לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כב' השופט אבי שליו) מיום 2/8/20 בת"ק 2367-05-20.
המבקש – רופא במקצועו רכש ביום 25/2/20 מהמשיבה (המתנהלת תחת המותג "נופש כשר") חבילת סקי בצרפת עבורו, עבור בנו ועבור נכדו לתאריכים 15/3/20 ועד 20/3/20 בעלות של 1,000 אירו לאדם ובסך הכל: 12,910 ₪.
ד) גם על פי חוק הגנת הצרכן, הנתבעת איננה צריכה להשיב לתובע את הכספים בגין הלינה בחו"ל, למרות שהתובע אזרח ותיק זאת לאור סעיף 14ג2 לחוק ותקנה 6 (12) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א – 2010 המחריגה שירותי הארחה מחוץ לישראל "ובילבד שהעוסק גילה לצרכן, בטרם ההיתקשרות את תנאי ביטול העסקה של נותן השרות מחוץ לישראל".
ה) נדחתה התביעה גם בגין רכיב זה ולפנים משורת הדין לא נפסקו הוצאות.
עוד מוסיפה המשיבה, כי המבקש הזמין חופשה גם לבנו ונכדו, אשר אינם כפופים להנחיות של עובדי מערכת הבריאות, כך שיכלו לטוס במועד כמתוכנן ולכן לא עומדת טענת הסיכול.
לו הייתי מוצאת לנכון לקבל את בקשת רשות העירעור, כי אז הייתי נידרשת לטענת המשיבה בנוגע לאיחור בהגשת הבר"ע ומבקשת את תגובת המבקש לעניין זה.
כיון שאני סבורה כי אין מקום למתן רשות ערעור אצא מנקודת מוצא ולפיה בקשת רשות העירעור הוגשה במועדה ואנמק מדוע יש לדחותה.
...
לו הייתי מוצאת לנכון לקבל את בקשת רשות הערעור, כי אז הייתי נדרשת לטענת המשיבה בנוגע לאיחור בהגשת הבר"ע ומבקשת את תגובת המבקש לעניין זה.
כיון שאני סבורה כי אין מקום למתן רשות ערעור אצא מנקודת מוצא ולפיה בקשת רשות הערעור הוגשה במועדה ואנמק מדוע יש לדחותה.
לסיכום:
לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.
המבקש ישלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.