בקשת המבקשים לתת להם רשות לערער על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' הש' הבכיר ד. שוהם) מיום 20.4.21 במסגרתה נדחתה בקשתם למתן צו גילוי מסמכים כלפי בית חולים שיבא תל השומר שאינו צד להליך.
המבקשים הגישו תגובה לתשובה וטענו, בין השאר, כי שקולי הגינות מחייבים גילוי מסמכים באופן הדדי, כך שכאשר המומחה נחשף לאותם מסמכים רפואיים, יש לאפשר למבקשים ובא כוחם לעיין בהם גם.
בין לבין הגישו המשיבים בקשה לחייב את המבקשים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים, ובהחלטתו מיום 25.11.20 מצא בית משפט קמא לחייב את המבקשים בהפקדת ערובה בסך 70,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבים.
ובדומה בעיניין שימור מבנים הנ"ל ביחס לתקנות החדשות -
"תקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת את החובה המוטלת על צדדים לדיון לגלות איש לרעהו את המסמכים הרלוואנטיים למחלוקות שביניהם.."
יתר על כן, נקבע כי אין להכביד על בעל דין בדרישת גילוי מסמכים במטרה לייצר מסמכים הדרושים לבעל הדין האחר לצורך ביסוס הגנתו או תביעתו, משום שהדבר מנוגד למטרה העיקרית של הליך גילוי המסמכים, לאמור, קידום ההגינות והיעילות הדיונית, ואף מנוגד לעיקרון שיטת המשפט לפיו נטל ההוכחה הוא על התובע.
בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות העירעור על החלטת הערכאה הדיונית שקבלה את הבקשה, וקבע כי לא מתקיימים החריגים לחיוב החברות הזרות להליך לספק את המידע, חרף העובדה כי אף סיפקו שירותים לנתבעים בהליך.
...
כך נקבע , כדוגמה, ע"י כב' הש' וילנר בעניין שימור מבנים -
"כידוע, החלטה בבקשה לגילוי מסמכים היא החלטה הנוגעת לאופן ניהול ההליך, והיא מצויה בלבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, משכך ערכאת הערעור, ככלל, לא תיטה להתערב ... לא מצאתי כי המקרה דנן בא בגדר המקרים המצדיקים חריגה מהכלל האמור והתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי"
די באמור לעיל על מנת לדחות את הבקשה, ואולם דין הבקשה להידחות אף לגופה.
לצד כל האמור לעיל, וכפתרון למצב בו המבקש זקוק למסמכים ומידע המצוי בידי צד שלישי הזר להליך, כשלא מתקיים אחד החריגים המצדיקים חיובו לגילוי מסמכים, בחלק מהפסיקה התגבשה עמדה לפיה על המבקש לעתור לזימון אותו צד זר לעדות במסגרת ההליך בבית המשפט, או לזמנו לצורך המצאת המסמך במסגרת הליך שמיעת הראיות.
סוף דבר
נוכח כלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
