] בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סג"נ א' ואגו) ברע"א 46529-07-23 מיום 24.8.2023, שבה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט י' ברוזה) בת"א 62396-05-21 מיום 29.6.2023, שבה נתקבלה בקשת המשיבה להביא ראיות לסתור.
התאונה הוכרה כתאונת עבודה, ובהמשך לכך נקבעה למבקש נכות צמיתה בתחום הנפשי בשיעור של 10%, בתוספת הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, שהעמידה את נכותו על שיעור של 12.5% (קביעת המל"ל מיום 14.12.2021).
לאחר תאור השתלשלות העניינים, בית המשפט ציין כי המומחה הפסיכיאטרי הראשון שבדק את המבקש מטעם המל"ל מצא שאין עדות לפסיכוזה או ל-PTSD, אך על מנת "לעשות צדק" עם המבקש, נקבעה לו נכות זמנית למשך חמישה חודשים לצורך פנייה לטפול אינטנסיבי, תוך הבהרה כי בתום תקופה זו יגיש מסמכים לגבי הטיפולים שקבל בצרוף תיקו מתקופת שרותו הצבאי (החלטת ועדה רפואית מיום 25.5.2020).
...
כל אחת מהמשוכות האמורות, לא כל שכן הצטברותן יחד, מובילות למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה דנן, שאינה עונה על אמת המידה הבסיסית המצדיקה התערבות בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי.
למקרא החלטותיהם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, אין רמז לניסיון לסטות מהלכות אלו או לשנותן, ואף לא יומרה לעשות כן. אין זאת אלא שבית משפט השלום הסיק כי בהתאם להלכה הנוהגת, טיבם של החומרים שלא עמדו לנגד עיני הוועדה מצדיק להיעתר לבקשת המשיבה להביא ראיות לסתור.
אשר על כן, הבקשה נדחית.