לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בהרצליה (כב' השופטת הדסה אסיף) מיום 19.9.21 בת"א 10319-02-21 לפיה בשלב זה נדחתה בקשת המבקשים – הנתבעים שכנגד לסילוק התביעה שכנגד שהוגשה ע"י המשיב – התובע שכנגד על הסף.
לפי כתב התביעה מבקשת 1 עוסקת בניהול השטחים המשותפים של פרויקט "מגדלי יו" בשכונת פארק צמרת בתל אביב הכולל שני מגדלי מגורים (להלן: "הפרויקט").
נטען כי לפני שהוגשה התביעה העיקרית המבקשים השמיצו וביזו את המשיב באמצעות מכתבים ומיילים אשר הופצו או נכתבו ע"י המבקשים לכלל דיירי הבניין במכוון ומכילים דברי בלע שנועדו לבזות את המשיב ולהשפילו, פוגעים בשמו הטוב ובמשלח ידו ומהוים לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע.
...
לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה לפיה יש ליתן רשות הערעור ולקבל את הערעור באופן שהבקשה לסילוק על הסף תוחזר לבימ"ש קמא לצורך מתן החלטה חדשה רק בנוגע לטענה של סילוק על הסף מחמת העדר עילת תביעה ביחס למבקשים 3-9, כך שההחלטה מיום 19.9.21 תעמוד בעינה לגבי יתר הטענות שפורטו בבקשה לסילוק על הסף, מהנימוקים שיפורטו להלן:
השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל, במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
אני סבורה כי בענייננו מתקיימים החריגים ויש מקום להכריע בבקשת רשות הערעור כבר עתה, שכן החלטה בנוגע לבקשה לסילוק התביעה על הסף משפיעה מהותית על עצם קיום ההליך וניהולו ואי הכרעה בשלב הנוכחי עלולה להוביל לקיום הליך מיותר ביחס למבקשים 3 – 9 ולסרבל את הדיון ביחס למבקשים 1 - 2.
לפיכך אין מנוס מהחזרת הבקשה לבית משפט השלום לצורך הכרעה בעניין טענת העדר עילה ביחס למבקשים 3 - 9 כטענת סף.
לסיכום:
לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל במובן זה שבימ"ש קמא ידון מחדש ויכריע בשאלת קיומה (או העדר קיומה) של עילת תביעה נגד המבקשים 3 -9
יובהר; ביחס ליתר הטענות שהועלו בבקשה לסילוק על הסף, החלטת בימ"ש קמא מיום 19.9.21 תיוותר בעינה.
