בקשת רשות ערעור על דחיית תביעת פיצוי בגין איחור בטיסה

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' הרשמת הבכירה מיכל פרבר) בתיק ת"ק 21576-12-19, מיום 3.9.2020 בגדריו, חייב בית משפט קמא את המבקשת בפצוי כספי בגין טיסה שבוטלה בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").

לסיכום, אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים שהמשיב לא הספיק להגיע בשל איחור טיסת הפנים והחמיץ את טיסת ההמשך ואין מחלוקת שהטיסה החלופית המריאה למעלה מ- 8 שעות ממועד הטיסה המקורית.

תמים דעים עם קביעת כב' השופט בולוס בתיק תא"מ 1460-12-15 קורקוס ואח' נ' טורקישאיירליינס- נתיבי אויר טורקיים, כשקבע: "דעתי שונה מזו של הנתבעת. אני סבור, כי נכון לצקת תוכן פרשני מרחיב לתיבה "טיסה שבוטלה". הווה אומר, כל אימת והטיסה לא היתקיימה כלל או ההמראה נדחתה ליותר משמונה שעות, בין אם הנוסע המתין ועלה על הטיסה המקורית או אחרת חלופית, אזי עסקינן בטיסה שבוטלה ואין כל רלוואנטיות באם הטיסה המקורית יצאה בזמן וסיבת ההחמצה, אלא אם הדבר הנו תוצר של היתנהלותו הרשלנית של הנוסע עצמו ומקורה בנסיבות התלויות בו. חזוק לכך אני מוצא בדברי ההסבר לחוק, שם נכתב בזו הלשון:" נוסעים שרכשו כרטיס טיסה ולא טסו בטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל ביטולה, שינוי במועדה או מסיבה אחרת.." כן נאמר:" הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה להסדיר פיצוי וסיוע לנוסעים שהונפק להם כרטיס טיסה ולא עלו לטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל נסיבות שאינן תלויות בהם (דברי ההסבר להצעת החוק התשע"ב , 413, עמ' 6 מיום 31.10.11.)" המבקשת טענה שאיחור בהמראת טיסה שהוזמנה על ידי נוסע, ללא היתערבות חברת התעופה, בפרט כשעמדו לפניו חלופות אחרות, כאשר קיים זמן מינימלי להחלפת טיסות של 141 דקות מטיל את האחריות על המשיב כשהיה באפשרותו היה לבחור טיסה אחרת שיכולה להותיר זמן ממושך סביר שימנע איחור לטיסת ההמשך.

משלא מצאתי כל טעות המחייבת היתערבות בית משפט זה, הן בקביעת העובדות או ביישום הדין, דין בקשת רשות העירעור להדחות.

...

גם לגוף המחלוקת-דין הבקשה להידחות.

תמים דעים עם קביעת כב' השופט בולוס בתיק תא"מ 1460-12-15 קורקוס ואח' נ' טורקישאיירליינס- נתיבי אוויר טורקיים, כשקבע: "דעתי שונה מזו של הנתבעת. אני סבור, כי נכון לצקת תוכן פרשני מרחיב לתיבה "טיסה שבוטלה". הווה אומר, כל אימת והטיסה לא התקיימה כלל או ההמראה נדחתה ליותר משמונה שעות, בין אם הנוסע המתין ועלה על הטיסה המקורית או אחרת חלופית, אזי עסקינן בטיסה שבוטלה ואין כל רלוונטיות באם הטיסה המקורית יצאה בזמן וסיבת ההחמצה, אלא אם הדבר הינו תוצר של התנהלותו הרשלנית של הנוסע עצמו ומקורה בנסיבות התלויות בו. חיזוק לכך אני מוצא בדברי ההסבר לחוק, שם נכתב בזו הלשון:" נוסעים שרכשו כרטיס טיסה ולא טסו בטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל ביטולה, שינוי במועדה או מסיבה אחרת.." כן נאמר:" הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה להסדיר פיצוי וסיוע לנוסעים שהונפק להם כרטיס טיסה ולא עלו לטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל נסיבות שאינן תלויות בהם (דברי ההסבר להצעת החוק התשע"ב , 413, עמ' 6 מיום 31.10.11.)" המבקשת טענה שאיחור בהמראת טיסה שהוזמנה על ידי נוסע, ללא התערבות חברת התעופה, בפרט כשעמדו לפניו חלופות אחרות, כאשר קיים זמן מינימאלי להחלפת טיסות של 141 דקות מטיל את האחריות על המשיב כשהיה באפשרותו היה לבחור טיסה אחרת שיכולה להותיר זמן ממושך סביר שימנע איחור לטיסת ההמשך.

משלא מצאתי כל טעות המחייבת התערבות בית משפט זה, הן בקביעת העובדות או ביישום הדין, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות (כב' השופט נצר סמארה) מיום 8.8.2020 בת"ק 61010-01-20 ות"ק 61029-01-20 שנידונו במאוחד, לפיו התקבלו בחלקן תביעות המשיבים – התובעים נגד המבקשת – הנתבעת.

עוד נטען כי יש לדחות את התביעה לפצוי לפי סעיף 11 לחוק שירותי תעופה בשים לב להתנהלות הנתבעת בזמן אמת ולכך שלא מתגבשת זכאות להטבות לפי החוק בכל הקשור לפצוי בגין "טיסה שבוטלה" ולכך הנתבעת אף הציעה פיצוי משמעותי בשיעור העולה על הקבוע בחוק ביחס לשינוי תנאי כרטיס הטיסה.

תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות העירעור שלפני: אף אחת משתי החלופות בסעיף 1 לחוק שירותי תעופה בנוגע ל"טיסה שבוטלה" לא מתקייימות בטיסות שהוזמנו עבור התובעים, בין אם מדובר בטיסה הראשונה שהמריאה באיחור שאינו בגדר "טיסה שבוטלה" ובין אם מדובר בטיסת ההמשך המקורית.

בדיון שהתקיים בבימ"ש לתביעות קטנות ביום 22.7.20 נציג הנתבעת העיד כך: "אם מניחים שכן היית הטיסה שבוטלה ניכנס סעיף 6 ה בעקבות אותן נסיבות מיוחדות במקרה הזה היה ארוע רפואי בנסיעה מסאן פרנסיסקו לתל אביב אשר גרם לעיכוב בנחיתה כאן כתוצאה מהעיכוב הזה התעכבה טיסת אותו מטוס חזרה. הטיסה נחתה בת"א באיחור שעה וחצי, בשל שעות העוצר לפנות בוקר הטיסה לא יכלה לצאת לדרכה, לכן נאלצנו בכפוף לאותן שעות עוצר בכפוף לרשות שדות התעופה לדחות את התביעה לאחר שעות העוצר. לכן הטיסה יצאה עם חידוש הפעילות...

...

המבקשת תשלם לכל אחד מהמשיבים פיצוי בסך 1,000 ₪ בגין עגמת נפש.

בסיכומו של דבר, המבקשת תשלם לכל אחד מהמשיבים סך של 4,305 ₪ (כפוף לצירוף קבלה חתומה בנוגע לשכ"ט).

לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות לערער והערעור מתקבל ברובו.

הגשת כתבי טענות ודיון התובעת הגישה ביום 3.1.23 כתב תביעה קטנה ובו ביקשה לחייב הנתבעת, חברת תעופה, להשיב לה מחיר כרטיס טיסה שרכשה ממנה וכן לפצות אותה בגין אי עליה למטוס בסך כולל של 7,660.47 ₪.

אשר על כן, ביהמ"ש קובע שהתובעת איחרה לטיסה ולכן איבדה את זכותה "לממש את זכותה לטוס", כטענתה, וכל האחריות לכך מוטלת עליה בלבד ועל פי הדין אינה זכאית להשבה או פיצוי בגין מחדלה להתייצב במועד בשער העליה למטוס.

מכיוון שביהמ"ש דחה התביעה במלואה, הנתבעת זכאית לפסיקת הוצאות.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור על פי המועדים הקבועים בדין.

...

עוד טענה, שלתובעת הוסבר שהסיבה בגינה לא עלתה לטיסה היא שאיחרה להתייצב בזמן לשער העליה למטוס וחרף מאמצי עובדיה, לפנים משורת הדין, לא ניתן יהיה בסופו של דבר להעלותם לטיסה.

בבית המשפט העליון רע"א 332/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשת: ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. גלית פוקס בורמן 2. יוני בורמן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ד' חסדאי) מיום 13.10.2021 ב-ת"צ 50430-11-18 בשם המבקשת: עו"ד ערן טאוסיג; עו"ד ענבל אלקיים; עו"ד מיכל עטקין בשם המשיבים: עו"ד אביאל פלינט; עו"ד שקד שטורפר ][]החלטה

][ עניין לנו בבקשת רשות ערעור על החלטה מיום 13.10.2021 שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ד' חסדאי) ב-ת"צ 50430-11-18, ובה התקבלה בחלקה בקשה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון שהוגשה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית.

יצוין בהקשר זה כי לפי סעיף ההגדרות בחוק שירותי תעופה, טיסה שלא היתקיימה או שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מן המועד שנקבע בכרטיס, תיחשב כ"טיסה שבוטלה".

לבסוף, המשיבים מדגישים כי בבקשת האישור הם עותרים לסעדים נוספים פרט לפצוי מכוח חוק שירותי תעופה – ובהם סעדים הצהרתיים, ופצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לחברי הקבוצה כתוצאה מהעיכוב בטיסותיהם – ודי בכך כדי להצדיק את נהולה של התובענה כייצוגית.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות העירעור ובתשובה לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

...

מסקנה זו מתחייבת מתכליתו של ההליך הייצוגי ככלי שמאפשר בין היתר מימוש מיטבי של זכות הגישה לערכאות וניהול יעיל וממצה של תביעות (סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות).

לא שוכנעתי כי העול שיוטל על ארקיע בשל כך הוא בלתי סביר.

סוף דבר התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית.

         לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בבת ים (כב' הרשם הבכיר מיכאל שמפל) מיום 31.7.23 בת"ק 4587-06-23 לפיו נדחתה במלואה תביעת המבקשים – התובעים נגד המשיבה – הנתבעת.

         בכתב ההגנה נטען כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העידר עילת תביעה הואיל והמבקשים אינם זכאים לפצוי בגין עיכוב הטיסה לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב -2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה") מאחר והיא המריאה בעיכוב של פחות מ – 8 שעות.

המבקשים אינם זכאים לכל פיצוי כספי מהמשיבה בגין האיחור בהמראה, מעת שהמחוקק קבע באופן מפורש בחוק שירותי תעופה כי רק עיכוב מעל 8 שעות יקנה פיצוי כספי לנוסע.

למרות שבימ"ש קמא דחה את בקשת המבקשים לצרף מסמכים חדשים במעמד הדיון, המבקשים צרפו אותם לבקשת רשות ערעור (נספחים 2 ו-3) ואין מקום לקבלם בהליך זה. גם אם הוראות האמנה היו חלות במקרה דנן, הרי שלצורך קבלת פיצוי מכוח האמנה, המבקשים לא הוכיחו עובדתית, כפי שנקבע ע"י בימ"ש קמא, כל נזק שניגרם להם בשל עיכוב בן שעתיים בלבד בנחיתת הטיסה.

...

       נציגת המשיבה טענה כי דין התביעה להידחות.

בתשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור נטען כי דין הבקשה להידחות על הסף.

יחד עם זאת, אני סבורה כי לאור הקביעות העובדתיות אליהן הגיעה הערכאה הדיונית; דין התביעה היה להידחות בכל מקרה ואין צורך להכריע בסוגיה המשפטית בהליך שלפני.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות ערעור.