בקשת רשות ערעור על דחיית צו מניעה זמני וצו עשה ארעי

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב (השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור גב' הילה ידיד ברזילי ומר יוסף רובינשטיין; סע"ש 64405-07-18) מיום 14.8.18, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני וצו עשה אירעי המורה על השהיית פיטוריה שנכנסו לתוקף ביום 31.7.18.

...

לא שוכנעתי כי מקרה זה נמנה עם אותם מקרים חריגים.

לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי החלטת בית הדין האזורי תואמת את ההלכה הפסוקה ואת הראיות שהוצגו בפניו נכון לשלב זה ומשכך דין הבקשה להידחות.

סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' ברקאי) בת"א 34897-03-19 מיום 31.3.2019, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן סעד זמני המורה לבנק לאומי לישראל, הוא המשיב (להלן: בנק לאומי או הבנק), להמנע מהקפאת חשבונות הבנק שלהם.

להשלמת התמונה יצוין כי בצדה של הבקשה דנן, הוגשה בקשה למתן סעד זמני, ובהחלטה מיום 3.4.2019 הוריתי על מתן צו אירעי למניעת הקפאתם והגבלתם של חשבונות המבקשים, למעט הגבלה על ביצוע העברות כספים במטבע דולר אמריקאי ולארצות הברית, וזאת עד למתן החלטה אחרת.

עוד יצוין בהקשר זה, כי לבד מן החשבונות מושא ההחלטה דנן, מנהלים המבקשים פעילות בנקאית אף בבנקים אחרים (ראו: סעיף 14 לתגובת המבקשים לתשובת הבנק; וכן דו"ח רשם החברות המצורף כנספח א' לתשובת הבנק לבקשת רשות העירעור דנן), ובכך יש כדי להקהות את טענתם בדבר היתמוטטות כלכלית שתיגרם להם מדחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני.

איני סבורה כי נימוק זה יפה לענייננו, שכן הכלל בדבר המנעות ממתן סעד זמני הזהה לסעד העקרי רלוואנטי, ככלל, לסעדים זמניים שעניינם בשינוי המצב הקיים, כגון במתן צו עשה וכדומה (ראו והשוו: רע"א 2059/98 וולטה יצוב קרקע בע"מ נ' P.R.S. מדיטרניין בע"מ, פ"ד נב(4) 721, 733 (1998); רע"א 4848/13 דרים בוטס בע"מ נ' T.A.Y. Technology Limited חברה זרה (הונג קונג), פסקה 6 (16.2.2014); עניין בנק הדואר, בפיסקה 12).

...

לצד זאת, ובשולי הדברים, אציין כי בית המשפט המחוזי תמך יתדותיו, בין היתר, בקביעה כי קיים "קושי מובנה" להיעתר לבקשת המבקשים, שכן הסעד הזמני המבוקש על-ידם זהה במהותו לסעד המבוקש בתביעה.

כאמור, בענייננו, אני סבורה כי על אף הזהות שבין צו המניעה הזמני לבין הסעד המבוקש בתביעה העיקרית – שברגיל הייתה מובילה דווקא לקבלת בקשה למתן סעד זמני – צריך לדחות את בקשת המבקשים, וזאת לנוכח סיכויי התביעה ומאזן הנוחות הנוטים במקרה זה באופן מובהק לטובת הבנק.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית ועמה הבקשה למתן סעד זמני.

לגירסתה, העתרות המותב לבקשות התובע בהליכים המקדמיים ומתן צו מניעה אירעי; צו מניעה זמני; צו עשה; פטור מהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה כנתבעת, מהוה חשש שהמותב גיבש דיעה קודמת ביחס להמשך ניהול התיק.

בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המבקשת כנגד ההחלטה מיום 9.2.2022 נדחתה על ידי ביהמ"ש המחוזי, דבר אשר מעיד על כך שלא נפל פגם בהחלטה הנ"ל. בהתנהלות המבקשת יש כדי ניסיון לעכב את ההליך, ניסיון המתגלם בהתנהגות המבקשת אשר בכוונה נמענה מקיום צו המניעה, הסתירה את השיקים שהיא מחזיקה מהמשיב ומביהמ"ש והציגה אותם לראשונה רק ביום 25.5.2022 יום למחרת מועד פקיעתם שלא היה ידוע למשיב טרם לכן.

נוסף בזאת, הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט דנא בצו עשה מיום 25.5.22 בנוגע להפקדת השיקים.

...

השגותיו של בעל דין על החלטות בית המשפט מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 1043/17 המשולש לקרמיקה ולשיש (1998) בע"מ נ' עו"ד פוזאן אלאטעונה (נבו, 6.4.2017); ע"א 10147/16 דוד הדר נ' **** נהרי (נבו, 31.1.2017) בספרו של כב' השופט יגאל מרזל דיני פסלות שופט 175 (2006), נרשם לעניין ביסוס עילת הפסלות על החלטות דיוניות, כדלקמן: "...ההלכה היא, כי אין בהחלטות דיוניות, כשלעצמן, כדי לבסס עילת פסלות, לא כאשר מדובר בהחלטה יחידה ולא כאשר מדובר במספר רב של החלטות. "אין מסיקין מסקנה בדבר משוא פנים כביכול מתוך חיבורן האריתמטי של טענות דיוניות שנדחו או התקבלו". על בעל הדין להצביע אפוא על חשש ממשי למשוא פנים, כלומר, כי בהחלטות יש משום "משחק מכור" המעיד כי השופט אינו פתוח לשכנוע.

לסיכומם של דברים, הבקשה נדחית.

בפני בקשת רשות ערעור על שתי החלטותיו של בית המשפט לעינייני מישפחה בחדרה (כב' השופטת יפעת שקדי שץ) בתמ"ש 32388-08-22 מיום 13.9.22 ומיום 16.9.22 (להלן: "התיק קמא" ו- "ההחלטות קמא" בהתאמה), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים כאן למתן צו מניעה זמני וכן צו עשה זמני ללא קיום דיון במעמד הצדדים, וכן הורה בית משפט קמא למבקש לפצל את תביעתו קמא, והכל כפי שיפורט להלן.

בהחלטתי מיום 6.10.22 ניתן עיכוב ביצוע אירעי של ההחלטה קמא מיום 13.9.22 עד החלטה אחרת, והתבקשה תגובת המשיבים אף לבקשה זו, במסגרת תשובתם לבקשת רשות העירעור.

...

לאור המקובץ לעיל, אני מורה על ביטול ההחלטה קמא מיום 13.9.22.

כן אני מורה כי משיבים 4-5 יצורפו כנתבעים לתובענה קמא (ולמעשה הם כבר קיימים כנתבעים בתובענה קמא).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הערעור לגבי שתי ההחלטות קמא, באופן המפורט בסעיפים 25 ו-30 לעיל.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעינייני מישפחה בחיפה (כב' השופטת מאיה לוי, אשר הבקשה קמא הובאה לעיונה במסגרת הפגרה) מיום 27.7.2022 בתמ"ש 37495-10-20 (להלן" "החלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים כאן למתן צו מניעה זמני וכן צו עשה זמני, שימנעו מהמשיב ו/או מי מטעמו לחסום דרך מעבר וגישה משותפת של הצדדים בבית מגוריהם, והכל כפי שיפורט להלן.

ביום 27.7.2022 הגישו המבקשים (כאן) בתיק קמא "בקשה בהולה ודחופה למתן צו מניעה זמני וכן למתן צו עשה זמני ולמתן צו אירעי במעמד צד אחד", במסגרתה ביקשו למנוע מהמשיב לחנות את רכביו ורכבי אחרים בתחום השטח המשותף בבית, לרבות בשביל הגישה ובשטח המשותף; וכן ליתן צו עשה זמני "להסרת כל מיכשול מדרך הגישה המשותפת... אשר יש בו בכדי לחסום את דרך הגישה למעבר כסא גלגלים". ראשית טענו המבקשים כי הם ערים לעובדה כי המבקשת אינה צד להליך בין המבקש למשיב וכי התובענה קמא הוגשה בשם המבקש בלבד.

...

לטענת המבקשים, מאז דחיית הבקשה הראשונה למתן סעד זמני ועד להגשת הבקשה קמא, קרו שני אירועים אשר משנים את תמונת המצב ומטים את הכף להיעתרות לבקשתם לסעד זמני.

משכך אני מורה כי במועד זה יתקיים דיון גם בבקשת הסעדים הזמניים קמא, תוך שמיעת טענות הצדדים וצפייה בתמונות ובסרטונים מטעם המבקשים, כפי שהתכוונו המבקשים לעשות מלכתחילה.

על כן אני מורה כי ההחלטה קמא מבוטלת בזאת.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הערעור באופן המפורט בסעיף 19 לעיל.