בקשת רשות ערעור על דחיית מינוי בעל תפקיד ניטרלי בתביעת חוב

בבית המשפט העליון רע"א 3138/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: דיוטי פארם פ"ת בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ארז חבר, עו"ד, בתפקידו ככונס נכסים 2. בנק מרכנתיל דיסקונט לישראל בע"מ 3. עו"ד אלירון דיוויב, בתפקידו כנאמן 4. כונס נכסים הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 2.3.2021 בפר"ק 9563-01-16 שניתנה על ידי כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ בשם המבקשת: עו"ד יניב אינסל; עו"ד שי מילוא ][]החלטה

בהחלטה נדחתה בקשת המבקשת, דיוטי פארם פ"ת בע"מ (להלן: דיוטי פארם), למינוי בעל תפקיד ניטראלי לבדיקת תביעת חוב שהגיש בנק מרכנתיל דיסקונט לישראל בע"מ, הוא המשיב 2 (להלן: הבנק).

לחלופין מבקשת דיוטי פארם לאפשר לה להגיש "תביעה הצהרתית בעיניין גובה החוב, במהלכו יעוכבו המשך ההליכים בתיק המימוש". לאחר שעיינתי בבקשת רשות העירעור, על נספחיה, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להדחות, וזאת מבלי צורך להזקק לתשובה.

...

גם מטעם זה, דין בקשת רשות הערעור להידחות (השוו: רע"א 5347/18 ש.א עובדיה בע"מ נ' עו"ד דוד גולדבלט – לוי, פסקה 9 (16.9.2018); עניין נעאמנה, שם).

לבסוף אציין, כי לא ראיתי מקום להעתר לבקשתה החלופית של דיוטי פארם, לאפשר לה לפנות ב"תביעה הצהרתית בעניין גובה החוב, במהלכו יעוכבו המשך ההליכים בתיק המימוש".

סוף דבר – הבקשה נדחית.

לאחר הגשת הערעורים – תשעה במספר – פנה בא-כוח הכונס הרישמי (להלן: הכנ"ר) בבקשה לבית המשפט, שבה נימסר כי "כנ"ר מתקשה להמנע מהרושם שהחייב [המערער, ע'ב'] שוב מבקש להציף את תיק הפש"ר תוך ניצול הליכי משפט לרעה וכחלק מאסטרטגיה דיונית שתכליתה התשת הנושים, בעלי התפקיד ובית המשפט". על כן התבקש בית המשפט להורות כי כתנאי מקדים לדיון בערעורים, המערער יפקיד ערבון להבטחת הוצאות הצדדים.

בקשה למתן רשות ערעור על ההחלטה נדחתה ביום 18.7.2017 (השופט נ' סולברג, רע"א 5809/17), תוך שצוין כי סכום הערבון (סכום כולל של 67,500 ש"ח) מידתי ו"מבטא היתחשבות מסוימת במבקש [הוא המערער, ע'ב']", לשון ההחלטה.

כחודש לאחר הגשת העירעור הגיש המערער בקשה למינוי מומחה (להלן: הבקשה למינוי מומחה), שבה הוא עותר למינוי רואה חשבון לצורך בדיקת תביעות החוב על ידי גורם ניטראלי ונטול ניגוד עניינים, וזאת בנגוד למשיבה 2 שנמצאת לשיטתו בנגוד עניינים חריף.

...

מסמך זה סוקר בהרחבה את המסגרת הדיונית להכרעה בתביעות חוב והדינים החלים עליהן, והמערער הוסיף לו מספר שורות שלפיהן יש לקבל את הערעור ולהורות על בחינה חוזרת של תביעות החוב.

דיון והכרעה לאחר שעיינו בכתובים ושמענו את טיעוני הצדדים בעל פה, הגענו לכלל מסקנה שדין הערעור להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית.

סוף דבר הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון רע"א 6280/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשים: 1. גיורא ענבר 2. אלינה פרנקל רונן נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אופיר נאור נאמן אידיבי חברה לפתוח בע"מ (בפרוק) 2. מטרי מאירי וכט ושות' עורכי דין 3. הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ח' ברנר) בחדל"ת 43652-09-20 מיום 29.08.2022 בשם המבקשים: עו"ד אופיר צברי; עו"ד בת-אל כהן בשם משיב 1: בעצמו; עו"ד טלי שלו בשם משיב 2: עו"ד איל גבע; עו"ד יוסי בן נפתלי בשם משיב 3: עו"ד חיים זקס ][]החלטה

לכן, תפישתו של בית משפט קמא על אודות הנאמן כבעל תפקיד "ניטראלי", שגויה –שכן, הוא המייצג את אינטרס הנושים בחדלות הפרעון; והוא מי שבידו הסמכות להגיש תובענה כנגד הדירקטורים.

לטענת הדירקטורים, פסיקה זו ונסיבותיה העובדתיות מתאימה לענייננו "ככפפה ליד". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות העירעור ובתשובות לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להדחות.

ודוק, מעבר לכך, שככלל, לא בנקל תתערב ערכאת העירעור בממצאים עובדתיים, לאור היתרשמותו הישירה והבלתי אמצעית של בית המשפט בערכאה הדיונית מהראיות ומהעדים (ראו, למשל: רע"א 6595/22 י.ר אחים עזרא חברה לבניין בע"מ נ' פיני יניב הנאמן לבצוע הסדר נושים, פסקה 16 (06.12.2022)) – גם לגופם של דברים מצאתי, כי קביעותיו של בית משפט קמא מושתתות איתן על צבר ראיות וממצאים רלבאנטיים, ובכללם: פרוטוקול מס' 1/17 מיום 03.04.2017, שכותרתו "מישיבת ועדה בלתי תלויה של החברה (ריכוזיות) שהתקיימה במשרדי החברה", במסגרתו מצוין תחת כותרת של: "מינוי יועצים משפטיים לועדה" (יכונה להלן: הפרוטוקול): "מר ענבר ציין כי בתוקף תפקידה של הועדה, היא ביקשה למנות עורכי דין שייעצו לה, שהנם בלתי תלויים בחברה ו/או בקבוצת החברה ו/או בבעל השליטה" (ההדגשות הוספו – ח.כ.).

מכתב שנשלח ביום 11.10.2020, לנאמן מידי משרד עורכי הדין שכותרתו – "חוב שכר טירחה". אשר נוסחו כך: "במהלך החודשים האחרונים ליווה משרדנו את ועדת הבקורת של אי.די.בי פיתוח בע"מ (להלן: "החברה") בסוגיות שונות הקשורות למצבה הכלכלי של החברה, התחיבויותיה, פעולות מול מחזיקי אגרות החוב שלה וכן טפול בהגשת תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, על סך 70 מליון ₪, אשר לוותה בבקשה לפטור מאגרה ובקשה להטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד (ביחד – "התביעה").

...

המדובר בהתכתבויות שנערכו במסגרת ייעוץ שניתן להם בכובעם כדירקטורים של החברה, ומטבעם של דברים אלו, הוא גם מומן על-ידה – מבלי להאריך דברים יתר על המידה, סבורני כי מוטב היה כי טענה זו לא תשמע.

כאמור, אל לו לדירקטור סביר לקבל יעוץ משפטי לענייניו הפרטיים על חשבונה של החברה, ובוודאי שאל לנו לתמרץ אותו לעשות-כן. אדרבא, החלטתי זו מחזקת את מעמדו של הדירקטור הרצוי – שאינו מנצל את משאבי החברה לטובת ענייניו האישיים אלא אך לצורך ייעוץ מקצועי השלוב וכרוך בתפקידו, מתוך רצון כן למלאו בניקיון כפיים ובהיעדר תלות כלשהי בבעל השליטה.

סוף דבר מכל האמור, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא.

למר אופיר אין כל מעמד בערעורים שהוגשו כנגד בעלת התפקיד שמונתה לבדיקת תביעות החוב שהגישו קדרון.

כשם שנקבע כי בעלת התפקיד הניטרלית היא שתיבחן את תביעות החוב של קדרון, בשל ניגוד עניינים בו מצוי המפרק בעיניין זה, כך אותו ניגוד עניינים אינו מתפוגג כאשר מתעורר הצורך, ככל שמתעורר הצורך, לידון בטענות המובאות מפי קדרון, להברחת נכסים מהחברה על ידי מר אופיר וגורמים נוספים.

להלן נימוקי החלטתי זו. המפרק נשען בבקשת הפסלות על מספר עילות: החלטת בית המשפט המורה על מחיקת בקשה 22; החלטת בית המשפט לדחות את ערעוריהם של קדרון על הכרעותיה של בעלת התפקיד בעיניין תביעות החוב של קדרון; החלטת בית המשפט בעיניין חיוב המפרק באופן אישי וקופת הפרוק בהוצאות המשיבים לבקשה 22; מתן ההיתר על ידי בית המשפט למר אופיר והחברות הקשורות להעלות טענות נגד תביעות החוב של קדרון.

זאת ועוד, דומני כי בקשת הפסלות שהוגשה על ידי המפרק נועדה לשלול מבית המשפט את שיקול הדעת לקבוע האם המפרק הנו אובייקטיבי דיו בנסיבות העניין כדי לחזור ולהגיש בקשה דומה לבקשה 22, לאחר שמצבת תביעות החוב התגבשה, עם פסיקת בית המשפט העליון בערעוריהם של קדרון על פסקי דינו של המותב דנן בערעורים על הכרעותיה של בעלת התפקיד.

בית המשפט העליון לא עסק כלל בנושא בקשה 22 ומחיקתה, מאחר וכאמור המפרק לא השיג על החלטה זו. באשר להחלטת בית המשפט לחייב את קופת הפרוק ואת המפרק באופן אישי בהוצאותיהם של מר אופיר והחברות הקשורות בגין בקשה 22 – גם עניין זה אינו מקים עילת פסלות, ואף בנושא זה הוגשה בקשת רשות ערעור על ידי המפרק וניתנה החלטה גם בעיניין זה על ידי בית המשפט העליון, כבוד השופט ע. גרוסקופף במסגרת רע"א 1102/23.

...

כך או כך, משמצא בית המשפט העליון לנכון לקבל את ערעוריהם של קדרון – אין בכך כדי להקים עילה לפסלות המותב דנן.

בית המשפט מצא כי אין מקום שלא להיענות לבקשתם זו, לא כל שכן בהיעדר כל התנגדות של יתר הצדדים לדיון למתן האפשרות לטעון.

סוף דבר: דין בקשת הפסלות להידחות על הסף, ולחילופין – לגופו של עניין, לאור כל הנימוקים שהובאו לעיל.

משכך, ביום 20.7.2021 נעתר בית המשפט לבקשת הכנ"ר למינוי בעלת תפקיד ניטראלית שתבדוק את תביעות החוב שהגישה בעלת מניות המיעוט (להלן: בעלת התפקיד לבדיקת התביעות), ובהמשך לכך, דחתה בעלת התפקיד לבדיקת התביעות את מרבית תביעות החוב שהגישה בעלת מניות המיעוט.

ביום 22.6.2023 הגיש המערער בקשת פסלות (להלן: בקשת הפסלות הראשונה), שבה טען, בעקרם של דברים, כי ההחלטה על דחיית הבקשה מיום 5.5.2021, כמו גם דחיית הערעורים על החלטות בעלת התפקיד לבדיקת התביעות בעיניין תביעות החוב בהליכים המקבילים, מעידות כי בית המשפט גיבש את עמדתו באשר לטענות המערער נגד בעל השליטה וגורמים שקשורים אליו.

ביום 26.10.2023 הגיש המערער בקשה נוספת לפסלות שופט (להלן: בקשת הפסלות השנייה), שבמסגרתה טען כי החלטת בית המשפט בבקשת הפסלות הראשונה היא שגויה וכוללת חזרה על טענה לגבי ניגוד עניינים שבו מצוי המערער – טענה שלשיטת המערער, נדחתה בהחלטתו של בית משפט זה במסגרת בקשת רשות לערער על חיובו בהוצאות – באופן שמלמד על נעילת דעתו של המותב בעיניינו.

...

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות.

לבסוף, משמצאתי כי דינו של הערעור להידחות כאמור, איני רואה צורך להכריע בטענה אשר לקביעתו של בית המשפט בעניין זכותו הדיונית של המערער להגיש בקשת פסלות כמפרק בהליך.

הערעור נדחה אפוא.