מסמכים שאת חלקם אזכרה המערערת במסגרת הבקשה לעיון, תוך שהיא טוענת לחסיונם ובכלל אלה: תוצאות הבדיקות ההשוואתיות שערכה, לדבריה, בין זני האבטיח שלה לבין אלה של המשיבים (להלן - בדיקות ההשוואה) וכן, ראיות נוספות המלמדות על הפרת הזכויות הנטענת על ידי המשיבים.
על החלטתו של בית הדין האיזורי לדחות את בקשת הפסילה, הגישה המערערת גם הפעם, בקשת רשות ערעור לבית דין זה (בר"ע 18186-02-14), כאשר במסגרת הדיון שהתקיים בעירעור, ביום 29.5.14, לאחר מתן רשות, הגיעו הצדדים להסדר דיוני נוסף, שקבל אף הוא תוקף של פסק דין (להלן – פסק הדין השני) שלפיו, המערערת תחזור בה מבקשת הפסילה ואילו המומחה יידרש להשיב למספר שאלות הבהרה "סגורות" בנוסח "מנחה" (מעבר לשאלה האחת שהתיר בית הדין האיזורי להציג לו במסגרת החלטתו מיום 29.1.14) כדלקמן:
האם המומחה השווה בין זן המערערת לבין הזן שהופיע בקטלוג המשיבה לשנים 2008-2009 (שמספרו 6701), כפי שהוצג בפניו על ידי המערערת; האם עמדו בפני המומחה, טרם שנתן את חוות דעתו, התכתבויות של ורדי בקשר לרכישת זרעים מצד ג'; האם המומחה בדק התכתבויות אלה, ככל שהן עמדו בפניו; והאם יש למומחה מה להוסיף או לשנות מחוות דעתו.
מחלוקות שהמומחה לא היה מסוגל להכריע בהן ומשכך הן דורשות הכרעה שיפוטית, ובכלל אלה: מחלוקות הנוגעות למקור הגנטי של זרעי היסוד, שבהם עשו המשיבים שימוש ולנטילת זרעי יסוד או סודות מסחריים אחרים של המערערת על ידי ורדי, עובר לסיום עבודתו (ר' סעיף 91 לבקשת רשות העירעור של המערערת).
זאת בשים לב לכך, שהמערערת לא עתרה להבאת ראיות חיצוניות בסוגיות מושא חוות הדעת, מאז מינוי המומחה ועד לאחר שנדחתה בקשתה לפסילת חוות דעתו.
מה עוד שמינוי המומחה, היה פועל יוצא של כשל ראייתי של המערערת שבגינו נדחתה בקשתה לעיון.
...
זאת לאחר שהמומחה כבר נחקר על חוות דעתו על ידי המערערת בחקירה נגדית ובנוסף על כך השיב על מספר שאלות הבהרה, שהופנו אליו על ידי המערערת, בהתאם להסדר דיוני, שקיבל אף הוא תוקף של פסק דין על ידי בית דין זה.
ההחלטה השלישית - הייתה, כי יש לדחות את בקשת המערערת להורות למומחה "להשלים את חוות דעתו" ולקיים בדיקות מקצועיות שונות, בנוסף על אלה שכבר ביצע, על מנת להשיב על השאלה מושא חוות הדעת.
על יסוד טענות אלה ולאור ניסוח העילה, שהתבטאה, לטענת המערערת, בשיווק של זן אבטיחים דומה בתכונותיו לזן המערערת, כפועל יוצא משימוש שלא כדין ב"סוד מסחרי" השייך לה, עתרה המערערת לשורה של סעדים ובכלל אלה: מתן צו מניעה קבוע אשר יאסור על המשיבים לשווק ו/או להציע לשיווק זני אבטיחים אשר לצורך טיפוחם נעשה שימוש פסול ב-"סודות מסחריים" של המערערת ("זרעי יסוד" וחומר גנטי); מתן חשבונות ולחילופין, תשלום פיצוי כספי, ללא הוכחת נזק, מכוח עילות שונות, לפי חוק עוולות מסחריות התשנ"ח-1998 (להלן - חוק עוולות מסחריות), ו/או בשל פגיעה במוניטין, עוגמת נפש, "גזל" ועשיית עושר שלא כדין.
הערעור על ההחלטה להשלמת חוות הדעת
במסגרת הבקשה להשלמת חוות הדעת, התבקש כזכור בית הדין להורות למומחה לבדוק את כל קווי ההורים (34 במספר) שלהם טוענת המערערת ולא רק את שמונת הקווים שנזכרו בתצהיר ד"ר נחמה "כדוגמה".
דומה כי הדברים שנאמרו לעיל בנוגע לטעמים שבעטיים יש לדחות את הערעורים על דחייתן של שתי הבקשות האחרות על ידי בית הדין האזורי, מאחר ואין הן עולות בקנה אחד עם ההסדר הדיוני ותכליותיו - נכונים אף לכאן.
סוף דבר
לאור כל האמור ערעור המערערת ביחס לשלושת ההחלטות נדחה.
לאור הנימוקים לדחיית הערעור שעליהם עמדנו לעיל, ובעיקר לאלה מהם הקשורים להתנהלות המערערת, סבורים אנו כי יש לחייב את המערערת בהוצאות משפט בערעור על הצד הגבוה בסך של 50,000 ₪ (25,000 ₪ לכל אחד מן המשיבים).