ערעור על פסק דינו של בית משפט לעינייני מישפחה בראשון לציון (כב' השופטת ח. שירה) שניתן ביום 8.10.22, במסגרתו התקבלה היתנגדות שהוגשה לקיום צוואת המנוח מ. ע. א. ז"ל (להלן - המנוח), וניתן צו ירושה על פי דין אחר עיזבונו.
ערעור על דחיית בקשה לפסילת מותב בית משפט קמא, נדחה אף הוא (ר' ע"א 7046/22 מיום 7.3.23).
נוכח כלל האמור, משניתנה החלטה הדוחה את הבקשה לפסילת חוות הדעת, ההחלטה הפכה לחלוטה לאחר שנדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה זו (רמ"ש 27919-17-22) משלא נשלחו שאלות הבהרה ולא נתבקש זימון המומחית לחקירה בהתאם לתקנות, חוות הדעת לא נסתרה, ועל כן יש לאמץ מסקנותיה לפיהן הצוואה זויפה.
...
המומחית הגיעה לכלל מסקנה, חד משמעית, כי מדובר בצוואה מזויפת.
"תוכן הצוואה בשני הדפים הינו הדפסה במקור. שתי חתימות המצווה נשוא המחלוקת המסומנות א,ב לא נכתבו במקור (בכלי כתיבה על גבי הנייר) אלא הושתלו בצוואה באמצעים דיגיטליים. שתי החתימות נשוא המחלוקת חופפות זו לזו בהתאמה מלאה כאשר מקורן בחתימה אחת. אין שתי חתימות של אותו כותב הנכתבות באופן טבעי שתהיינה חופפות זו לזו. שהרי בכתב יד בשונה מדפוס קיימות וריאציות טבעיות של הכותב. על גבי החתימות קיימות הטלאות והעברות בדיו מקורית באופן לא רציף, ייתכן בשל הרצון לטשטש את עובדת הצילום. לאור האמור לעיל מסקנתי היא כי הצוואה מזויפת. הערה - חתימות שני העדים בתחתית דף 2 כתובות בעט מקורית ועליהן קיימת העברה קווית מלאה בעט מקורית." (ההדגשות לא במקור)
בקשה שהוגשה לפסילת חוות הדעת נדחתה בהחלטה מיום 4.7.22.
לטענת המשיבים 1-3, יש לדחות את הערעור על הסף משום שהוגש באיחור, ביום 4.1.23, כשלושה חודשים לאחר מועד מתן פסק הדין (בהתאם למועד הצפייה בפסק הדין כמצוין במערכת נט המשפט).
****
הכרעה
לאחר עיון בטענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
בנסיבות האמורות, מצאנו כי לא נפלה טעות בהחלטות אלו.
זאת ועוד, מצאנו כי הערת בית המשפט בעניין פסיקת הוצאות כנגד המערערים, הערה שלא מומשה, לא מצדיקה את קבלת הערעור או את ביטול פסק הדין.
כך גם מצאנו כי על אף שצו הירושה נחזה להיחתם עוד קודם חתימת פסק הדין, ואין מקום כי דבר מעין זה יקרה, עדיין אין בכך כדי לקבל את הערעור.
שנית, מהותית ולגופם של דברים מדובר בצוואה מזויפת ואין במועד החתימה כדי לשנות לעניין זה.
התוצאה היא כי הערעור נדחה.
