בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בהליך חדלות פירעון זר

בבית המשפט העליון רע"א 4889/20 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקש: עוה"ד עופר שפירא, בתפקידו כנאמן של א. דורי בניה בע"מ (בהליכי חידלות פרעון) נ ג ד המשיבים: 1. שמעון ריטבלט 2. עזרא מורד 3. קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה בע"מ (לשעבר קבוצת א. דורי בע"מ) 4. גזית גלוב ישראל (פיתוח) בע"מ 5. גזית גלוב בע"מ 6. רונן אשכנזי 7. עוזי ורדי-זר 8. שמואל סלבין 9. נחמה דואק 10. איריס ציבולסקי-חביליו 11. יחזקאל ברקוביץ' 12. איתמר אלדד 13. אריאל חביב וילנסקי 14. אריה מינטקביץ 15. דוד יוסף סגל 16. יעקב אלינב 17. שרון זוזובסקי 18. מתי דב 19. עמוס ספיר 20. רינת רמלר 21. יחזקאל צאיג 22. קוסט פורר גבאי את קסירר, משרד רואי חשבון 23. הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי – מחלקת תאגידים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 18.6.2020 (כבוד השופטת ר' רונן) ב-ת"צ 57346-07-14 בשם המבקש: בעצמו בשם המשיבים 1 ו-2: עו"ד רון דרור; עו"ד אופיר מנצ'ל; עו"ד רונן להב; עו"ד ישראל וולנרמן; עו"ד אילן ורדניקוב בשם המשיבים 3 ו-21-14 עו"ד אהרן מיכאלי בשם המשיבות 4 ו-5: עו"ד עדי פרמדר בשם המשיב 6: עו"ד שמשון (שוני) אלבק בשם המשיבים 11-7: עו"ד מאיה צברי בשם המשיב 12: עו"ד הילה פרנקו בשם המשיב 13: עו"ד יואב נרי בשם המשיב 22: עו"ד ירון קוסטליץ בשם המשיב 23: עו"ד מיכל דלומי; עו"ד רועי נירון ][]החלטה

...

התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נמחקת.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 8066/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. וסלין פיוביץ' 2. UNIPROM HOTELI DOO נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד ליאור דגן, נאמן לנכסי החייב 2. חברת Egfe Hungray KFT (בפרוק) 3. מיכאל דוד בן ארי 4. הממונה על חידלות פרעון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 27.10.2022 בחדל"ת 15599-05-21 שניתנה על ידי כבוד השופט חגי ברנר, סגן נשיא בשם המבקשים: עו"ד גדעון אורבך; עו"ד אלון קזיוף בשם המשיבים 2-1: עו"ד ליאור דגן בשם המשיב 4: עו"ד חיים זקס ][]פסק-דין

בהחלטתו, בית משפט קמא ראה בצרוף החייב כמשיב לבקשה למתן הוראות עובדה מכריעה בהקשר זה, שבגינה הוא אינו נידרש להכריע בשאלה "האם די בקיומו של הליך חידלות פרעון נגד נתבע ישראלי, על מנת שכל בקשה המכוונת נגד בעל דין זר תיחשב כאילו מדובר ב"תביעה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר'" (פסקה 29 להחלטה קמא).

...

בשל חשיבותה של השאלה האמורה, ושל שאלות נוספות אשר עוסקות ביחסו של הדין הישראלי להליך חדלות פירעון בין-לאומי ועולות בגדרי הבקשה דנן, החלטנו להכריע בבקשת רשות הערעור במותב תלתא.

יישומם של מבחנים אלה בענייננו מביא לעניות דעתי למסקנה ברורה.

השופט נ' סולברג: אכן, דין הערעור להידחות.

כפי שפורט בחוות דעתו של חברי, השופט ע' גרוסקופף, אף אני סבור, כי המשיב יכול היה לבסס את המצאת הבקשה למתן הוראות על הזיקה המעוגנת בתקנה 166(4א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), בצירוף תקנה 166(10) לתקנות; גם נימוקיו מקובלים עלַי.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 707/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: אופיר זקן נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד רועי רחמים בתפקידו כנאמן ליישום הליכי חידלות פרעון 2. הממונה על הליכי חידלות פרעון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 14.12.2022 בחדל"ת 31144-08-21 שניתנה על ידי כב' השופט א' דורות בשם המבקש: עו"ד צליל בראשי זכריה; עו"ד קובי אמסטר בשם המשיב 1: בעצמו; עו"ד אלון ריחני ][]החלטה

הוא טען בין היתר כי הנושה העיקרית של החברה, הלוא היא המדינה, הייתה מעורבת באופן ישיר בהליך הפלילי שהתקיים נגד החברה ונגד המבקש ביחס לעבירות העסקת עובדים זרים, והיא הייתה מודעת לכן לקנס שהוטל על החברה בשנת 2008.

...

פסיקת בית המשפט העליון לא קבעה באופן מלא וברור מיהו אותו "גורם רלוונטי אחר" שמחדלו מלפעול עלול להביא למסקנה לפיה עילת התביעה של החברה התיישנה, ובאילו נסיבות ניתן לצפות מאותו גורם לפעול כך שמחדלו מלעשות כן יתחיל את מרוץ ההתיישנות.

עוד יהיה מקום לבחון למשל מהי תקופת ההתיישנות החלה על מקרה זה, והאם מחדלה של המדינה מלפעול נגד החברה ונגד המבקש לאורך תקופה ממושכת מוביל בהכרח למסקנה לפיה זכותה לעשות כן התיישנה.

סוף דבר: לאחר כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 1839/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיב: CIU YIHAI בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 29.12.2022 בחדל"ת 27491-11-20 בשם המבקש: עו"ד שרית דמרי- דבוש בשם המשיב: עו"ד אלי שמעוני ][]פסק-דין

ביום 12.7.2021 הגיש המשיב, פועל זר אשר הועסק בישראל על ידי החברה במשך שנים, תביעה למל"ל לקבלת גמלה לתשלום חוב שכר עבודה ופיצויים לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי).

הממונה על הליכי חידלות פרעון אשר התבקש ליתן את עמדתו בסוגיה, ביקש להותירה לשיקול דעת בית המשפט.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובת המשיב, ומכוח סמכותי לפי תקנה 149(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור.

נוכח האמור לעיל, הערעור מתקבל.

] לפניי בקשת רשות ערעור על מספר החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת הדס עובדיה) בת"א 20282-12-21, שניתנו בין הימים 23.11.2022-19.12.2022, ועיקריהן התניית המשך קיומו של ההליך בהפקדת ערובה, וכן מתן הוראות בעיניין אופן ניהול ההליך בכללותו.

במסגרת התביעות התבקש שיפוי על תשלומים בגין "היטל על העסקת עובד זר" ששלמו החברות, בטענה כי תשלומים אלו הוטלו עליהן בנגוד להוראות המכרזים שעל בסיסם החברות הועסקו על ידי הרשויות נתבעות.

טעם מקדמי לדחיית בקשת רשות העירעור הוא שבית משפט קמא טרם אמר את מילתו האחרונה בשאלה כיצד ינוהל ההליך, בהנתן הצוו לפתיחה בהליכי חידלות פרעון שניתן נגד חברת משאבים.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להזדקק לתגובת המשיבות.

זאת ועוד, דין טענות המבקשת ביחס לאופן ניהול ההליך להידחות אף ללא קשר לבקשות התלויות ועומדות בפני בית משפט קמא.

אכן, צו פתיחת ההליכים שניתן נגד אחת מהתובעות מהווה נסיבה חדשה אשר עשויה להשפיע על האופן בו ראוי לנהל את ההליך, אך כאמור – בית משפט קמא טרם הכריע בעניין זה. לבסוף, דין בקשת רשות הערעור להידחות אף בכל הנוגע להחלטות בית משפט קמא ביחס לתוצאותיה של אי-הפקדת ערובה.

לאור כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.