בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 45170-03-21 דרים בילד גרופ בע"מ ואח' נ' שר-אל משכנות בע"מ
לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא
המבקשים:
1. דרים בילד גרופ בע"מ
2. איתן אורי
3. דוד דייב סולטן
ע"י ב"כ עו"ד מלי חיימוב
המשיבה:
שראל משכנות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מתן פריידין
החלטה
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' הרשם הבכיר אריה דורני – דורון) מיום 14.2.21 בת"א 5496-01-19 ולפיה התקבלה בחלקה הקטן בקשת המבקשים לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד ביום 7.1.21.
החלטת בימ"ש קמא מיום 14.2.21:
בימ"ש קמא מצא לאחר בחינת טענות הצדדים, הראיות שהובאו והעדויות שנשמעו, שעלה בידי שר אל להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה:
נקבע כי:
"בעצם הצגת הסכמי השתוף ונספחיהם, הסכם פירוק השותפות שמדבר בעד עצמו ושלגביו נטען כי נמכרו פרויקטים חסרי ערך שירדו לטמיון בנגוד למצגים לאורך השותפות , חוות דעת שמאים , תשלומים שתכליתן לא מבוצעת ולא ידועה ללא אסמכתא נגדית , ותשובות תמוהות של הנתבע איתן אורי המנהל המקצועי והאיש המרכזי הפרויקטים לעניין סכומי הכסף שהושקעו על ידי התובעת ( ש 21 -25 בעמ' 7 לפרוטוקול) עלה בידי התובעת להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות ברף הנידרש ברמה הלכאורית בדבר קיומה של עילת תביעה".
כמו כן נקבע כי לא ניתן לקבוע שעלה בידי המבקשים להניח ספק ניכר בקיומה של עילת תביעה, זאת "בהעדר אסמכתות בכתב מטעם המשיב לביסוס טענותיו ולהפרכת הטענות שכנגד לרבות אופן חקירת התובעת כשתצהיר התובעת קובע עובדות בדבר מצגי שוא והטעיה תשלומים ללא ביצוע לתכליתם"; כך שמאזן ההסתברות נוטה באופן מובהק לטובת שראל.
נקבע כי: "בית המשפט לא ראה לנכון ליתן אמון בהתנהלות הנתבעים או מי מהם, ואינו סבור כי נכון הוא לחשוף את התובעת לסיכונים גדולים, באשר תיסתיים תביעתה בסכומה גם אם יקטן מעבר לסכום העיקולים במסגרת התיק העקרי כפי שציין בהחלטתו".
תמצית טענות המבקשים בבקשת רשות העירעור:
הגשת תביעה בסך 5,800,000 ₪ המתבססת על טענת תרמית לכאורה עקב חוסר כדאיות כלכלית של שלושה פרויקטים של תמ"א 38 להם הייתה שראל שותפה שווה משך שנתיים ועד לבקשתה לקבל אותם לבעלותה המלאה במסגרת הסכם פירוק שתוף, חייבת להתמך בחוות דעת שמאית המוגשת כחוות דעת מומחה.
לאור מכלול הנסיבות, לא מצאתי כי בנסיבות העניין החלטת בימ"ש קמא להטיל צו עיקול זמני על נכסי מקרקעין ומניות עד לסכום של 4,400,000 ₪ איננה נכונה ולפיכך יש לדחות את בקשת רשות העירעור והחלטת בימ"ש קמא תיוותר על כנה.
...
לא מצאתי הצדקה להתערב במסקנה זו.
צירוף חוות דעת השמאים לכתב התביעה שכנגד והסתמכות עליהם אינו עולה לכדי חוסר תום לב.
בימ"ש קמא בהחלט הבהיר בהחלטתו מדוע מצא לנכון לצמצם את סכום העיקול לסך של 4.4 מיליון ₪.
לאור מכלול הנסיבות, לא מצאתי כי בנסיבות העניין החלטת בימ"ש קמא להטיל צו עיקול זמני על נכסי מקרקעין ומניות עד לסכום של 4,400,000 ₪ איננה נכונה ולפיכך יש לדחות את בקשת רשות הערעור והחלטת בימ"ש קמא תיוותר על כנה.
לסיכום:
לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.