בקשת רשות ערעור על החלטות ביניים בבית משפט לעניינים מינהליים

בבית המשפט העליון עע"מ 2199/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. FIADOTAU ALIAKSANDR 2. FIADOTAVA AKSANA 3. FIADOTAU DZMITRY נ ג ד המשיבה: משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 16.3.2022 בעת"מ 28982-02-22 שניתן על-ידי כבוד השופט א' רון; בקשה למתן סעד זמני

ברם, גם אם הליך זה ישיג לבסוף את מטרתו, "ממילא, יידרשו גם במצב זה העותרים לפנייה מחודשת למשיבה". ביני לביני, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (בר"ם 2201/22), על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה למתן צו ביניים.

...

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה זו, וכן גם לבקשת ארכה נוספת שהוגשה לאחר מכן, ובכך אִפשר למבקש להגיש את העתירה, עד יום 31.12.2021 (ארבעה וחצי חודשים לאחר המועד שבו ניתנה ההחלטה).

המבקשים מעלים בבקשתם טענות מטענות שונות, ובין היתר טוענים, כי "הרחקתם מן הארץ כיום הינה אמצעי שפגיעתו קשה ביותר עבור המבקשים, העומד בניגוד לכללי ההליך ההוגן ומונעת מהם זכות להשמיע את טענותיהם, להשיג על החלטות המשיבים ולהיות נוכחים בדיון במסגרת הערעור"; כי הדבר כרוך ב"השלכות הומניטריות קשות ביותר", משום שהם מסייעים להוריו של המבקש, המתגוררים בארץ, ובפרט לאם המבקש, אשר רק בזכות תמיכתם השוטפת "מצליחה [...] להתמודד עם מצבה הבריאותי הקשה"; כי "השארתם של המבקשים בישראל אינה פוגעת באפשרותה של המשיבה לדרוש את יציאתם בסופו של דבר במידה והערעור לא יתקבל"; וכי הדבר גם יפגע ב"הליך השיבה ליהדות אותו החלו המבקשים עוד בטרם ניתנו החלטות סירוב מצד המשיבה".

] יש לאפשר לו להוכיח כי חדל להיות 'בן דת אחרת'". זאת, בהתאם לפסיקה המאפשרת הכרה בחזרה בתשובה במקרים מסוג זה. בנוסף, המבקש טוען כי "רישומו כנוצרי היה שגוי", וכי "מלבד הצהרתו של [המבקש] בטפסי בקשתו לעליה, אין עוד כל סממן להשתייכותו לנצרות". לא זו אף זו: נטען כי המבקש "משתייך לקהילה יהודית בבית חב"ד, מנהל אורח חיים חילוני, תוך שמירה על המסורת היהודית". בכל הנוגע לסוגיית השיהוי, נטען כי "לא ניתן לקבל את טענת המשיבה שהעתירה הוגשה בשיהוי כאשר היא בעצמה מתנהלת בחוסר תום לב תוך שהיא משתהה במתן החלטותיה", וכן כי "המבקשים מעולם לא זנחו את בקשתם אלא ההפך", שכן הם "פעלו ללא הרף למען הסדרת מעמדם". לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, ונתתי דעתי על נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סיכומו של דבר: משנמצא כי סיכויי ההליך נמוכים, ובעיקר – משמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, הבקשה למתן סעד זמני נדחית בזאת.

בבית המשפט העליון בר"ם 5431/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן המבקשים: 1. גוטיירז פני צ'ארלס וויליאם 2. גוטרייד מוסקו ג'פרסון ויקטור נ ג ד המשיבה: משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופט א' רון) בעמ"נ 5813-07-22 מיום 18.7.2022 בשם המבקשים: עו"ד מתן חודורוב ][]החלטה

עוד צוין כי המבקש הגיש בקשה דומה למתן צו ביניים במסגרת ההליך מכוח נוהל הורים לחיילים, אשר נדחתה ביום 26.6.2022, וכי למיטב ידיעתו של בית המשפט המבקש לא הגיש בקשת רשות ערעור לגביה.

בית המשפט לעניינים מנהליים לא ראה ליתן צו ביניים ביחס להכרעה זו, וחרף האמור, בקשת הרשות לערער שלפניי הוגשה רק ביום 15.8.2022 (כחודש לאחר החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים; ולצידה בקשה "דחופה" לעיכוב ביצוע).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות.

משאלה הם פני הדברים, דינה של בקשת הרשות לערער להידחות לפי אמות המידה המקובלות (עניין גורדנה, פסקה 5; בר"ם 2885/22 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה, פסקה 4 (1.5.2022); בר"ם 8313/19 מזנישווילי נ' רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים, פסקה 6 (19.2.2020)).

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 11541-07-22 רום כינרת נכסים והשקעות בע"מ נ' מנהל הארנונה בעריית תל אביב-יפו בפני כב' השופטת הבכירה, גיליה רביד המערערת רום כינרת נכסים והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עופר שדה המשיב מנהל הארנונה בעריית תל אביב-יפו ע"י ב"כ עו"ד אמיר מורצקי פסק דין

כללי: 1.1 לפני בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים מיום 21.6.22 שניתנה על ידי וועדת הערר לעינייני ארנונה של תל אביב (להלן: "הועדה/ועדת הערר"), כפי שפורט להלן.

נקבע בפסיקה כי ערכאת העירעור יכולה וצריכה להתערב בהחלטות ביניים במקרים שבהם בית המשפט שוכנע שערעור במסגרת פסק הדין ישפיע באופן ממשי על זכויות, שעלול להגרם נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה, כפי שמתקיים גם בעיניין זה (רע"א 368/13 הרשות הפלסטינאית נ' נורז'ק (23.4.13).

לטענת המשיב, החלטת הועדה נועדה ליעול את ההליכים שמטיבם אמורים להתנהל במהירות, שעה שהמבקשת, כך גם מעצם הגשת הבקשה דכאן, מלמדת על רצונה ליצור "סחבת". לגישת המשיב אל לבית המשפט לתת ידו לסחבת זו. 3.2 מן הפן המשפטי, הסביר המשיב כי הכלל הוא שאין לתת רשות ערעור על החלטת ביניים של ועדות ערר באשר הן, ועל אחת כמה וכמה על החלטות של ועדת ערר לעינייני ארנונה.

...

4.10 סופו של דבר, לאור המפורט לעיל, אינני סבורה שיש הצדקה להתיר למבקשת לערער על החלטת הביניים של וועדת הארנונה.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

בבית המשפט העליון בר"ם 2071/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: רשות האוכלוסין וההגירה נ ג ד המשיבים: 1. אלכסנדרה פבליוק 2. איגור פבליוק בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 11.1.2023 ברע"ם 3-10-22 שניתן על-ידי כבוד השופטת מ' אגמון-גונן תאריך הישיבה: ט"ז באב התשפ"ג (3.8.2023) בשם המבקשת: עו"ד **** מארקס, עו"ד סיון דגן בשם המשיבים: עו"ד בריגיטה זיבנברג, עו"ד יורה לסקו ][]פסק-דין

עם זאת, בסופו של דבר, ההכרעה הנדרשת בתיק זה היא מצומצמת – מאחר שבית המשפט המחוזי לא היה מוסמך לידון בבקשת רשות ערעור על החלטת הביניים בשים לב לכך שניתן פסק דין סופי בערר עובר להגשת בקשת רשות העירעור.

...

עם זאת, בסופו של דבר, ההכרעה הנדרשת בתיק זה היא מצומצמת – מאחר שבית המשפט המחוזי לא היה מוסמך לדון בבקשת רשות ערעור על החלטת הביניים בשים לב לכך שניתן פסק דין סופי בערר עובר להגשת בקשת רשות הערעור.

כבר מן הטעם הזה דין הערעור להתקבל, ובהתאמה הצענו לבאי-כוח המשיבים להסכים לכך.

סוף דבר: הערעור מתקבל ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל.

בבית המשפט העליון רע"ב 1020/24 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: כוטייר עודה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (השופט ע' כהן) מיום 31.1.2024 בעת"א 74849-01-24 בשם המבקש: עו"ד איתי כהן בשם המשיבה: עו"ד אבי טוויג ][]החלטה

לשיטתה, מדובר בבקשת רשות ערעור המוגשת על החלטת ביניים, לגביה היתערבות ערכאת העירעור שמורה למקרים חריגים בלבד, או למקרים בהם יש להחלטה חשיבות מכרעת לגורל העתירה.

...

המשיבה סבורה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיבה, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, שלא מטעמיה של המשיבה.

קביעת מועד לדיון כחודש וחצי לאחר תום תוקפה של ההוראה, מאיינת הלכה למעשה את עתירתו של המבקש ושוללת אפשרות לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על הוראה זו. בהינתן חשיבותה של זכות הגישה לערכאות ובכלל זאת זכות ההשגה והערעור, לא ניתן להסכין עם תוצאה זו. כאמור, בינתיים חלפה תקופת המניעה המקורית ולפיכך נדחית בקשת רשות הערעור.