מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על דחיית תביעה מחמת מעשה בית דין

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 2794/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: ניסים חדד נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 7.2.2023 בע"א 68230-12-21 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא ש' שוחט, השופטת ע' רביד והשופט נ' שילה בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה
הבנק מצידו טען כי יש לדחות התביעה על הסף, בין היתר מחמת היתיישנות ומעשה בית דין.
...
עיינתי בבקשה לרשות ערעור והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
בשולי הדברים יצוין כי הבקשות השונות שהגיש המבקש מנוסחות בשפה משתלחת, בוטה ופוגענית, וניתן אך להצר על כך. סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על פסק דיני נדחתה ביום 14.7.2022 ברע"א 4087/22 מזרחי נ' עריית אור יהודה.
בפסק הדין מיום 8.3.2023 נקבע כי דין התביעה להדחות בשל קיומו של מעשה בית דין – השתק עילה, בדיוק כפי שנקבע לגבי הנתבעת 1 – הערייה.הנתבעים הנוספים לא עמדו על הכרעה מקדמית בטענת הסף שהעלו בכתב ההגנה, אך כמובן שיש להכריע בעיניין זה בפסק הדין.
אוסיף בתמצית, כי בית משפט קמא לא דחה התביעה רק בגלל מעשה בית-דין אלא גם לגופו של עניין ויובהר, כי התביעה לא הוגשה בגין מעשי ואנדליזם שארעו בעת האחרונה כנטען בעירעור (ראה סעיפים 32-34 לכתב התביעה המתוקן).
...
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות בהתאם לתקנה 148 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018.
הממצאים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית ואין בפסק הדין טעות שבחוק.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 6616/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. ריאד אל בשאר 2. מאיר החיים ייזום ובנייה בע"מ נ ג ד המשיבה: שמן תעשיות בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה מיום 3.9.2023 בע"א 49062-08-23 שניתנה על ידי כב' השופטת ע' וינברגר בשם המבקשים: עו"ד יואל גולדברג בשם המשיבה: עו"ד חנוך ארליך ][]החלטה
ביום 3.7.2023 נעתר בית משפט השלום (כב' השופטת ר' באום) לבקשה, והורה על דחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין.
על רקע זה, הגישו המבקשים ביום 21.8.2023 ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה, ולצידו "בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הפינוי". בבקשה, טענו המבקשים כי לא היה מקום לדחיית התביעה על הסף ללא קיום דיון ושמיעת הוכחות.
...
זאת מאחר שגם לגישתם של המבקשים, מדובר בעניין כלכלי שככלל ניתן יהיה לפצות אותם בגינו בפיצוי כספי אם בסופו של דבר יתקבלו טענותיהם בערעור.
אשר על כן, אני סבורה כי בדין קבע בית משפט קמא כי יש לדחות את הבקשה משלא הוכיחו המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה לסעד זמני המעכב את הליכי הפינוי.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

(א) בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או בלא בקשה כזו, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה: (1) מעשה בית דין; .
כתב ההגנה הוגש לתיק ביום 3.10.22, קרי עובר למועד חתימת הצדדים על הסכם הפשרה ביום 20.10.22, כאשר כבר במעמד הדיון שהתקיים בפני ביום 21.11.22 ציין מר ג'בריס, כי "ניתן פסק דין בתיק מקביל בפני כב' השופט נוהאד חסן, שסגר את כל המחלוקת בגין כל תקופת העסקה, סע"ש 18116-10-21" (עמ' 2, ש' 28-29) – מכאן שטענת הנתבעת עלתה בהזדמנות הראשונה; מר ג'בריס נישאל בחקירתו הנגדית "מה מנע ממך או מהנתבעת להגיש במועד הסכם הפשרה הזה או אחריו כל בקשה או הודעה לתיק בית הדין שדן בתביעת המחלה שהזכות הזו סולקה?" וכך היתה תשובתו (עמ' 20, 1-2 + עמ' 21, ש' 2-5): "אני לא עורך דין ואני לא מבין בפרוצדורות של בתי המשפט, מה צריך להגיש ומה לא. יש פסק דין שניתן באוקטובר 2022 והיתה גם ישיבה שנקבעה ליום 21/11/22 בעיניין התיק הזה של ימי המחלה. אני אישית חשבתי שבדיון הזה העניין יגמר, שנגיע לבית הדין ונגיד שיש כבר פסק דין, ואז התיק נקבע להוכחות." בנסיבות אלה, ונוכח הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בהליך הקודם, אשר קיבל תוקף של פסק דין, מצאתי כי התובעת מושתקת מלטעון לזכאותה לסעד הנתבע על ידה ודין התביעה להדחות מחמת מעשה בית דין.
הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 15 ימים מיום שיומצא להם פסק-הדין.
...
" אף אם ניתן לטעון, כי התברר לתובעת בדיעבד שהסכם הפשרה עליו חתמו הצדדים במסגרת ההליך הקודם הוא בגין "כל תקופת העבודה ו/או סיומה", הרי שלמצער ניתן היה להגיש תביעה נפרדת לביטול הסכם הפשרה ומשלא עשתה התובעת כך – הרי שלא ניתן להתעלם מהסכמות הצדדים ואין מנוס מהמסקנה, כי הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים בהליך הקודם וקיבל תוקף של פסק דין, המביא לסילוק מלוא טענות ותביעות הצדדים בגין כל תקופת העבודה וסיומה הוא מחייב ומהווה מעשה בית דין.
כתב ההגנה הוגש לתיק ביום 3.10.22, קרי עובר למועד חתימת הצדדים על הסכם הפשרה ביום 20.10.22, כאשר כבר במעמד הדיון שהתקיים בפני ביום 21.11.22 ציין מר ג'בריס, כי "ניתן פסק דין בתיק מקביל בפני כב' השופט נוהאד חסן, שסגר את כל המחלוקת בגין כל תקופת העסקה, סע"ש 18116-10-21" (עמ' 2, ש' 28-29) – מכאן שטענת הנתבעת עלתה בהזדמנות הראשונה; מר ג'בריס נשאל בחקירתו הנגדית "מה מנע ממך או מהנתבעת להגיש במועד הסכם הפשרה הזה או אחריו כל בקשה או הודעה לתיק בית הדין שדן בתביעת המחלה שהזכות הזו סולקה?" וכך היתה תשובתו (עמ' 20, 1-2 + עמ' 21, ש' 2-5): "אני לא עורך דין ואני לא מבין בפרוצדורות של בתי המשפט, מה צריך להגיש ומה לא. יש פסק דין שניתן באוקטובר 2022 והיתה גם ישיבה שנקבעה ליום 21/11/22 בעניין התיק הזה של ימי המחלה. אני אישית חשבתי שבדיון הזה העניין יגמר, שנגיע לבית הדין ונגיד שיש כבר פסק דין, ואז התיק נקבע להוכחות." בנסיבות אלה, ונוכח הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בהליך הקודם, אשר קיבל תוקף של פסק דין, מצאתי כי התובעת מושתקת מלטעון לזכאותה לסעד הנתבע על ידה ודין התביעה להידחות מחמת מעשה בית דין.
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל – התביעה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 5066/23 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: פיטר מלניק, עו"ד נ ג ד המשיבים: 1. צ'מפיון מוטורס בע"מ 2. שחר מוטורס (2000) בע"מ 3. רמי אבייט 4. מוסך אדמונד עשה לי טוב בע"מ 5. ישרכרט בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת א' כהן, ס"נ) שניתן ביום 15.5.2023 ברע"א 9002-02-23 בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה
בתגובה, הגישה צ'מפיון מוטורס, ביום 30.6.2022, בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין שמקורו בכל אחד מאלה: הסדר הפשרה; החלטת בית המשפט המחוזי חיפה; וכן החלטת בית משפט זה ברע"א 7424/20.
...
לצד בקשת רשות הערעור מטעמו, הגיש המבקש הודעה תמוהה למדי, שכותרתה "הודעה על כוונה להגיש בג"צ ובקשה למתן נימוקי ההחלטה בעניין זכות יסוד ערעור לפי חוק יסוד: השפיטה סעיף 17". דיון והכרעה דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש תשובה.
מטעמים אלה, סבורני כי פסק הדין קמא הוא פסק דין נכון לגופם של דברים; ובוודאי שאין בו שום פגם אשר פותח את שערי הערעור "בגלגול שלישי". באשר להודעתו של המבקש על כוונתו לעתור לבג"ץ – הודעה על כוונה לפתוח בהליך משפטי כזה או אחר אינה מהווה חלק מסדרי הדין הנהוגים במחוזותינו.
כפי שפעם נאמר על ידי אחד משופטיו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו ביחס להודעה דומה, תוך הפנייה ליצירה הקולנועית הקלאסית "הטוב, הרע והמכוער", "When you have to shoot, shoot, don't talk". סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו