לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת ר' גלפז-מוקדי) בת"א 24659-08-23 מיום 24.08.2023 בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן צוי מניעה זמניים.
אל מול נזק פוטנציאלי זה, כך נטען, הנזק שייגרם למשיבים מעיכוב הזכייה במיכרז עד להכרעה בתביעה – אינו גבוה, ומכל מקום, הוא ניתן לפצוי כספי.
...
לעניין זה, אפנה לדברי השופט ע' גרוסקופף, אשר נאמרו על רקע בקשה למתן סעד זמני בערעור, אך כוחם יפה גם ביחס לענייננו:
"הכלל שהשתרש בפסיקתו של בית משפט זה הוא שכאשר עסקינן בנכס מקרקעין, להבדיל מחיוב כספי, תגבר הנטייה להיעתר למתן הסעד הזמני, ככל שמדובר במקרקעין המשמשים למגורים או שהנם בעלי ערך מיוחד עבור המבקש (וזאת, להבדיל מנכס מקרקעין המשמש למסחר או השקעה), או כאשר עולה חשש כי נכס המקרקעין יימכר לצדדים שלישיים תמי לב, באופן שיאיין את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו" (ע"א 3820/22 שמואל נ' Don Stener, פסקה 14 (18.08.2022)) (ההדגשות הוספו – ח' כ').
מבלי לטעת מסמרות ביחס לשאלה מהו הזמן המדויק שבו היה על המערערת לנקוט בהליכים משפטיים בנדון, סבורני כי לא מדובר בשיהוי שגרם נזק של ממש למשפחות הזוכות.
סוף דבר: דין הערעור להתקבל באופן חלקי, וזאת במובן שמשיבים 3-1 יימנעו מהמשך הליך של שיווק או הקצאה של המגרשים (כהגדרתם בפסקה 3 לעיל).