בקשת רשות ערעור על החלטות ביהמ"ש המחוזי בת"א בתביעה למכירת מניות

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 30 דצמבר 2020 רע"א 51589-11-20 מרדכי נ' בן משה ואח' בפני כב' הנשיא רון שפירא מבקש ציון מרדכי ע"י ב"כ עו"ד סמדר איתן זיסמן (סיוע משפטי) משיבים 1. אשר בן משה 2. בן משה טניה ע"י ב"כ עו"ד ורד גוילי צולמן החלטה

הרקע לבקשת רשות העירעור והחלטות בימ"ש קמא: לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחדרה (כב' הרשמת הבכירה טלי מירום), שניתנה ביום 05.10.2020 בת"א 65146-11-19, במסגרתה התקבלה בקשת המבקש לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהיעדר הגנה ביום 1.3.2020, זאת בכפוף להפקדת פקדון בסך של 50,000 ₪ ותשלום הוצאות בסך 3,000 ₪ למשיבים 1 ו-2; וכן נגד החלטת בימ"ש קמא מיום 08.11.2020 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לביטול ההחלטה מיום 05.10.2020 המתנה את ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש בהיעדר הגנה בתשלום הוצאות ובהפקדת בטוחה.

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין וטען כי איננו אלא שכיר באוונגרד וכי שגיא הוא בעל המניות והמנהל היחיד בה. לטענתו, כאשר הגיע לידיו כתב התביעה פנה לשגיא, שהבטיח לו כי יטפל בעיניין גם בשמו.

נטען כי בימ"ש קמא נהג עם המבקש לפנים משורת הדין כאשר אפשר את ביטול פסק הדין בכפוף להפקדה ומשלא הוצגו טענות הגנה ראויות היה נכון לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין תוך חיוב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. נטען כי עניינה של התביעה סדרת מעשים חמורים שביצעו הנתבעים אשר נטלו כספים מהמשיבים 1-2 עבור רכישת בית ללא הבטחת כספם על פי כל דין, מכירת "בית" במיגרש שאין להם בו כל זכויות ועוד כהנה וכהנה כמפורט בכתב התביעה ולבסוף הותירו אותם הנתבעים ללא ההון העצמי שצברו במשך שנים וללא בית וקורת גג לראשם.

...

הכלל שנקבע בפסיקה הוא כי "כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להיעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. אכן, במצבים מסוימים, כאשר עסקינן בזלזול בוטה בבית המשפט, יתכן שמחדל המבקשים יהיה כה גדול עד כדי כך שיאפיל על השיקול של סיכויי הגנתם לגופו של עניין (רע"א 7657/11 גריסרו נ' ברמן [פורסם בנבו] (18.6.2012))" [רע"א 7612/16 עזבון המנוח סאלח מחמד עבאס ז"ל יורשיו נ' עזבון המנוח סאלח חסין עבאס ז"ל היורש מוחסן סאלח עבאס נושא (21.12.2016)].

בנסיבות העניין, סבורני כי בימ"ש קמא פעל על פי הדין והפסיקה ושקל את השיקולים הרלוונטיים, ביניהם טענות המבקש והעדר הפירוט לחלק מטענותיו ומנגד נשקלו גם זכויותיהם של המשיבים.

כאמור, אינני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, אשר הינה ראויה וסבירה בנסיבות העניין ואשר איזנה בין כל השיקולים הרלוונטיים ועל אחת כמה וכמה שאין מקום ליתן רשות ערעור על החלטה זו. על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 45170-03-21 דרים בילד גרופ בע"מ ואח' נ' שר-אל משכנות בע"מ לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשים: 1. דרים בילד גרופ בע"מ 2. איתן אורי 3. דוד דייב סולטן ע"י ב"כ עו"ד מלי חיימוב המשיבה: שראל משכנות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מתן פריידין החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' הרשם הבכיר אריה דורני – דורון) מיום 14.2.21 בת"א 5496-01-19 ולפיה התקבלה בחלקה הקטן בקשת המבקשים לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד ביום 7.1.21.

החלטת בימ"ש קמא מיום 14.2.21: בימ"ש קמא מצא לאחר בחינת טענות הצדדים, הראיות שהובאו והעדויות שנשמעו, שעלה בידי שר אל להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה: נקבע כי: "בעצם הצגת הסכמי השתוף ונספחיהם, הסכם פירוק השותפות שמדבר בעד עצמו ושלגביו נטען כי נמכרו פרויקטים חסרי ערך שירדו לטמיון בנגוד למצגים לאורך השותפות , חוות דעת שמאים , תשלומים שתכליתן לא מבוצעת ולא ידועה ללא אסמכתא נגדית , ותשובות תמוהות של הנתבע איתן אורי המנהל המקצועי והאיש המרכזי הפרויקטים לעניין סכומי הכסף שהושקעו על ידי התובעת ( ש 21 -25 בעמ' 7 לפרוטוקול) עלה בידי התובעת להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות ברף הנידרש ברמה הלכאורית בדבר קיומה של עילת תביעה". כמו כן נקבע כי לא ניתן לקבוע שעלה בידי המבקשים להניח ספק ניכר בקיומה של עילת תביעה, זאת "בהעדר אסמכתות בכתב מטעם המשיב לביסוס טענותיו ולהפרכת הטענות שכנגד לרבות אופן חקירת התובעת כשתצהיר התובעת קובע עובדות בדבר מצגי שוא והטעיה תשלומים ללא ביצוע לתכליתם"; כך שמאזן ההסתברות נוטה באופן מובהק לטובת שראל.

נקבע כי: "בית המשפט לא ראה לנכון ליתן אמון בהתנהלות הנתבעים או מי מהם, ואינו סבור כי נכון הוא לחשוף את התובעת לסיכונים גדולים, באשר תיסתיים תביעתה בסכומה גם אם יקטן מעבר לסכום העיקולים במסגרת התיק העקרי כפי שציין בהחלטתו". תמצית טענות המבקשים בבקשת רשות העירעור: הגשת תביעה בסך 5,800,000 ₪ המתבססת על טענת תרמית לכאורה עקב חוסר כדאיות כלכלית של שלושה פרויקטים של תמ"א 38 להם הייתה שראל שותפה שווה משך שנתיים ועד לבקשתה לקבל אותם לבעלותה המלאה במסגרת הסכם פירוק שתוף, חייבת להתמך בחוות דעת שמאית המוגשת כחוות דעת מומחה.

לאור מכלול הנסיבות, לא מצאתי כי בנסיבות העניין החלטת בימ"ש קמא להטיל צו עיקול זמני על נכסי מקרקעין ומניות עד לסכום של 4,400,000 ₪ איננה נכונה ולפיכך יש לדחות את בקשת רשות העירעור והחלטת בימ"ש קמא תיוותר על כנה.

...

לא מצאתי הצדקה להתערב במסקנה זו. צירוף חוות דעת השמאים לכתב התביעה שכנגד והסתמכות עליהם אינו עולה לכדי חוסר תום לב. בימ"ש קמא בהחלט הבהיר בהחלטתו מדוע מצא לנכון לצמצם את סכום העיקול לסך של 4.4 מיליון ₪.

לאור מכלול הנסיבות, לא מצאתי כי בנסיבות העניין החלטת בימ"ש קמא להטיל צו עיקול זמני על נכסי מקרקעין ומניות עד לסכום של 4,400,000 ₪ איננה נכונה ולפיכך יש לדחות את בקשת רשות הערעור והחלטת בימ"ש קמא תיוותר על כנה.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בבת ים (כב' השופט עזריה אלקלעי) מיום 22.6.21 בת"א 26544-12-19 שעניינה גילוי מסמכים ספציפי.

בכתב ההגנה מטעם נתבעים 1-3 – המבקשים נטען כי חברת איי ג'י אם די סיפקה שירותי שיווק ומכירות בקשר למסחר באופציות בינריות לחברת Logic Promo שספקה שירותי שיווק ומכירות לנובוקס.

ביום 3.5.21 הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי על החלטת בימ"ש קמא מיום 11.4.21 רק בנוגע למסמכים שבימ"ש קמא הורה על גילוים במסגרת סעיפים 12.1, 12.2 ו – 12.3 לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.

תמצית טענות המבקשים בבקשת רשות העירעור: ביחס לסעיפים 12.1 ו -12.2 נטען כי לא ניתן למצוא נימוק לעניין רלוואנטיות המסמכים לבירור התובענה ואין היתייחסות באופן פרטני לטענות המבקשים.

גם לפי דו"ח החקירה המבקשים אינם בעלי מניות בחברת נובוקס, אינם מפעילים את זירת המסחר, כך שהוכח שאין להם כל קשר להשקעת המשיב.

...

דין הערעור, כאמור, להידחות לגופו.

מקובלת עלי גם קביעת בימ"ש קמא לפיה למרות שבנוגע לסעיף 12.3 לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מדובר בהרחבת הבקשה המקורית לגילוי מסמכים, לגופו של עניין בימ"ש קמא מצא לנכון להתיר את הגילוי.

לסיכום: לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות ערעור ולדחות את הערעור לגופו.

בהחלטתה קבעה כב' רשמת ההוצל"פ, כי יש להחיות את החייבת (להלן – תל קור), על מנת לאפשר מכירת נכס שבבעלותה לשם מימוש משכנתא.

ההסכם שבין דבל ובין עו"ד שיפר (נספח ז לכתב בקשת רושת העירעור), קיבל את אישורו של ביהמ"ש המחוזי בת"א, ודינו כדין פסק דין, הקובע שגובה החוב הכספי עומד על סך של 450,000 $.

הטעם הפרוצידוראלי הוא, לא מונחת בפני כל בקשת רשות ערעור, שהגיש מי מן המשיבים דנן לביטול אותה החלטה ומתן הוראה להמשך ההליכים בתיק ההוצל"פ. לו רצו בכך, פתוחה היתה הדרך בפני המשיבים או מי מהם לבקש רשות לערער על ההחלטה ולהורות על ביטול התנאת המשך ההליכים בתיק ההוצל"פ בהחייאת החברה.

בשנת 1996 הוגשה תביעה נגד החברה וניתן פסק דין בהיעדר הגנה, עד שפנה אחד מבעלי המניות ובקש לבטל את פסק הדין.

...

סבורני, כי אין להוכיח דבר מהאמור בספק הדין הנ"ל לענייננו.

נוכח האמור, הטענה נדחית.

6.6 לנוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3676-11-22 סער ואח' נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשים- המערערים: 1. ברוך סער 2. ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ ע"י ב"כ עו"ד פז יצחקי - וינברגר המשיבה: תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד איתמר כץ פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב –יפו (כב' השופט סג"נ עמית יריב) מיום 31.7.22 בת"א 63389-11-20 (להלן: "תיק קמא") לפיה ניתן צו לפירוק שתוף במקרקעין בדרך של מכירת המקרקעין לכל המרבה במחיר ומינוי כונס נכסים.

המבקש 1 (נתבע 1) הוא בעל המניות היחיד והדירקטור של מבקשת 2 (נתבעת 2).

תמצית טענות המבקשים בבקשת רשות העירעור: בימ"ש קמא שגה בכך שלא דחה את התובענה לפירוק שתוף.

...

לאור האמור לעיל, אין בידי לקבל את טענת המבקשים לפיה המפקחת קבעה חד משמעית בחוות דעתה כי ניתן לרשום את הנכס כבית משותף.

למעלה מן הצורך אוסף כי יש לזכור שמדובר בחוות דעת שהוגשה בתיק קמא, שהיא חלק ממכלול הראיות שעומדות בפני בימ"ש קמא ועל בימ"ש קמא להחליט בהתאם לשיקול דעתו הרחב אם יש מקום לצוות על פירוק שיתוף וכיצד.

חוות הדעת מטעם המפקחת חיונית לצורך הפעלת שיקול דעת בימ"ש אולם, שיקול הדעת נותר בידי ביהמ"ש  וחוות הדעת אינה מהווה "סוף פסוק". לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.