לאחר שמידע חדש זה הועבר לתיק ההליך המינהלי, ביום 18.8.16 החליט בית המשפט בהליך המינהלי כי:
"...כפי שציינתי בהחלטות קודמות, פעולותיהם של המבקשים היו נגועות מלכתחילה במסכת שקרים והסתרת פרטים ומרגע לרגע כשהתבררו פרטים נוספים העלילה הסתבכה... לצערי היתעלמה המבקשת כל העת מהעובדה שבמשך כל התקופה לא טירחה להמציא ולו מיסמך אחד המוכיח את הריונה, ואת אימהותה, וסרבה עד הגעתה ארצה לערוך בדיקת ריקמות. במקום זאת, בחרה בדרך של הברחת הקטינה ארצה, כאשר היא מותירה בסרי לנקה צו מעצר נגדה ובקשה להסגרת הקטינה. על אף כל אלה... נעניתי לבקשת המבקשת לערוך את בדיקת הרקמות באופן מידי, לאחר שהתחייבה שככל שהבדיקה תצא שלילית - היא מתחייבת שלא להגיש כל בקשה נוספת לעיכוב גירושה של הקטינה מהארץ. והינה גם הפעם לא עמדה בדיבורה והצהרותיה הוכחו ככוזבות. בדיקת הרקמות יצאה שלילית... רק אז נזכרה המבקשת לספר סיפור חדש, כאשר לטענתה היא ילדה את הקטינה מתרומת זרע ותרומת ביצית אך לא היו בידה כל מסמכים להוכיח את מקור התרומות ואת ביצוע ההפריה ואת הלידה, נתונים ומסמכים שחסרונם מאוד תמוה בנסיבות העניין... לצערי עד עצם היום, לא הוצג ולו מיסמך אחד! היעלה על הדעת שאמא שזכתה להריון כה יקר, בגיל מבוגר, לא תקיים מעקב רפואי מסודר על התפתחות העובר? היעלה על הדעת שאם אכן מדובר בהפריה חוץ גופית שנעשתה לדבריה בחו"ל, לא יהיה ולו מיסמך אחד מהמוסד הרפואי שביצע את ההפריה?!?".
ביום 8.9.16 ניתן פסק דין בהליך המינהלי בבקשת רשות העירעור הנ"ל. בפסק הדין, שקבל את הבקשה והערעור לגופו והורה על עיכוב ביצוע גירוש הקטינה עד להכרעת בית הדין בערר נקבע בין היתר כי:
"לבי אומר לי שמסכת השקרים המסועפת בה נקטה המבקשת... היא מקוממת ומצדיקה כשלעצמה את דחיית העירעור... מאז ההחלטה הקודמת של בית הדין נשוא העירעור, הצטברו נתונים רבים נוספים שמחד חשפו בבירור שמרבית טענות המבקשת היו שקריות... אין ספק שהמבקשת אינה אמה הביולוגית של הקטינה אלא שלטענתה היא זו שילדה אותה כפונדקאית, כאשר קיימת ראייה לכאורה שיתכן שהקטינה נולדה בהפריה מזרעו של אזרח ישראל... עדיין מאוד תמוה כיצד אם אכן הייתה המבקשת בהיריון ונשאה ברחמה את הקטינה, אין לה על כך כל תעוד רפואי ולו תעוד בודד אחד על מעקב היריון. מדובר בהיריון מאוד יקר, שאמור היה להיות היריון בסיכון, לאור גילה של המבקשת שהייתה באותה עת כבת 47 והצהירה ששנים רבות ניסתה להביא ילד לעולם ללא הצלחה".
ביום 20.9.16 בית הדין לעררים דחה את ערעורה של האשה וקבע כי: "נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות מתן סעד לעורר ולעוררת בהיתחשב בחוסר ניקיון הכפיים המשווע, מן החמורים בהם ניתקל בית הדין... וכאשר קיים חשש כי היעתרות למתן הסעד על אף היתנהגות העוררים עלולה לעודד אחרים במצבם... לנהוג באופן דומה".
ביום 13.10.16 דחה בית המשפט קמא את תביעת האשה לקביעת קשר גנטי לאור תוצאות בדיקת הרקמות.
המערערים הגישו ערעור על פסק הדין וביום 6.7.17 הגיעו הצדדים להסכמה במסגרת הדיון בעירעור, לפיה התיק יושב לבית המשפט קמא על מנת שייבחן את טענת האשה לאמהות על בסיס המסמכים תוך שהוסכם כי: "המערערים יהיו כבולים להסכמתם לפיה לא יורשו המערערים להציג מסמכים נוספים מאלה שהוצגו עד כה".
לאחר קבלת חוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול שהתירה בדיקה גנטית לבירור אבהות, הופנה האח לבצוע בדיקה גנטית וביום 10.11.16 ניתנה חוות דעת שקבעה כי האח הוא אביה של הקטינה.
כמו כן, אף לגופה יש לדחות טענה זו. כפי שנקבע בעמ"ש (חי') 17436-10-21 היועץ המשפטי לממשלה נ' ע' (3.1.22):
"לגופם של דברים – השאלה העומדת לפתחנו בעירעור, האם "הורות פסיכולוגית", ללא זיקה גנטית או ביולוגית של האב בהתייחס לבן/בת, יכולה להיות מוכרת בישראל? שאלה זה קיבלה תשובה ברורה בפסק דינו של בית המשפט העליון (כב' השופט הנדל) בענין פלונית, במילים הבאות: "הקניית מעמד הורות לפי הדין הישראלי החוק הישראלי אינו מגדיר באופן מפורש וסדור מיהו הורה ומהם הקריטריונים על מנת להכיר באדם ככזה. לדעתי, נכון להיום הדין הישראלי מכיר בהורות על בסיס ארבעה אדנים חלופיים ומשלימים – זיקה גנטית, זיקה פיזיולוגית, אימוץ וזיקה לזיקה (קרי, מתוקף קשר זוגיות עם בעל או בעלת הזיקה הגנטית). שלושת האדנים הראשונים הוכרו בעבר בחקיקה, בפסיקה ובספרות... האדן הרביעי הנו חדש יחסית, ובתקופה האחרונה הוא אף פותח בפסיקה". לאור פסיקה זאת, לכאורה התשובה לשאלה שבפנינו, אם הורות פסיכולוגית יכולה להיות מוכרת כהורות לצרכי רישום במירשם האוכלוסין, די ברורה.
...
סיכומו של דבר: אציע לדחות את הערעור ולחייב את המערערים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪.
המסה הראייתית שהונחה לפני בית משפט קמא, הן החיובית הן השלילית, מוליכה למסקנה אחת – המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה, בין אם מדובר בנטל מוגבר בין אם בנטל של מאזן הסתברויות, להוכיח את תביעתה, שהיא היא האם הפיזיולוגית של הקטינה.
משהמערערת כשלה, אפוא, בהוכחת העובדה שהקטינה הינה פרי בטן שלה דין הערעור להידחות.
