בקשת רשות ערעור על דחיית צו מניעה במכרז

השופטת חני אופק גנדלר בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי חיפה (השופטת איריס רש ונציגי הציבור מר יהודה פיגורה ומר אליהו נקאר; פ"ה 40987-10-19) (להלן – ההחלטה), בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני כנגד יישום המיכרז הפנימי לתפקיד "סדרן בכיר גוררות" במשיבה עד להכרעה בהליך העקרי.

...

לעניין קיומה של זכות לכאורה נקבע לכאורה כי: "28. נקדים ונאמר כי לא מצאנו שהמבקשים הוכיחו זכות ולו ברמה הלכאורית לעצור את הליכי המכרז למשרת סדרן עבודה בכיר גוררות. אין מחלוקת כי המבקשים אינם משמשים בתפקיד של קברניט גוררת בכיר ראשי וכי מעולם לא ניתנה להם התחייבות שהם יתמנו לתפקיד לאחר פרישתו של מר מעוז. יתר על כן, גם אם המצב הקיים יוותר על כנו והתפקיד של קברניט גוררת בכיר ראשי לא יבוטל, אין מחלוקת שהמבקשים לא היו מתמנים לתפקיד. כאמור, לטענת המבקשים, מאז ומעולם מונה לתפקיד זה רב חובל בכיר בשיטת הסניוריטי. כפי שהתברר בחקירה הנגדית של המבקשים, מר רביבו ששמש כסגן וממלא מקום של מר מעוז הינו בעל וותק רב יותר מזה של המבקשים, כך שלפי שיטת הסניוריטי, מר רביבו קודם למבקשים.

לאור כל האמור, דין בקשת הערעור להידחות.

החלטתי נסמכת על ההלכה לפיה ההחלטה אם ליתן סעד זמני אם לאו, מסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטתה אלא במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות, שלא נתקיימו בנסיבות העניין, ועל שיקולי מאזן הנוחות המביאים למסקנה שבמצב הדברים הנתון כפי שהוא בשעה זו יש להותיר את ההחלטה על כנה.

סוף דבר - דין הבקשה להידחות.

][] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט רמי אמיר) בת"א 20173-10-21 מיום 2.11.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן סעד הזמני, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע.

בד בבד עם הגשת התובענה, הגישה המבקשת בקשה לצוו מניעה זמני האוסר על המשיבות להיתקשר בהסכם עם החברה הזוכה, והאוסר על התחלת בבצוע העבודות נושא המיכרז על ידי החברה הזוכה (להלן: הבקשה לצוו מניעה זמני).

...

סבורני כי המקרה שלפניי אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות כאמור.

בהינתן השיקולים האמורים, סיכויי התביעה הנמוכים מזה והאינטרס הציבורי בהוצאת הפרויקט מהכוח אל הפועל בהקדם מזה, קצרה הדרך למסקנה כי המבקשת לא הצליחה במסגרת בקשתה להצביע על נסיבות המצדיקות התערבות בהחלטת בית המשפט קמא שלא לתת צו מניעה זמני במקרה דנן.

סוף דבר: בקשה רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בצידה.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ש' רנר) מיום 26.6.2022, בה נדחו בקשות למתן צוי מניעה זמניים (להלן: הבקשות) שהגישו המבקשים במסגרת ת.א. 59038-11-21 (להלן: תביעת ריאלטי) ובת.א. 36821-12-21 (להלן: תביעת מלמן).

אם המשיבה תיאלץ לממן את הפרויקט בעצמה, הדבר יגרום להכבדה קשה בתזרים המזומנים שלה, והיא עלולה למצוא את עצמה מפרה את ההסכם שלה עם משרד השיכון ועם רוכשי דירות "מחיר למישתכן". הנזק הישיר למשיבה יהיה בעלויות המימון העודפות, בדמי שכירות ראויים לרוכשי הדירות של "מחיר למישתכן" ובחילוט הערבות שהיא העמידה על-פי תנאי המיכרז.

...

המבקשים הוסיפו וטענו כי גם שיקולי מאזן הנוחות מחייבים להיעתר לבקשתם.

לאור כל האמור לעיל, ניתן לקבוע כי טענת המבקשים אודות קיומו של הסכם מחייב ביניהם לבין המשיבה היא טענה הראויה לדיון, וכי משום כך התביעה אינה נעדרת סיכוי.

לכן, אני מקבלת את בקשת רשות הערעור ואת הערעור.

אני קובעת כי המשיבה לא תבצע כל עסקה בדירות נושא טפסי הרכישה וזאת עד להחלטה אחרת.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת י' רוטנברג) מיום 7.8.2023 בת"א 30715-07-23, בה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני המעכב את מימוש זכייתה של המשיבה 2 במיכרז שפירסמה המשיבה 1.

...

בנוסף, דין הטענה להידחות אף לגופה הואיל והמבקשת לא הציגה כל בסיס ממשי לתמיכה בה. בכלל זה היא לא הצביעה על מתקני פינוי פסולת אחרים שעשויים לשמש חלופה הולמת מבחינת מיקומם והיקף הפסולת הנוספת שביכולתם לקלוט ולמחזר.

על כן ולאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי לא קמה הצדקה להתערבות בשיקול דעתו הרחב של בית משפט קמא בהחלטתו לדחות את בקשת המבקשת לצו מניעה זמני.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לסעד זמני.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת ר' גלפז-מוקדי) בת"א 24659-08-23 מיום 24.08.2023 בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן צוי מניעה זמניים.

אל מול נזק פוטנציאלי זה, כך נטען, הנזק שייגרם למשיבים מעיכוב הזכייה במיכרז עד להכרעה בתביעה – אינו גבוה, ומכל מקום, הוא ניתן לפצוי כספי.

...

לעניין זה, אפנה לדברי השופט ע' גרוסקופף, אשר נאמרו על רקע בקשה למתן סעד זמני בערעור, אך כוחם יפה גם ביחס לענייננו: "הכלל שהשתרש בפסיקתו של בית משפט זה הוא שכאשר עסקינן בנכס מקרקעין, להבדיל מחיוב כספי, תגבר הנטייה להיעתר למתן הסעד הזמני, ככל שמדובר במקרקעין המשמשים למגורים או שהנם בעלי ערך מיוחד עבור המבקש (וזאת, להבדיל מנכס מקרקעין המשמש למסחר או השקעה), או כאשר עולה חשש כי נכס המקרקעין יימכר לצדדים שלישיים תמי לב, באופן שיאיין את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו" (ע"א 3820/22 שמואל נ' Don Stener, פסקה 14 (18.08.2022)) (ההדגשות הוספו – ח' כ').

מבלי לטעת מסמרות ביחס לשאלה מהו הזמן המדויק שבו היה על המערערת לנקוט בהליכים משפטיים בנדון, סבורני כי לא מדובר בשיהוי שגרם נזק של ממש למשפחות הזוכות.

סוף דבר: דין הערעור להתקבל באופן חלקי, וזאת במובן שמשיבים 3-1 יימנעו מהמשך הליך של שיווק או הקצאה של המגרשים (כהגדרתם בפסקה 3 לעיל).