בקשת רשות ערעור על דחיית שחרור מוקדם בעבירת גרם מוות ברשלנות

בבית המשפט העליון רע"ב 8897/16 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: משה אוחנה נ ג ד המשיבים: 1. שב"ס 2. משטרת ישראל 3. פרקליטות המדינה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 22.8.2016 בעת"א 47965-09-16 שניתן על-ידי כבוד הנשיא א' טל והשופטים ז' בוסתן וש' בורנשטיין בשם המבקש: עו"ד זאב וישניא בשם המשיבים: עו"ד פנחס גורט החלטה

רקע והליכים קודמים המבקש מרצה עונש מאסר בפועל של 12 שנות מאסר לאחר שהורשע בעבירות של סיוע לרצח וגרם מוות ברשלנות.

כמו כן, נקבע כי טעם נוסף שמצדיק את דחיית העתירה לשיחרור מוקדם הוא סרובה של הרשות לשקום האסיר (להלן: רש"א) לקבל את המבקש לתכנית טיפולית בשל היותו "אסיר רצידיוויסט" וכן בשל אי-לקיחת אחריות מצידו.

הלכה היא כי רשות ערעור על החלטה של בית משפט לעניינים מנהליים, הדן בעתירת אסיר על החלטת ועדת השחרורים, תנתן במשורה במקרים שבהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הקונקרטי של המבקש (ראו למשל: רע"ב 4882/15 עביד נ' ועדת השחרורים לפי חוק שיחרור ממאסר, פסקה 11 (24.9.2015); רע"ב 8526/16 בלילטי נ' ועדת השחרורים, פסקה 9 (18.11.2016)).

...

בפתח תגובתם מיום 27.12.2016 טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות – על הסף ולגופה.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות המבקש ואת תגובת המשיבים, ואף עיינתי בראיות החסויות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

רקע והליכים קודמים המבקש מרצה עונש מאסר בפועל בן 12 שנים, אשר נגזר עליו בגין הרשעתו בעבירות של סיוע לרצח, גרימת מוות ברשלנות וקשירת קשר לבצוע פשע, שבוצעו על רקע סיכסוך בין קבוצות עבריינים.

לאחר שהתקיימו דיונים בבקשה ולאחר שהונחו בפני הועדה, בין היתר, מידע מודיעיני מעודכן, מיסמך מטעם הרשות לשקום האסיר (להלן: רש"א), תסקיר סוצאלי מורחב בעיניינו של המבקש וכן חוות דעת של משטרת ישראל, ביום 23.1.2018 דחתה ועדת השחרורים את הבקשה לשיחרור מוקדם.

כידוע, בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט מחוזי שדן בעתירת אסיר על החלטה של ועדת השחרורים תנתן אך במקרים שבהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הקונקרטי של המבקש (ראו למשל: רע"ב 4882/15 עביד נ' ועדת השחרורים לפי חוק שיחרור ממאסר, פסקה 11 (24.9.2015); רע"ב 8526/16 בלילטי נ' ועדת השחרורים, פסקה 9 (18.11.2016)).

...

בתשובתם, טוענים המשיבים כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, הן על הסף והן לגופה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובשאר החומרים שהונחו בפני, ובכלל זה בחומר החסוי שהוגש מטעם המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי אין מקום להתערבות בהחלטה שהתקבלה בעניינו של המבקש, ולא כל שכן ב"גלגול שלישי".

אשר על כן: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 3265/18 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקש: רפאל דוידוב נ ג ד המשיב: מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד הנשיא א' טל, השופטת ד' מרשק מרום, השופטת נ' בכור) מיום 25.3.2018 ב-עת"א 38382-02-18 בשם המבקש: עו"ד זאב אלוני בשם המשיב: עו"ד מיכל ****י החלטה

בשנת 2006 הוטל על המבקש עונש מאסר שלישי שעמד על 3 שנות מאסר בגין גרימת מוות ברשלנות, אי הגשת עזרה לאחר, גרימת תאונה ונהיגה ברכב מנועי ללא רישיון; וזאת בשל מעורבותו בתאונת "פגע וברח". בנוסף, בחודש ספטמבר 2006 הורשע המבקש בהתפרצות למקום מגורים ובעבירת גניבה מרכב והוטל עליו עונש מאסר על תנאי לצד פיצוי למתלונן וקנס; ובחודש אפריל 2007 הוא הורשע בהחזקת אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה ובהחזקת נכס חשוד כגנוב, והופעל נגדו מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים, זאת בחופף למאסרו השלישי.

בחינת התנאים הנמנים בחוק שיחרור על תנאי מובילה למסקנה כי דינה של בקשת רשות העירעור להדחות, אף לגופם של דברים.

לחובת המבקש אף נזקפת העובדה שהוא לא הצדיק את האמון שועדת השחרורים ורש"א נתנו בו בעבר, ומיד לאחר שיחרורו המוקדם בזמנו, הוא שב לסורו וחזר לבצע עבירות.

...

בחינת התנאים הנמנים בחוק שחרור על תנאי מובילה למסקנה כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות, אף לגופם של דברים.

אכן הטיפול המוצע על ידי שב"ס יחייב את המבקש לשוב ולהתבונן בעברו, להתעמת עם תחושות שאינן פשוטות, ולבחון באומץ חלק מהקשיים שעימם הוא מתמודד; אולם לעיתים אין מנוס מהליכה בדרך כזו, ונראה כי המבקש טרם השלים את ה"מסע" הטיפולי שלו, שבתקווה יסייע לכך שמאסרו הרביעי יהיה גם מאסרו האחרון.

לנוכח האמור, ומשהוועדה לא נתנה משקל ראוי למסוכנות הנשקפת מהמבקש טרם שהשלים את ההליך הטיפולי שלו הוא זקוק, דומה כי החלטתה של הוועדה חרגה ממתחם הסבירות והצדיקה התערבות בה; ומשכך, לא מצאתי שנפל פגם בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, והבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר, השופט י' עדן והשופטת ג' שלו) מיום 7.2.2018 (עת"א 5628-02-18), שביטל את החלטת ועדת השחרורים (להלן: הועדה) מיום 29.1.2018, שהורתה על שיחרורו המוקדם של המבקש (וש"ר 50987-08-17).

המבקש הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של סיוע להפרת הוראה בדבר סגירת שטח (עבירה לפי סעיפים 318(ו), 199ה, 199ג לצוו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) מס' 1651, התש"ע-2009 (להלן: הצוו)) ועבירה של גרימת מוות ברשלנות (עבירה לפי סעיף 343 לחוק הפלילי הירדני (מס' 16), 1960 וסעיף 199ג לצוו).

דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה והתגובה לה על צרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה והתגובה לה על צרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

זאת ועוד, ניתן להבין מדברי המבקש כי לשיטתו, עניינו מעלה שאלה כללית בדבר יכולתם של אסירים בטחוניים המורשעים בעבירת רשלנות להראות זניחה של מניע אידיאולוגי כחלק מהוכחת העדר מסוכנות.

נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר-שבע (כב' השופטים י' רז-לוי, ג' גדעון ו-א' משניות) בעת"א 9527-10-18 מיום 11.10.2018, בגדריו התקבלה עתירת המשיבה שלא לשחרר את המבקש שיחרור מוקדם ממאסר.

המבקש, תושב מזרח ירושלים, הוא אסיר ביטחוני המרצה 14 חודשי מאסר בגין עבירות של גרימת מוות ברשלנות והסעת שוהים בלתי חוקיים בנסיבות מחמירות.

המשיבה סבורה כי דין הבקשה להדחות, משאינה מגלה כל עילה לדיון ב"גילגול שלישי".

...

לאחר עיון בבקשה ובתגובה ובנספחים הנלווים להם, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

בנסיבות המתוארות, ולאחר שעיינתי בעמדת שירות הבטחון שצורפה לתגובת המשיבה, מצאתי כי מסוכנותו של המבקש לא פחתה, וכי המסוכנות מבססת גם שוני רלוונטי בינו לבין שותפו באופן שאינו מקים עילה להתערבות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.