מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על דחיית עתירה ליציאה לאזכרה

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

מסמכים שאת חלקם אזכרה המערערת במסגרת הבקשה לעיון, תוך שהיא טוענת לחסיונם ובכלל אלה: תוצאות הבדיקות ההשוואתיות שערכה, לדבריה, בין זני האבטיח שלה לבין אלה של המשיבים (להלן - בדיקות ההשוואה) וכן, ראיות נוספות המלמדות על הפרת הזכויות הנטענת על ידי המשיבים.
על החלטתו של בית הדין האיזורי לדחות את בקשת הפסילה, הגישה המערערת גם הפעם, בקשת רשות ערעור לבית דין זה (בר"ע 18186-02-14), כאשר במסגרת הדיון שהתקיים בעירעור, ביום 29.5.14, לאחר מתן רשות, הגיעו הצדדים להסדר דיוני נוסף, שקבל אף הוא תוקף של פסק דין (להלן – פסק הדין השני) שלפיו, המערערת תחזור בה מבקשת הפסילה ואילו המומחה יידרש להשיב למספר שאלות הבהרה "סגורות" בנוסח "מנחה" (מעבר לשאלה האחת שהתיר בית הדין האיזורי להציג לו במסגרת החלטתו מיום 29.1.14) כדלקמן: האם המומחה השווה בין זן המערערת לבין הזן שהופיע בקטלוג המשיבה לשנים 2008-2009 (שמספרו 6701), כפי שהוצג בפניו על ידי המערערת; האם עמדו בפני המומחה, טרם שנתן את חוות דעתו, התכתבויות של ורדי בקשר לרכישת זרעים מצד ג'; האם המומחה בדק התכתבויות אלה, ככל שהן עמדו בפניו; והאם יש למומחה מה להוסיף או לשנות מחוות דעתו.
מחלוקות שהמומחה לא היה מסוגל להכריע בהן ומשכך הן דורשות הכרעה שיפוטית, ובכלל אלה: מחלוקות הנוגעות למקור הגנטי של זרעי היסוד, שבהם עשו המשיבים שימוש ולנטילת זרעי יסוד או סודות מסחריים אחרים של המערערת על ידי ורדי, עובר לסיום עבודתו (ר' סעיף 91 לבקשת רשות העירעור של המערערת).
זאת בשים לב לכך, שהמערערת לא עתרה להבאת ראיות חיצוניות בסוגיות מושא חוות הדעת, מאז מינוי המומחה ועד לאחר שנדחתה בקשתה לפסילת חוות דעתו.
מה עוד שמינוי המומחה, היה פועל יוצא של כשל ראייתי של המערערת שבגינו נדחתה בקשתה לעיון.
...
זאת לאחר שהמומחה כבר נחקר על חוות דעתו על ידי המערערת בחקירה נגדית ובנוסף על כך השיב על מספר שאלות הבהרה, שהופנו אליו על ידי המערערת, בהתאם להסדר דיוני, שקיבל אף הוא תוקף של פסק דין על ידי בית דין זה. ההחלטה השלישית - הייתה, כי יש לדחות את בקשת המערערת להורות למומחה "להשלים את חוות דעתו" ולקיים בדיקות מקצועיות שונות, בנוסף על אלה שכבר ביצע, על מנת להשיב על השאלה מושא חוות הדעת.
על יסוד טענות אלה ולאור ניסוח העילה, שהתבטאה, לטענת המערערת, בשיווק של זן אבטיחים דומה בתכונותיו לזן המערערת, כפועל יוצא משימוש שלא כדין ב"סוד מסחרי" השייך לה, עתרה המערערת לשורה של סעדים ובכלל אלה: מתן צו מניעה קבוע אשר יאסור על המשיבים לשווק ו/או להציע לשיווק זני אבטיחים אשר לצורך טיפוחם נעשה שימוש פסול ב-"סודות מסחריים" של המערערת ("זרעי יסוד" וחומר גנטי); מתן חשבונות ולחילופין, תשלום פיצוי כספי, ללא הוכחת נזק, מכוח עילות שונות, לפי חוק עוולות מסחריות התשנ"ח-1998 (להלן - חוק עוולות מסחריות), ו/או בשל פגיעה במוניטין, עוגמת נפש, "גזל" ועשיית עושר שלא כדין.
הערעור על ההחלטה להשלמת חוות הדעת במסגרת הבקשה להשלמת חוות הדעת, התבקש כזכור בית הדין להורות למומחה לבדוק את כל קווי ההורים (34 במספר) שלהם טוענת המערערת ולא רק את שמונת הקווים שנזכרו בתצהיר ד"ר נחמה "כדוגמה". דומה כי הדברים שנאמרו לעיל בנוגע לטעמים שבעטיים יש לדחות את הערעורים על דחייתן של שתי הבקשות האחרות על ידי בית הדין האזורי, מאחר ואין הן עולות בקנה אחד עם ההסדר הדיוני ותכליותיו - נכונים אף לכאן.
סוף דבר לאור כל האמור ערעור המערערת ביחס לשלושת ההחלטות נדחה.
לאור הנימוקים לדחיית הערעור שעליהם עמדנו לעיל, ובעיקר לאלה מהם הקשורים להתנהלות המערערת, סבורים אנו כי יש לחייב את המערערת בהוצאות משפט בערעור על הצד הגבוה בסך של 50,000 ₪ (25,000 ₪ לכל אחד מן המשיבים).

בהליך רע"ב (רע"ב) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת מיכל ברנט) בעת"א 8775-04-18 מיום 5.6.2018 במסגרתה נדחתה עתירת המבקש נגד שירות בתי הסוהר (להלן: "שב"ס") להוצאתו באבטחה לטקס לזכרה של אמו המנוחה.
סוף דבר: דין הבקשה והערעור להיתקבל, במובן זה שעל המשיב לאפשר את יציאת המבקש לטקס אזכרה משפחתי לאימו במועד קרוב שייקבע על ידי המשפחה, בתיאום עם רשויות שב"ס. ניתן היום, ‏כ"ח בתשרי התשע"ט (‏7.10.2018).
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בדברים דעתי כי יש לקבל את בקשת רשות ערעור במקרה זה, ולדון בה כערעור.
דין הערעור להתקבל.
סוף דבר: דין הבקשה והערעור להתקבל, במובן זה שעל המשיב לאפשר את יציאת המבקש לטקס אזכרה משפחתי לאמו במועד קרוב שייקבע על ידי המשפחה, בתיאום עם רשויות שב"ס. ניתן היום, ‏כ"ח בתשרי התשע"ט (‏7.10.2018).

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת עתירה זו ביקשה היא לצאת כנגד החלטת "הועדה לפנים משורת הדין" (להלן: "ועדת הלמ"ד"), אשר דחתה בקשתה על הסף.
במכתב משלים, מיום 21.11.2010, קיבלה העותרת הסבר לדחיית בקשתה להכרה לפנים משורת הדין, מהטעמים שעיקרם הם כי כללי הלמ"ד שנהגו באותה עת אינם מאפשרים כיום הכרה של "לפנים משורת הדין" במלוא הזכויות כמו "כדין". יחד עם זאת, הובא לידיעתה כי משרד הבטחון פועל לאשר לה מענק הנצחה והוצאות אזכרה שנתיות להם היא זכאית מכוח חוק בתי קברות צבאיים.
(ראו נספח 20 לכתב התשובה) כנגד מענה זה הגישה העותרת עתירה לבית המשפט – עת"מ 42311-09-17 לוין נ' שר הבטחון ואח', במסגרתה עתרה להכרה "מכוח הדין" ולחילופין "לפנים משורת הדין". בפסק דין שניתן ביום 15.11.2018, נדחתה העתירה על הסף והן לגופה, לאחר שנקבע כי לא ניתן להכיר בעותרת מכוח חוק המשפחות, מאחר והעותרת לא מיצתה הליכים בפני קצין התגמולים ולאחריו ועדת הערעורים.
ואולם, משנמצא כי עניינה של העותרת נדחה על ידי המשיבים על הסף בטענה של חוסר סמכות לידון בבקשתה נוכח הוראות הדין והכללים, אינני נידרשת לבחינת שאלת הזכאות לגופה אלא אך לשאלה האם זכאית העותרת לקבל את יומה במובן זה שבקשתה תיבחן לגופו של עניין, בהנתן בקשתה להכיר בזכאותה על פי חוק המשפחות "לפנים משורת הדין". כעולה מן האמור לעיל, אין חולק כי כיום אין זה בסמכותה של ועדת הלמ"ד לידון בבקשה להכרה "לפנים משורת הדין". סמכות זו הוגבלה חלקית כבר בשנת 2005, במסגרת הכללים שנקבעו, ולאחר מכן הוגבלה לחלוטין מכוח הדין, כמפורט לעיל.
כמו כן, עקרון הוא משכבר הימים, כי רשות מנהלית רשאית בכל עת לשנות את מדיניותה וזאת בין היתר כדי להתאימה למציאות החיים המשתנה ואולם, בהיותה בבחינת החלטה מנהלית הכפופה על פי הדין לכללים החלים על כל החלטה מנהלית, בין השאר "הכלל לפיו על שינוי המדיניות להעשות על בסיס שיקולים עינייניים ולעמוד במיתחם הסבירות, בדרישות המידתיות, ובחובת ההגינות." (ראו פרשת סיגל ארז , פסקה 35).
...
(ראו החלטת אגף השיקום מיום 7.9.1979 נספח 4 לכתב התשובה) ביום 9.8.1994 התקבלה במשרד הביטחון שאילתא מטעם עיתון "מעריב" ולפיה בתמצית נשאלה השאלה מדוע אם המנוח הוכרה כזכאית לזכויות על פי חוק המשפחות ואילו פנייתה של האלמנה (העותרת), נדחית על ידי משרד הביטחון.
יודגש ויובהר, כי החלטתי זו הינה נקודתית לנסיבות המיוחדות של מקרה זה, בדגש על טענת האפליה והעובדה כי חלק מבני המשפחה של המנוח הוכרו כזכאים על פי חוק המשפחות "לפנים משורת הדין". אין המדובר, אפוא, בהחלטה בעלת השלכת רוחב.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, העתירה מתקבלת במובן זה שבקשת העותרת תבחן לגופו של עניין על ידי ועדה שתידרש לדבר, על פי המדיניות שהיתה נהוגה בעת מותו של המנוח ולא על פי הכללים והדין כיום.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 29.3.2016 בעת"א 52176-03-16 (כב' השופט י' בן-חמו), בגדרה נדחתה עתירת המבקש לאפשר לו לצאת לאזכרת אחיו שנפטר.
ביום 23.3.2016 הגיש המבקש עתירת אסיר נוספת לבית המשפט המחוזי, בגדרה ביקש לצאת לאזכרה לציון חודש למותו של אחיו שתערך ביום 31.3.2016.
...
דיון והכרעה אין בידי להיעתר לבקשה, וזאת גם אם אחיל בענייננו את הגישה המרחיבה לבחינת בקשות רשות ערעור על פסקי דין הניתנים בעתירות אסירים, אשר אינה מתמקדת בשאלת החשיבות הכללית שמעלה הבקשה (ראו למשל: רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה, פסקה 3 לפסק דינו של השופט גרוניס (11.3.2009)).
הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת חנה קיציס) בעת"א 37549-12-23 מיום 26.12.2023, במסגרתה נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת המשיב 1, שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס), שסרב לאשר למבקש לצאת לחופשה מיוחדת לצורך עלייה לקבר אביו.
ביום 15.11.2023 הגיש המבקש בשנית בקשה לחופשה מיוחדת, לצורך הישתתפות בעלייה לקבר אביו וסעודת אזכרה שתוכננו להתקיים ביום 14.12.2023 (להלן: בקשת החופשה).
...
המשיבים הוסיפו וטענו כי דין העתירה להידחות גם בשל אי-מיצוי ההליך המנהלי.
דין הבקשה להידחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו