתו זו נעתר בית המשפט לענייני משפחה בחודש נובמבר 2004 לבקשתה של החייבת, לייחד את העיקולים שהוטלו על נכסיה, כך שאלה יוטלו על הדירה בלבד.

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 4444/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. חיים שינקר 2. אלישבע שינקר נ ג ד המשיבים: 1. חיה רחל כהן אוליבצקי 2. אביב פריצקי עו"ד - נאמן 3. כונס הנכסים הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 2.4.2023 בפש"ר 17725-12-12, שניתנה על ידי כב' סגן הנשיא השופט ח' ברנר בשם המבקשים: עו"ד יהודה יוד ][]החלטה

ביני לביני, הגישו המבקשים לבית המשפט בקשה להורות על עריכת שמאות מעודכנת לדירה; וכן בקשה להחלפת הנאמן.

לא ברור איפוא איזו הצדקה יש להדרש לטענותיהם בשלב זה. יתרה מכך, כמו בית משפט קמא אף אני לא מצאתי בסיס של ממש לטענות החמורות שמעלים המבקשים בדבר "תרמית" לכאורה שביצעו הנאמן והנושה ביחס לגובה החוב כלפי הנושה.

...

על רקע זה, מצא בית המשפט כי הבקשה אינה מבוססת על ממצאים חדשים ומכריעים שהגיעו לידיהם כעת אלא על מחשבות והרהורים שנטענו בעלמא ללא תשתית ראייתית; והיא נועדה אך ורק להמשיך ולעכב את הליכי המכירה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובות המשיבים.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

]לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רחל ערקובי) בפש"ר 1960-03-15, פש"ר 26972-12-21, פש"ר 16339-01-22, פש"ר 16360-01-22 ופש"ר 16378-01-22 מיום 7.11.2023, במסגרתה נקבע כי על המבקש, הנאמן על נכסי המשיב 1, להגיש תצהיר לצורך תמיכה בטענותיו.

בכך לא באה ההיתדיינות בסוגיה לקיצה, ובשנים שלאחר החלטת אישור המכירה, המיתחם המשיך להיות מושא לבקשות שונות במסגרת הליך פשיטת הרגל, עד אשר ביום 16.10.2020, בחלוף למעלה מ-3 שנים מאז החלטת אישור המכירה ולאחר שהחייב החליף את ייצוגו (פעם נוספת באותו הליך), הגיש הלה בקשה למניעת מכירת המיתחם לרוכש, ובהמשך לביטול החלטת אישור המכירה (הבקשה הוגשה תחילה כבקשה לסעד זמני שהוגדרה כבקשה מס' 64 בהליך, ובהמשך, הוגשה בקשה מעודכנת כבקשה מס' 70 בהליך.

ביום 8.10.2023 נתן בית המשפט קמא את ההחלטה הבאה: עד כה למרות שאנו מצויים לאחר שני דיונים ולאחר עשרות רבות של תגובות ובקשות, תשובה לשאלה מרכזית לא הובאה בפני ביהמ"ש. ביהמ"ש אינו יכול [ל]ענות על השאלה האם במועד הגשת הבקשה לאישורו של ביהמ"ש להסכם המכר כפי שהוגש היה הנאמן מודע לשוויו של ה[מיתחם]? האם הרוכש מסר את השמאות שהייתה לכאורה בידיו במועד זה לנאמן [קרי, חוות הדעת השמאית הנוספת], האם הנאמן ידע על הפער בין שווי הנכס לשווי המחיר? יואיל הכנ"ר להבהיר לאור תגובתו הקצרה האם אינו סבור שעובדה זו אמורה להיות מונחת בפני ביהמ"ש בטרם תנתן ההחלטה בבקשה [לביטול המכירה]? בהמשך להחלטה זו הגיש הכנ"ר תגובה נוספת בה הבהיר כי חוות הדעת השמאית הנוספת לא הייתה ידועה לנאמן קודם להחלטת אישור המכירה, שכן חוות דעת זו הוכנה במסגרת הליך שהתנהל בין הרוכש לבא-כוחו דאז, והליך זה ניפתח רק לאחר שניתנה החלטת אישור המכירה.

סוף דבר: דין בקשת רשות העירעור להדחות.

...

נוכח האמור, סבורני כי הרף שראוי לאמץ ביחס להגשת תצהירים מטעם בעל תפקיד במענה לבקשות שהוא משיב להן, ובהן נמסרת גרסתו העובדתית, הוא אולי נמוך קמעה, אך אינו שונה מהותית מהרף הרלוונטי במקרים בהם בעל התפקיד הוא מגיש הבקשה.

החייב לא השכיל להבהיר מדוע ראייה זו רלוונטית למחלוקת המתוחמת המונחת בפניי, ומשכך, ונוכח התנגדות הנאמן והרוכש, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה לצירוף ראייה.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות.