בקשת רשות ערעור על דחיית בקשת סילוק על הסף בשל מעשה בית דין

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 19926-02-23 בר"ע 21740-02-23 ניתן ביום 27 מרץ 2023 ורדי, פרידמן, דודזון ושות' בע"מ המבקשת בבר"ע 19926-02-23 המשיבה בבר"ע 21740-02-23 יוראי פרידמן המשיב בבר"ע 19926-02-23 המבקש בבר"ע 2740-02-23 לפני: השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט רועי פוליאק, השופטת חני אופק גנדלר נציגת ציבור (עובדים) גב' עירית אלטשולר זמני, נציג ציבור (מעסיקים) מר שרגא וייצמן <#2#> ב"כ המבקשת בבר"ע 19926-02-23 עו"ד אפרת דויטש עו"ד שירה שחם ב"כ המבקש בבר"ע 2740-02-23 עו"ד אלינור אהרונסון פסק - דין

השופטת חני אופק-גנדלר לפנינו שתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת אירית הרמל ונציגי הציבור גב' אורנה רזניק ומר אסי מזרחי; סע"ש 23986-04-21) בגדרה נתקבלה בחלקה בקשתו של מר יוראי פרידמן (להלן: העובד) למחיקת חלקים מכתב ההגנה ומכתב התביעה שכנגד שהגישה נגדו חברת ורדי, פרידמן, דוידזון ושות' בע"מ (להלן: החברה או המעסיקה).

(ב) החלטת בית הדין האיזורי העובד הגיש בקשה לסלק על הסף את כתב התביעה שכנגד המתוקן ולמחיקת טענות בכתב ההגנה מחמת מעשה בית דין הנובע מן ההליך הראשון.

נזקים אלה נתבעים בגין הפרת התחייבות לאי תחרות, הפרת חובת הסודות, גזילת לקוחות וחוסר תום לב, כשטענות אלה נדחו בפסק הדין הראשון; טעה בית הדין בקובעו כי על העילה הכספית הנובעת מסעיף 8.1 להסכם ההעסקה לא חל מעשה בית דין; פסק הדין הראשון פוסל את תניית אי התחרות לרבות החיוב הכספי הכלול בסיפא של תניה זו; החיוב הכספי לפי הסיפא לתנית התחרות כרוך בעילות שנדונו בהליך הקודם; הסיפא של סעיף 8.1 מהוה סעד חלופי בגין אותה עילה מבלי שניתן היתר לפיצול סעדים; טעה בית הדין כשהותיר את העילות שנוספו בסעיפים 86 ו -87 לכתב התביעה שכנגד, המתבססות על תניית אי התחרות שבוטלה; היה מקום למחוק את מכלול הסעיפים שהתבקשו ביחס לכתב ההגנה וביחס לתובענה שכנגד, ולא רק את חלקם; טעה בית הדין כשלא דחה על הסף מחמת העידר סמכות עניינית את התביעה שכנגד שעניינה שתוף פעולה עסקי בתחנת רמת חובב לאחר סיום יחסי ההעסקה.

...

בנסיבות אלו בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעסוק ו/או ליתן שירותים ו/או לקיים קשרים עסקיים כלשהם בתחום הביטוח העסקי עם מי שהיו והינם לקוחותיה או גורמים שהתובעת היתה ו/או נמצאת עמם במשא ומתן; בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לפנות ללקוחות התובעת וכן לבצע עבורם עבודה כיועץ, כקבלן, סוכן, עובד עצמאי או בכל אופן אחר וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לפנות או לעמוד בקשרים עסקיים עם מי מלקוחות התובעת ו/או עם מי שהיה לקוח שלה בשנתיים האחרונות ו/או עם מי שהתובעת ניהלה עמו משא ומתן בתקופה זו בקשר לכל ענין הקשור לעיסוק בתחומי הביטוח העסקי – נדחות.

טענת התובעת בדבר סוד מסחרי נדחתה ועל כן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לגלות לצד ג' כלשהו כל מידע פיננסי, עסקי ומסחרי הקשור לתובעת לרבות סודות מסחריים ובכלל זה רשימת לקוחות התובעת וכן בקשתה למתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש במידע עסקי ומסחרי של התובעת – נדחות.

טענות העובד כנגד אי מחיקת הטענות הנוגעות לחלקו השני של סעיף 8.1 להסכם ההעסקה ואי סילוק על הסף של חלק התובענה שכנגד הנוגע לרמת חובב – נדחות, וזאת מבלי להביע עמדה לגופם של דברים.

אשר להוצאות משפט, בנסיבות הענין החלטנו לחייב את המעסיקה בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪ בשים לב לכך שניתנה לה הזדמנות בתום הליך קדם המשפט לתקן את כתב התביעה שכנגד, וההזדמנות שניתנה לה לא נוצלה כדבעי בשים לב להחלטת בית הדין האזורי והאמור בסעיף 20 לעיל.

סוף דבר – הערעורים מתקבלים בחלקם כאמור בסעיף 20 לעיל.

עו"ד אורדן מדגיש כי הקושי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מתחדד, לנוכח ההלכה שלפיה לא תיתקבל בקשת רשות ערעור על החלטה אשר דוחה בקשת סילוק על הסף, אלא במקרים חריגים.

אקדים ואומר כי ענייננו אינו נימנה על המקרים הנ"ל. אכן, זה לא כבר קבע בית משפט זה, כי דוקטרינת השמוש לרעה בהליכי משפט עשויה לגבש עילה לתביעת פיצויים נגד "בעל דין שעושה מעשה מכוון המהוה שימוש לרעה בהליכי משפט ועל ידי כך גורם נזק או הפסד לבעל דין יריב" (ע"א 8553/19 אלכסנדר אורן בע"מ נ' כהן, פסקה 28 לפסק דינו של השופט א' שטיין (17.11.2020); ההדגשה בקוו תחתון הוספה).

...

על פסק דין זה הגיש לוי ערעור לבית המשפט המחוזי באמצעות עורך-דין אחר, שהוא בא-כוחו גם בהליך מושא הבקשה שלפניי (המשיב 2, ולהלן: עו"ד מזרחי), והערעור נדחה בפסק דין מיום 3.11.2019 (ע"א 55912-05-19).

אשר לעילת לשון הרע, נקבע כי דין התביעה שכנגד להידחות על הסף גם ביחס לדברים שנאמרו במהלך הדיון בערעור בעניין ברונשטיין.

בתשובתם טוענים המשיבים, בעיקרו של דבר, כי יש לדחות את הבקשה, משזו אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית.

אין בידי לקבל גישה זו. כך קובעת תקנה 4, אשר מצויה בפרק א' לתקנות, שעניינו "עקרונות יסוד": שימוש לרעה בהליך השיפוטי לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו (הדגשה הוספה).

סוף דבר, בשים לכל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

][ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגנית הנשיא ב' טאובר) בת"א 1848-12-21 מיום 20.7.2022, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לסילוק תביעת המשיבה על הסף מחמת היתיישנות.

כפי שהובהר זה מכבר בפסיקה, אף תביעה שנמחקה נכללת בהוראת הסעיף ומאפשרת את השעיית מרוץ ההתיישנות, שכן מחיקת התביעה אינה מהוה מעשה בית דין, והתובעים רשאים להגיש תביעה חדשה באותה העילה.

...

בית המשפט נעתר לבקשה וציין כי ככל שלא תוגש תגובה עד ליום 4.10.2020 התביעה תימחק, וככל שתוגש תביעה חדשה, זו תותנה בתשלום הוצאות למבקשת בגין ההליך בתביעה הראשונה ותתנהל בכפוף לראיות שהוגשו במסגרתה.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בהחלטת בית משפט קמא ובפסק דינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

ביהמ"ש דחה הבקשה לסילוק על הסף בגין היתיישנות וקבע לוח זמנים למיצוי הליכים מקדמיים.

דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש והגשת כתב הגנה מתוקן נוסף וכתב תשובה מתוקן ערכאת העירעור הנכבדה דחתה ביום 2.12.19 בקשת רשות ערעור שהגישה התובעת על החלטת ביהמ"ש בעיניין קיום מעשה בי דין.

עוד טענה, שבית המשפט לעינייני מישפחה, בהחלטתו, קיבל את עמדת אמיר ובסיפא להחלטה קבע באופן מפורש "הנכסים המפורטים בסעיף 8א' – ו' לצוואה אינם בגדר מסת העיזבון". עוד טענה, כי לא השלימה עם פסק הדין של בית המשפט לעינייני מישפחה והגישה ערעור על פסק הדין.

...

הגשת כתב הגנה וכתב תשובה, הדיון הראשון, הגשת ראיות והדיון השני הבנק הגיש כתב הגנה ביום 27.2.18 בו טען כי יש לדחות את התביעה הן על הסף והן לגופה וזאת בשל התיישנות ואף בשל עשיית עושר ולא במשפט והעדר עילה.

חלופה 1: תיאור שטח שווי מ"ר בנוי סה"כ שווי הנכס דירת מגורים 51.5 6,900 ₪ 355,000 ₪ חלופה 2: תיאור שטח שווי מ"ר בנוי סה"כ שווי הנכס דירת מגורים 51.5 26,300 ₪ 1,354,000 ₪ חלופה 3: סיכום דמי שכירות ראויים לפי שנים: שנה היחס בין שווי למ"ר לכל שנה ביחס לשווי במועד עריכת השומה דמ"ש לשנה במעוגל דמ"ש לחודש במעוגל 2006 26.24% 10,400 ₪ 900 ₪ 2007 26.24% 10,400 ₪ 900 ₪ 2008 38.02% 15,080 ₪ 1,260 ₪ 2009 38.02% 15,080 ₪ 1,260 ₪ 2010 51.71% 20,500 ₪ 1,710 ₪ 2011 55.51% 22,010 ₪ 1,830 ₪ 2012 58.94% 23,370 ₪ 1,950 ₪ 2013 62.36% 24,720 ₪ 2,060 ₪ 2014 68.63% 27,210 ₪ 2,270 ₪ 2015 74.90% 29,700 ₪ 2,480 ₪ 2016 89.73% 35,580 ₪ 2,970 ₪ 2017 93.16% 36,940 ₪ 3,080 ₪ 2018 98.10% 38,900 ₪ 3,240 ₪ 2019 94.68% 37,540 ₪ 3,130 ₪ 2020 94.68% 37,540 ₪ 3,130 ₪ 2021 100.00% 39,650 ₪ 3,300 ₪ חלופה 4 – אומדן שווי שוק לנכס שבנדון לחודש 10/2010: תיאור שטח שווי מ"ר בנוי סה"כ שווי הנכס דירת מגורים 51.5 ₪ 13,600 ₪ 700,000 ₪ חלופה 5 – אומדן שווי שוק לנכס שבנדון לחודש 03/2014: תיאור שטח שווי מ"ר בנוי סה"כ שווי הנכס דירת מגורים 51.5 18,050 ₪ 930,000 ₪ שומה לאור כל האמור לעיל, הנני מעריכה את שווי הנכס ודמי השכירות הראויים בהתאם לחלופות המבוקשות, כדלקמן: חלופה תאור מועד קובע סה"כ אומדן שווי הנכס 1 שווי שוק 01/01/2006 355,000 ₪ חלופה תאור מועד קובע סה"כ אומדן שווי הנכס 2 שווי שוק מועד מתן השומה 1,354,000 ₪ חלופה תאור שנה דמ"ש חודשיים ראויים דמ"ש שנתיים ראויים 3 דמי שכירות 2006 900 ₪ 10,400 ₪ 2007 900 ₪ 10,400 ₪ 2008 1,260 ₪ 15,080 ₪ 2009 1,260 ₪ 15,080 ₪ 2010 1,710 ₪ 20,500 ₪ 2011 1,830 ₪ 22,010 ₪ 2012 1,950 ₪ 23,370 ₪ 2013 2,060 ₪ 24,720 ₪ 2014 2,270 ₪ 27,210 ₪ 2015 2,480 ₪ 29,700 ₪ 2016 2,970 ₪ 35,580 ₪ 2017 3,080 ₪ 36,940 ₪ 2018 3,240 ₪ 38,900 ₪ 2019 3,130 ₪ 37,540 ₪ 2020 3,310 ₪ 27,540 ₪ 2021 – מועד עריכת השומה 3,300 ₪ 39,650 ₪ חלופה תאור מועד קובע סה"כ אומדן שווי הנכס 4 שווי שוק 10/2010 700,000 ₪ חלופה תאור מועד קובע סה"כ אומדן שווי הנכס 5 שווי שוק 3/2014 930,000 ₪ "

ביהמ"ש לא קובע מסמרות בעניין זה, שכן אינו אמור להכריע בו. דיון בהוצאות בשים לב לסכום שכר הטרחה שביהמ"ש פסק בפסק הדין החלקי, וכן בשים לב לפער בין סכום התביעה ובין סכום התביעה, ביהמ"ש קובע כי הנתבעת תשלם לתובעת מחצית מכלל הוצאותיה לעניין אגרות, תשלום לשמאי מטעמה ותשלום לשמאית מטעם ביהמ"ש וכן שכ"ט בא כוחה של התובע בסך של 35,000.

סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבעת לשלם לתובעת כלהלן: 560,000 ₪ צמוד בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן בלבד עד מועד הגשת התביעה ומאותו מועד בתוספת רבית כדין ועד מועד התשלום בפועל.

ראשית אציין כי יש טעם לפגם בכך שהתובעים לא פירטו בכתב התביעה את תביעת הפינוי וכן פסקי הדין שניתנו במסגרתה וזאת ביחס לתובע עצמו, וזאת בנגוד לתקנה 10(11) לתקנות הקובעת כי על התובע לפרט בכתב התביעה "דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו". פסקי הדין בסוגיית הפינוי ובסוגיית הפצוי מהוים מעשה בית דין לגופו של עניין, אני סבורה כי יש להורות על דחיית תביעת התובעים מחמת מעשה בית דין, כמפורט להלן.

בפסק הדין בעיניין מזור, נדונה בקשת רשות ערעור, על החלטת בית משפט המחוזי בת"א 4226-08-21, אשר דחה את בקשת הנתבעות לסילוק התביעה נגדן על הסף מחמת מעשה בית דין.

...

דין הטענה להידחות.

דין הטענה להידחות.

סוף דבר אני מקבלת את בקשת הנתבעות ומורה על דחיית התביעה נגדן.