בקשת רשות ערעור על דחיית ערעור על החלטת בית הדין לעררים בעניין כניסת בן זוג

בבית המשפט העליון בר"ם 8707/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון המבקשים: 1. טינה לופז 2. מינין רודריגז 3. פלונית 4. פלונית נ ג ד המשיבה: רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים המבקשות להצטרף להליך כידידות בית המשפט: 1. הקליניקה לייצוג בני נוער וצעירים – המרכז הבינתחומי הרצליה (חל"צ 511936759) 2. המוקד לפליטים ומהגרים (ע"ר 580333094) בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ק' ורדי) בעמ"נ 67450-12-19 מיום 30.12.2019

תאריך הישיבה: כ"ו באייר התש"ף (20.5.2020) בשם המבקשים: עו"ד דוד תדמור; עו"ד פרי רוס; עו"ד רוזה ליסנינסקי; עו"ד שירי קטלן בשם המשיבה: עו"ד הדס ערן; עו"ד ראובן אידלמן בשם המבקשת להצטרף 1: עו"ד שירן רייכנברג; עו"ד שרון ציונוב בשם המבקשת להצטרף 2: עו"ד ענבר בראל; עו"ד טל שטיינר ][]פסק-דין השופט ע' פוגלמן: בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ק' ורדי), אשר דחה ערעור על החלטת בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים או בית הדין) לא לדחות את מועד השימוע שנקבע למבקשים טרם הכרעה בטענותיהם לפגמים באופן עריכתו.

העובדות הצריכות לעניין המערערים 2-1 הם בני זוג אשר ניכנסו לישראל בשנים 2007 ו-2006, בהתאמה, וקיבלו רישיון ישיבה מסוג ב/1 לעבודה בתחום הסיעוד (להלן בהתאמה: המערערת, המערער; וביחד: בני הזוג).

למחרת הגשת העתירה בעיניין רילאשיון ביקשו המערערים, בגדרי הערר השני, כי בית הדין יורה על דחיית השימוע בעיניינם והקפאת ההליכים בערר עד להחלטה אחרת בעיניין רילאשיון.

...

לפיכך אני סבור כי אין מקום להורות על הפרדת הראיון לנתין הזר מן השימוע בעניינו וטענות המערערים במישור זה נדחות.

מצאנו כי נוכח המורכבות האנושית המתעוררת במקרים אלה, יש ליתן לשוהים ובאי כוחם אפשרות סבירה להציג עמדתם בעניין ההרחקה ולהביא לטיעוניהם תימוכין עובדתיים – הכל כמתחייב מחובת הרשות לאפשר הזדמנות הוגנת לפרט להשמיע טענותיו בטרם קבלת החלטה בעניינו בנסיבות מיוחדות אלו.

בנתון לאמור, הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון בר"ם 3674/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. נטליה לוקובסקי 2. Yauheni Khamets נ ג ד המשיב: משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 15.3.2023 בעמ"ן 59298-01-23 שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיא א' כהן בשם המבקשים: עו"ד יוליה באיולה ][]החלטה

בית המשפט המחוזי דחה ערעור על החלטתו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 23.1.2023 (ערר 1264-23, הדיין מ' זילברשמיד).

נוהל זה, כך נטען, אינו מחייב קבלת אישור מראש לביקור תיירותי קצר בישראל של בן זוג הנשוי לאזרח ישראלי, אלא רק ממליץ על הסדרתו מראש מול נציגות ישראל בחו"ל. לנוכח זאת, בית הדין לעררים קבע כי טוב היו עושים המבקשים אם אכן היו מסדירים מראש את הביקור, אך אין בכך כדי למנוע מהמבקש להכנס לישראל.

בקשה זו אינה עומדת ברף שנקבע למתן רשות ערעור "בגילגול שלישי", בפסיקתו של בית משפט זה ובהמשך לכך בתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר חלה בעיניין זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.

...

עוד קבע בית הדין לעררים כי בשים לב לכרטיס הטיסה חזרה לבלארוס המצוי בידי המבקש לא ברור על מה התבססה המסקנה שלפיה קיים חשש כבד להשתקעותו בישראל.

בסיכומו של דבר, בית הדין לעררים הורה כי יש לאפשר למבקש להיכנס לישראל "לזמן מדוד". יחד עם זאת, על מנת לאיין את החששות הקיימים בדבר השתקעות המבקש בישראל, בית הדין לעררים התנה את כניסתו בהפקדת 10,000 שקלים ובהתחייבות המבקש להתגורר בבית המבקשת ולא להגיש בקשה להסדרת מעמדו בישראל בזמן ביקורו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון בר"ם 4371/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית 4. פלוני 5. פלונית 6. פלונית 7. פלוני נ ג ד המשיבה: משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 29.1.2023 בעמ"ן 7132-09-22 שניתן על-ידי כבוד השופט א' רון בשם המבקשים: עו"ד יורי פטריק ][]החלטה

בית המשפט המחוזי דחה ערעור על החלטתו של בית הדין לעררים בירושלים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 26.7.2022 (ערר (י-ם) 1190-21, הדיין ש' ויזן).

המבקשים 2-1 (להלן: המבקשים) הם בני זוג, ואילו המבקשים 4-3 הם ילדיהם הקטינים, ילידי 2011 ו-2017 (להלן: הילדים).

המבקשים הגישו ערעור על כך לבית המשפט המחוזי, ובו שבו על טענותיהם בדבר הנסיבות המיוחדות המצדיקות דיון בעיניינם בפני הועדה הבינמשרדית.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה.

אינני נוקטת כל עמדה באשר לאפשרות זו. סוף דבר: הבקשה נדחית.

בקשה זו נדחתה, כמו גם ערר שהוגש לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים או בית הדין).

בינואר 2023 הגישה המבקשת בקשה לקבלת מעמד מכוח חייה המשותפים עם בן זוגה, המבקש 1 (להלן: המבקש).

זאת, בהתאם להוראות נוהל רשות האוכלוסין וההגירה 1.6.0001 "נוהל טפול בבקשות ובעררים על החלטות לשכות ומטה רשות האוכלוסין וההגירה" (24.2.2022) שקובעות, בין היתר, כי אין לטפל בבקשת אדם שהגיש בעבר בקשה והתקבל בעיניינו פסק דין המורה לו לצאת מהארץ, ושבמועד הגשת הבקשה החדשה טרם יצא מהארץ כאמור בפסק הדין שניתן בעיניינו (סעיפים א.2 ו-ג.1.

ביום 9.5.2023 הגישו המבקשים לבית המשפט לעניינים מנהליים בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לדחות את בקשתם למתו צו אירעי במעמד צד אחד.

כידוע, אמת המידה למתן רשות ערעור ב"גילגול שלישי" על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים שדן בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של בית הדין לעררים היא מצמצמת (בר"ם 22/19 אלווין נ' רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 14 (3.1.2019); בר"ם 2422/17 פלוני נ' מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 5 (16.3.2017); בר"ם 5846/16 סולימן נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 15 (17.8.2016)).

...

החלטת בית הדין שלא להיעתר לבקשה למתן צו ארעי (שבקשת רשות ערעור עליה נדחתה בבית המשפט לעניינים מינהליים) נטועה בנסיבות עניינם הפרטניות של המבקשים, ולא מעלה סוגיה עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים להליך.

שיקולים אלה נמנו כטעמים שבגינם אין להתערב בהחלטת בית הדין לעררים שלא להיעתר לבקשה למתן צו ארעי (ראו והשוו: בר"ם 5481/21 Prakasha נ' רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 4 (30.9.2021); בר"ם 4632/17 Nwankwo נ' משרד הפנים, פסקה 5 (7.6.2017)).

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני.

בבית המשפט העליון בר"ם 2060/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית 4. פלונית נ ג ד המשיבה: רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 29.1.2023 בעמ"ן 8925-10-22 שניתן על-ידי כבוד השופט א' סלע בשם המבקשים: עו"ד מיכל פומרנץ, עו"ד יערה צישינסקי בשם המשיבה: עו"ד שרון אבירם ][]החלטה

בית המשפט המחוזי דחה ערעור על החלטתו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 11.9.2022 (ערר (י-ם) 2399-20, הדיינת מ' פליישר לוי).

המבקש 1 (להלן: המבקש) והמבקשת 2 (להלן: המבקשת) הם בני זוג, שניהם אזרחי אתיופיה.

בהחלטתו הנזכרת בפתח הדברים, בית הדין לעררים דחה את הערר שהגישו המבקשים לאחר שלא מצא עילה להתערב בהחלטת המשיבה בעיניינם.

לכך הוסיף בית הדין לעררים שניתן להתרשם כי המבקשים מקיימים תא משפחתי בעל זיקה לתרבות מדינת מוצאם, כי הם כולם בני הדת הנוצרית ומקיימים אורח חיים נוצרי, כי השפה העברית אינה שגורה בפיהם, כי יש להם בני מישפחה המתגוררים באתיופיה, וכי בישראל אין להם בני מישפחה מעבר לתא המשפחתי הגרעיני.

...

המשיבה מוסיפה וטוענת כי דין הבקשה להידחות גם לגופה, משום שנסיבותיהם של המבקשים אינן מקימות "סיכוי מסוים" לקבלת בקשתם למתן מעמד הומניטרי באופן המצדיק את בחינת עניינם על-ידי הוועדה הבינמשרדית.

לאחר שבחנתי את הבקשה והתשובה לה על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחותה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.