מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על דחיית בקשת זימון עדים לאחר שמיעת ראיות

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

אשר לבקשה לגילוי מסמכים, נקבע כי "בשלב זה בו מונחת לפניי השאלה האם התובעת [המערערת] ידעה אודות הסכם הממון אם לאו אין מקום להדרש למסמכים הצופים לכאורה פני ניהול התיק ואדרש להם ככל שיידרש בתום בירור סוגיית הסילוק על הסף". באשר לבקשה לזימון עדים, נקבע כי "אין מקום לזימונה של עו"ד אטיאס לעדות נוספת שעה שהשאלה שלפניי במסגרת הבקשה לסילוק על הסף היא לא אם ייצגה בעסקת המכר אם לאו". כן דחה המותב את בקשת המערערת לזימון המשיבים לעדות, בציינו כי עדותם אינה נידרשת לבירור שאלת ידיעתה של המערערת על אודות הסכם הממון הטעונה הכרעה בשלב זה. בקשות רשות ערעור שהגישה המערערת על החלטות אלו נדחו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 21.4.2020 (בר"ע 18599-02-20 ובר"ע 13010-02-20; השופטת ג' לוין).
המותב קבע כי מחומר הראיות שהוצג לפניו עולה כי "[המערערת] חתמה על הסכם הממון, ידעה על חתימתה, לא הציפה את דבר קיומו של ההסכם מיד לכשנודע לה ובעשותה כן ביקשה להרחיב זכויותיה מעבר למצוה לה בצוואת המנוח על דרך הילכת השתוף". בנסיבות אלו, נקבע כי אין באפשרות המערערת לקבל את הסעד המבוקש בתביעתה, ועל כן הורה המותב על דחיית התביעה תוך חויבה בהוצאות המשיבים בסך של 20,000 ש"ח. התביעה שכנגד הוסיפה להתברר בפני המותב ודיון הוכחות בה נקבע ליום 5.2.2023.
בית המשפט המחוזי קבע כי על אף שהכרעה בסוגיה זו הייתה עשויה לאיין את עילת התביעה ולייתר את המשך ההיתדיינות, "מוטב היה להחליט בסוגיה זו, לאחר שמיעת הראיות כולן, בדרך המלך, גם אם ליבת פסק הדין, בסופו של יום, הייתה מיתמקדת בנקודה זו". בנסיבות אלו, הורה בית המשפט המחוזי על ביטול פסק הדין בתביעה העיקרית ועל החזרת ההליך לערכאה הדיונית, זאת על מנת לאפשר למערערת למצות את ההיתדיינות ב"נתיב הדיוני הרגיל".
בהחלטתו קבע המותב כי "ככל שלמבקשת [למערערת] בקשה לגילוי ראיות ספציפי שטרם נדון בתיק, היא רשאית להגיש בקשתה במסגרת בקשה זו (מבלי שתדרש לאגרה נוספת)", וכי "הצדדים רשאים להגיש בקשה לזימון עדים, תוך היתייחסות לרלוונטיות שלהם לסעד הנתבע (בתביעה העיקרית) עד ליום 5/2/23". בצד זאת, דחה המותב את בקשת המערערת לשנות מהחלטתו מיום 10.1.2023, בציינו כי "בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו". ביום 6.2.2023 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב.
כמו כן, שבה המערערת על הטענה כי החלטת המותב מיום 20.1.2023 נוגדת את פסק הדין בעירעור ואינה מאפשרת לה "לנסות ולשכנע בצדקת גירסתה בהליך הגשת ושמיעת ראיות 'כדרך המלך'". עוד מלינה המערערת על סילוק תביעתה על הסף, וטוענת כי המותב ניהל את התביעה העיקרית באופן "לא שיגרתי", היתעלם מסתירות שנפלו בעדותה של עו"ד אטיאס ונמנע מלהכריע בשאלת תוקפו של הסכם הממון.
...
עובדות המקרה הצריכות לעניין פורטו בפסק הדין בע"א 6842/19 פלונית נ' פלוני (25.12.2019), שבו נדחה ערעורה של המערערת על החלטה קודמת של המותב שלא לפסול עצמו מלדון בהליך (להלן: ערעור הפסלות הקודם).
בנסיבות אלו, קבע בית המשפט המחוזי כי לא נפל כל פגם בהחלטות המותב לדחות את בקשות המערערת לגילוי מסמכים ולזימון עדים, אשר אינם נדרשים לבירור המחלוקת בסוגיה זו. בהמשך לכך, ביום 8.8.2022 נעתר המותב לבקשת המשיבים לסילוק תביעת המערערת על הסף (להלן: פסק הדין בתביעה העיקרית).
משכך, מבקשת המערערת להורות על פסילת המותב ועל העברת הדיון בהליכים לבית משפט אחר "מחוץ לעיר אילת". המשיבים סבורים מנגד כי יש לדחות את הערעור והם סומכים ידיהם על החלטת המותב.
דין הערעור להידחות.
מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ח׳ מאק-קלמנוביץ) בת"א 61674-01-16 מיום 19.06.2023, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להזמנת עדים נוספים.
כאמור, ביום 19.06.2023, דחה בית משפט קמא את הבקשה לזימון עדים, בקבעו כי אין מקום לסטות מסדר הבאת הראיות הקבוע בתקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018 (להלן: התקסד״א).
ביום 27.06.2023, הגיש המבקש בקשה לבית משפט קמא, במסגרתה ביקש לדחות בהסכמה את מועד דיון ההוכחות במסגרתו יישמעו עדים נוספים של המשיבה שנקבע ליום 10.07.2023.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות העירעור ובתגובה לה, ולאחר ששבתי והפכתי בדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, ולאחר ששבתי והפכתי בדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
חרף אי הנוחות המתעוררת נוכח הנמקתו החסרה קמעה של בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לשאלת חיוניות העדים שזימונם התבקש, בהתאם לשיקולים שיש לבחון בבקשות בכגון דא (רע"א 829/23 גולדשטיין נ' לוי, פסקאות 7-6 (13.02.2023)) – לא שוכנעתי כי העניין שלפנַי נימנה עם קבוצת המקרים החריגים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 19.1.2023 דחה בית המשפט (הרשמת הבכירה א' שחל) את בקשתה של המבקשת, בזו הלשון: "זו בקשה שלישית של הנתבעת לזימונם של עדים, וזאת לאחר ששלב שמיעת הראיות הסתיים זה מכבר. גם דין בקשה זו להדחות, ואין לי אלא להפנות לנימוקי החלטתי מיום 6.11.2022". בפסק דין מיום 12.3.2023 קיבל בית משפט השלום בקריות (הרשמת הבכירה א' שחל) את התביעה, וקבע כי גירסתה של המשיבה הוכחה במלואה.
בבקשת רשות העירעור, טענה המבקשת כי הגישה בקשות רבות לזימון עדים, וכי בקשתה נדחתה ביום 6.11.2022 רק מן הטעם שלא הגישה תצהיר לבקשה.
ביום 29.3.2023 דחה בית המשפט המחוזי (השופט א' נאמן) את בקשת רשות העירעור, תוך שקבע כי מאחר שביום 12.3.2023 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בקריות ב-תאד"מ 29833-11-20, אזי לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים בתיק, אלא יש להגיש ערעור בזכות על פסק הדין.
...
בהחלטה מאותו היום קבע בית המשפט (השופט א' נאמן) כי: "לא הבינותי הנטען בקשר למניין הימים. בפסק דיני כלל לא התייחסתי למניין ימים... מכל מקום אין בקשה זו מגלה כל עילה ל'עיון חוזר' בפסק דיני ומשכך הינה נדחית". מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה, וזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
סיכומו של דבר: הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 3.9.2023, 8.10.2023 ו- 26.10.2023 בת"ט 22499-08-21 ות"ט 122269-08-21 במסגרתן נדחתה בקשת המבקש לזמן עד מטעמו לישיבת ההוכחות.
דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) החלטות שעניינן זימון עדים הן מסוג ההחלטות הדיוניות המובהקות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, וזאת לאור בקיאותה בהליך שלפניה והכרותה עם הצדדים ועם חומר הראיות.
ככל שלאחר שמיעת עדויות עדי התביעה (או בכל שלב אחר של ההליך), ישתנו פני הדברים באופן שיצדיק את הצורך בזימון העדים, תוכל המבקשת לחזור ולהגיש בקשה מתאימה, וחזקה על בית המשפט כי יבחן אותה בהתאם למכלול השיקולים הרלוואנטיים ויכריע בה. בהקשר זה יוער כי בית המשפט עשוי גם להעתר לבקשה באופן חלקי ולהזמין רק חלק מהעדים שזימונם התבקש, אם יהיה סבור כי עדותם עשויה לקדם את בירור האמת.
...
בית משפט נעתר לבקשתו במלואה וציין כי בקשה מסודרת לזימונו של העד עאבד תוגש עד ליום 11.5.2023.
בית משפט קמא קבע מבעוד מועד עד מתי יש להגיש בקשה לזימון עד. נעתר במלואה לבקשת המבקש שהוגשה לפני שנקבע מועד ההוכחות.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו