בבית המשפט העליון
רע"ב 3265/18
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקש:
רפאל דוידוב
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד הנשיא א' טל, השופטת ד' מרשק מרום, השופטת נ' בכור) מיום 25.3.2018 ב-עת"א 38382-02-18
בשם המבקש: עו"ד זאב אלוני
בשם המשיב: עו"ד מיכל ****י
החלטה
בשנת 2006 הוטל על המבקש עונש מאסר שלישי שעמד על 3 שנות מאסר בגין גרימת מוות ברשלנות, אי הגשת עזרה לאחר, גרימת תאונה ונהיגה ברכב מנועי ללא רישיון; וזאת בשל מעורבותו בתאונת "פגע וברח". בנוסף, בחודש ספטמבר 2006 הורשע המבקש בהתפרצות למקום מגורים ובעבירת גניבה מרכב והוטל עליו עונש מאסר על תנאי לצד פיצוי למתלונן וקנס; ובחודש אפריל 2007 הוא הורשע בהחזקת אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה ובהחזקת נכס חשוד כגנוב, והופעל נגדו מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים, זאת בחופף למאסרו השלישי.
בחינת התנאים הנמנים בחוק שיחרור על תנאי מובילה למסקנה כי דינה של בקשת רשות העירעור להדחות, אף לגופם של דברים.
לחובת המבקש אף נזקפת העובדה שהוא לא הצדיק את האמון שועדת השחרורים ורש"א נתנו בו בעבר, ומיד לאחר שיחרורו המוקדם בזמנו, הוא שב לסורו וחזר לבצע עבירות.
...
בחינת התנאים הנמנים בחוק שחרור על תנאי מובילה למסקנה כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות, אף לגופם של דברים.
אכן הטיפול המוצע על ידי שב"ס יחייב את המבקש לשוב ולהתבונן בעברו, להתעמת עם תחושות שאינן פשוטות, ולבחון באומץ חלק מהקשיים שעימם הוא מתמודד; אולם לעיתים אין מנוס מהליכה בדרך כזו, ונראה כי המבקש טרם השלים את ה"מסע" הטיפולי שלו, שבתקווה יסייע לכך שמאסרו הרביעי יהיה גם מאסרו האחרון.
לנוכח האמור, ומשהוועדה לא נתנה משקל ראוי למסוכנות הנשקפת מהמבקש טרם שהשלים את ההליך הטיפולי שלו הוא זקוק, דומה כי החלטתה של הוועדה חרגה ממתחם הסבירות והצדיקה התערבות בה; ומשכך, לא מצאתי שנפל פגם בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, והבקשה נדחית.