בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בקריות (כב' השופטת גילה ספרא-ברנע) בתיק תלה"מ 948-10-22 מיום 17.3.24 (להלן: "התיק קמא" ו- "ההחלטה קמא", בהתאמה) במסגרתה נדחתה פעם נוספת בקשת המבקש למנות מומחה לניכור הורי/ חידוש קשר בין המבקש לקטין, והכל כפי שיפורט להלן.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיבה ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות לערער, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

לפני כשנה נדחתה בקשת רשות הערעור (מהנימוקים שפורטו בסעיף 10 לעיל) אולם סבורני כי כיום יש להיעתר לבקשה ולמנות מומחה לבחינת חידוש בקשר בין המבקש לקטין, ואפרט.

לא שוכנעתי מנימוקי בית משפט קמא בהחלטה קמא, כי אין להיעתר לבקשת האב למנות מומחה לחידוש הקשר עם הקטין.

על כן, סבורני כי יש ליתן הזדמנות למומחה לבחון את הסיבות לקשיי הקשר של הקטין עם אביו, ולהקנות לצדדים (ולמצער, לאב) כלים להתמודד ולשקם את הקשר.

בצד כל האמור לעיל, יש לברך על שיתוף הפעולה של האם והבן א', המגיעים לטיפול אצל המטפלת המשפחתית שמטפלת אף במבקש.

לאור כל המקובץ לעיל, אני מקבל את הערעור ומחזיר את העניין לבית משפט קמא, שימנה בהקדם מומחה לחידוש הקשר בין המבקש לקטין י'.

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בחיפה (כב' השופטת לירון זרבל קדשאי) בתיק ת"ע 7644-01-24 מיום 10.3.24 (להלן: "התיק קמא" ו- "ההחלטה קמא", בהתאמה) במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להועיד מועד לאישור צוואת המבקשת בבית משפט קמא, והכל כפי שיפורט להלן.

...

החלטתי תומצא למבקשת ולאפ' לדין והתיק ייקבע למעקב".

ביום 10.3.24 ניתנה ההחלטה קמא, כדלקמן: "בהינתן כי בעניינה של המבקשת מתנהל הליך נוסף שפתח בנה לביטול יפוי כוח מתמשך על רקע טענה להעדר כשירות (במסגרתו צפוי להתקיים דיון בקרוב), ומשההליך הנ"ל טרם הוכרע, ביהמ"ש סבור כי אין באפשרותו או באפשרות כל מותב אחר להעתר בשלב זה למבוקש.

לאור כל האמור, אין מניעה מצד המשיב כי המבקשת תאשר את צוואתה בפני בית משפט קמא, בפני המותב קמא או כל מותב אחר.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיב ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל הערעור, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

סבורני כי אין למנוע מהמבקשת מימוש זכותה זו, הגם שמתנהלים בעניינה בה בעת הליכים נוספים בבית משפט קמא, הנוגעים לקביעת כשרותה המשפטית.

לאור כל האמור לעיל אני מורה כי התיק יוחזר לבית משפט קמא.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת תמר סנונית פורר, בתלה"מ 64382-02-22), מיום 3.3.24, שדחתה את בקשת המבקשת לחתימה על פסיקתא.

...

ביום 28.4.23 נעתר ביהמ"ש קמא לבקשת המבקשת והורה כי גילוי המסמכים יהא החל מיום 1.1.17 ועד למועד הקרע שנקבע בהסכמה ליום 28.2.22 .

ביהמ"ש קמא ביקש התייחסות המשיב לבקשה וזה התנגד לחתימת הפסיקתא שצורפה לבקשה בהיותה חורגת מההחלטה שניתנה ביום 28.4.23, שבה נעתר ביהמ"ש קמא לגילוי המסמכים מהמועד שהתבקש על-ידי המבקשת עצמה ( 1.1.17) ומשהמבקשת לא הציגה מסמכים או ראיות המצריכות גילוי מסמכים החורג מהמועדים שהוסכמו על-ידי הצדדים ומכאן שבקשתה נועדה לטעמו אך לצורך "מסע דיג לאיתור ראיות". ביום 3.3.24 דחה ביהמ"ש קמא את בקשת המבקשת לחתימה על פסיקתא בנימוק לפיו "לאחר בחינת הבקשה והתגובה דין הבקשה להידחות. הפסיקתא שהוגשה אינה תואמת את החלטתי לגמ"ס מיום 28.4.23 והמבקשת לא העלתה טעם כלשהו להרחבת היקף הגילוי". על החלטה זו מלינה המבקשת בבקשת רשות הערעור שלפניי.

לפיכך, לא היה אמור ביהמ"ש קמא להיעתר באופן אוטומטי לעתירתה לצו לגילוי מסמכים מלא לתקופה שהחל ממועד הנישואין ועד למועד הפירוד ואין מנוס מהמסקנה לפיה על המבקשת לפעול ולהגיש בקשה מנומקת בעניין זה לביהמ"ש קמא.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת איריס ארבל אסל, בת"ע 54407-10-18), מיום 19.2.24 .

...

ברם, ביהמ"ש קמא לא "הרחיב את יריעת המחלוקת על דעת עצמו" כטענת המבקשים שהרי בחינת מועד כשירות המנוח לשני המועדים התבקשה במסגרת הבקשה למינוי המומחה, לה נעתר ביהמ"ש קמא בהחלטתו מיום 22.3.22 (בה נמנע מלנקוב במועדים לגביהם תתבצע הבחינה).

לכל היותר ניתן לומר כי ביהמ"ש קמא הורה למומחה מטעמו לבחון את כשירות המנוח לשני מועדים שרק אחד מהם ימצא בסופו של דבר רלוונטי לצורך ההכרעה בתביעה.

ההליך המשפטי בביהמ"ש קמא ימשיך להתנהל גם אם לפני ביהמ"ש קמא יובא במסגרת חוות דעת המומחה מסקנה כלשהיא מטעם המומחה למועד מסוים שלא תימצא רלוונטית להכרעה בתביעה.

הדבר דומה במידה מסוימת לכך שלא פעם, במסגרת תביעה לאיזון משאבים בין בני זוג כשהצדדים חלוקים ביניהם באשר למועד הקרע, ממונה מומחה מטעם ביהמ"ש למתן חוות דעת באשר לשני מועדי הקרע האפשריים, וזאת תוך ידיעה ברורה שבסופו של דבר רק קביעה באשר לאחד מהמועדים תימצא רלוונטית לפסה"ד שינתן.

אפילו בקשות רשות ערעור שעניינן השגות של צדדים על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית באשר למועד הקרע הן מסוג ההחלטות שעל דרך הכלל נדחות על-ידי בימ"ש זה מהטעם הפשוט שהן אינן מגלות סיבה מדוע לא ניתן להידרש למחלוקת בסוגיה במסגרת שלב הערעור על פסק-הדין.

שהרי, ההליך בבית משפט קמא לא יתייתר גם אם בסופו הזכויות הרכושיות שימצא ביהמ"ש קמא כי הן בנות איזון יאוזנו בהתאם למועד שנקבע בהחלטה ואלו ערכאת הערעור תקבל בסופו של יום את טענות המבקשת בערעור על פסק-הדין ותורה על ביצוע האיזון למועד אחר (ראו לדוגמא החלטתי ברמ"ש 53513-03-19 ע.א נ' א.ו.א , מיום 11.6.2019).

בפסקה השנייה של אותה בקשה ציין המומחה מטעם ביהמ"ש כי חוות דעתו בקשר לכשירות המנוח ליום 5.1.07 כבר "נכתבה וסוכמה מזמן" וכי לצורך עריכתה "בחנתי וביססתי את חוות הדעת על המסמכים שנופלים על הטווח בין 5/2015 לבין 06/2017 (מועד פטירת המנוח)". סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 25.3.2024, ברמ"ש 54094-03-24 (השופט נ' סילמן), שבה נדחתה בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בחיפה, מיום 3.3.2024, בתלה"מ 7246-04-22 (השופט ט' פפרני – סג"נ).

למקרא בקשת רשות העירעור, ולאחר עיון בהחלטות של בית המשפט המחוזי ושל בית המשפט לעינייני מישפחה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות, מבלי שאזדקק לתגובה מאת המשיב, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

...

למקרא בקשת רשות הערעור, ולאחר עיון בהחלטות של בית המשפט המחוזי ושל בית המשפט לענייני משפחה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, מבלי שאזדקק לתגובה מאת המשיב, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

על רקע אמות מידה אלה, סבורני כי אין מקום ליתן למבקשת רשות לערער.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.