בקשת רשות ערעור על החלטה שלא לסלק תביעה על הסף

בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' ערקובי) בת"א 61740-09-19 מיום 09.05.2022, בגדרה נדחתה עתירת המבקש לסילוק על הסף של תביעת משיבה 1 נגדו.

והדברים מקבלים משנה תוקף לאור ההלכה כי "אין לסלק תביעה על הסף אלא אם לא קיימת אפשרות, ולו רחוקה, לכך שהתובע יצליח בתביעתו" (רע"א 8270/21 מוהנא נ' סולימאן, פסקה 11 (12.12.2021)).

...

עוד הודגש, כי עצם העברת כספים מהחשבון המשותף למבקש "לא מובילה למסקנה המידית שעל [המבקש] להחזירם, גם אם יסתבר [ששרה] לא הייתה מודעת להעברתם". על סמך הטעמים האמורים לעיל, ובשים לב לזהירות היתרה שבה יש לנקוט בשימוש בסעד של סילוק על הסף, דחה בית משפט קמא את הבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להיזקק לתשובה.

הבקשה נדחית אפוא.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט הבכיר אהוד שוורץ) מיום 9.7.2023 בת"א 64764-05-21 ולפיה נדחתה בקשת המבקש – התובע והנתבע שכנגד לסלק על הסף את התביעה שכנגד שהוגשה נגדו על ידי המשיבים – הנתבעים והתובעים שכנגד בתיק קמא.

בהחלטה מיום 9.7.2023 נקבע, כי אין לסלק על הסף את התביעה שכנגד, שכן למרות הקושי הלכאורי הגלוי לעין של טענת התובעים שכנגד, הרי עדיין יש צורך לברר את טענת הנתבע 2 ולפיה הובטח לו בעל פה בעת החתימה על ההסדר כי הבנק לא יפעל כנגד צדדי ג'.

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור מצאתי כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה מהנימוקים כדלקמן: א) נקבע לא אחת כי על ביהמ"ש לנקוט משנה זהירות בדונו בבקשה לדחיית התביעה על הסף, שמא תפגע מעבר למידה הראויה זכות הגישה לערכאות (רע"א 7948/16 עזבון המנוח בנימין שמואלי ז"ל נ' משולם, סעיף 4 להחלטת כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות (13.11.16)).

ב) גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעיקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן שבהם נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית או כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק, הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת אסנת רובוביץ – ברכש ונציגי הציבור גב' קרסיטינה פוליצר מימון ומר אבי איילון ; סע"ש 54930-03-21) מיום 19.10.2023, שבה נדחתה בקשת המבקשת לסלק על הסף כתב תביעה מתוקן שהוגש על ידי המשיב ולחלופין למחוק ממנו חלק מהעילות והסעדים הנתבעים.

החלטה שלא לסלק תביעה על הסף היא "החלטה הנוגעת באופן מובהק לניהול המשפט על ידי הערכאה הדיונית ומסור הוא דרך כלל לשיקול דעתו הנרחב" (רע"א 4167/18 מסכת אילת בע"מ נ' דרור ניהול מלונות בע"מ. פסקה 13 (24.10.2018), וככלל אין מקום להתערב בה אלא במקרים חריגים: "כידוע, 'מדיניות שיפוטית ראויה היא, כי ערכאת העירעור תמנע ככל הניתן מלהתערב בהחלטות בעינייני סף שתוצאתן היא 'פתיחת הדלת' המאפשרות את  בירור ההליך לגופו" (.

...

בעקבות בקשה לסילוק על הסף קבע בית הדין האזורי במהלך הדיון המקדמי שהתנהל כי "שוכנענו כי יש להגיש כתב תביעה מתוקן, באופן שעילות התביעה יעסקו רק בעילות הקשורות להסכם ההעסקה (בעל פה או בכתב) של התובע". בית הדין קבע כי סוגית ההוצאות תובא בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בהליך (להלן – החלטת התיקון).

לא ניתן אף להיעתר לבקשה לביטול הוצאות המשפט שנפסקו לחובת המבקשת בהחלטה, חרף העובדה שבהחלטת התיקון, בה נתקבלה באופן חלקי בקשה קודמת שהגישה, נקבע כי הוצאות הבקשה תובאנה בחשבון בעת מתן פסק הדין, לנוכח הוראת סעיף 1(7) לצו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע"ח – 2017.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ההליך בבית הדין האזורי.

לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת שרון אלקיים ונציג הציבור מר זאב בירנבוים; סע"ש 55625-09-20) מיום 25.7.23, במסגרתה נדחתה בקשת המשיבות לסילוקה על הסף של תביעת המבקש נגדן, אך נקבע כי רכיב התביעה הנוגע להפרשי מענק יעוכב על מנת שיועבר לבוררות זרה.

בית הדין האיזורי קיים מספר דיונים בקשר לבקשת המשיבות במסגרתם אף נחקרו עדים, ולבסוף קבע בהחלטה מפורטת ומנומקת שאין לסלק את התביעה על הסף אלא יש לקיים בה דיון לגופה, במסגרתו ייבדקו גם תוקפו ומשמעותו של כתב הויתור הנטען.

...

מבלי להרחיב די אם נציין כי ככל שמשתכנעים היינו בהעדרה של תניית בוררות זרה, ראוי היה לטעמנו לדון בישראל גם ברכיב התביעה הנוגע להפרשי המענק, במידת הצורך לפי דין זר ככל שנקבע היה כי זהו דין החוזה.

ממילא, לא מצאנו הצדקה להתערב בסכום ההוצאות שנפסק לחובת המבקש (בסך 18,000 ₪) בהינתן הסכומים שבמחלוקת ועילתם, ומצוי במתחם שיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

סוף דבר - ניתנת בזאת רשות ערעור והערעור נדחה.

בבית המשפט העליון רע"א 1297/24 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: קנדיין ייזום בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד איתן חסון 2. עו"ד אבינועם חבתי 3. רחמים אחרק 4. ישראל אחרק 5. יניב מינס 6. יצחק בן אברהם 7. בנימין בן אברהם 8. שנלר עתניאל 9. שנלר עתניאל מנהל ביצוע לחלקה 1290 גוש 3 10. חברת אחוזת שומרון אלקנה 11. ע.נ.ה. ניהול פינאנסי בע"מ 12. המנוח אחמד סלאמה באמצעות יורשו אמיר סלמה 13. מתי פיכמן 14. רו"ח ניב כהן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ח' מאק קלמנוביץ) מיום 1.1.2024 ב-ת"א 74619-12-20 בשם המבקשת: עו"ד נחום הופטמן ][]החלטה

סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע חריג לכלל זה, לפיו תנתן רשות לערער על החלטת ביניים אם "שוכנע בית המשפט כי אם העירעור על ההחלטה יידון במסגרת העירעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". על כך הוסיפה הפסיקה, כי היתערבות בהחלטת הערכאה הדיונית הדוחה בקשה לסילוק על הסף תיעשה במקרים חריגים בלבד, בהם ישנו חשש ממשי לניהול הליך סרק, או שנפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית (חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 208-207 (מהדורה שלישית, 2012); רע"א 4167/18 מסכת אילת נ' דרור ניהול מלונות בע"מ, פסקה 13 (24.10.2018)); ולא בכדי.

שהרי, כידוע, אין לסלק תביעה על הסף אלא אם ברור כי אין אפשרות, ולו קלושה, שהתובע יצליח בתביעתו (ראו: שם; וכן: רע"א 751/05 החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ, פסקה 8 (01.09.2005)) המקרה שלפניי אינו נימנה עם אותם מקרים חריגים, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור.

...

בין היתר, נדחתה בקשת המבקשת לסילוק התביעה נגדה על הסף, בזו הלשון: "נתבעת 7 [היא המבקשת – ח' כ'] טוענת כי כתב התביעה בתיק זה כולל חזרה על טענות שנדחו במסגרת התביעה בת"א 36671-08-16, וכי מתקיים במקרה זה מעשה בית דין, הן השתק עילה והן השתק פלוגתא. אני דוחה את הטענה בדבר מעשה בית דין. בהחלטת השופט מוסק מיום 28.12.17 נקבע כי אין לאשר את הבקשה לתביעה נגזרת, אולם לא נקבע שם כי התובעים עצמם אינם רשאים להגיש תביעות אישיות. בפסק הדין בערעור [...] אף הובהר במפורש כי קביעת בית המשפט המחוזי מתמצת בכך שההליך אינו הולם תביעה נגזרת, וטענות התובעים שמורות להם בהליך של תביעה אישית. בדיון בפני השופט גדעוני ביום 8.11.20 הוסכם על מחיקת התביעה (חלף תיקונה), ואף שם הובהר כי טענות התובעים שמורות להם, כך שאין בהחלטת שניתנו בתיק הנ"ל כדי לקבוע דבר לגופו של עניין. התביעה שבפני אינה תביעה נגזרת אלא תביעתם האישית של בעלי המניות, כך שאין פסק דין או החלטה השוללים אפשרות להגישה.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה, נחה דעתי כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית בזאת אפוא, בלי צו להוצאות.