בקשת רשות ערעור על דחיית בקשת דחייה על הסף בתביעת נזיקין

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' פלינר) בת"א 43836-03-19 מיום 12.7.2020, אשר בגדרה נדחתה בקשת המבקשת, טמפלרים בשרונה בע"מ, לדחיית התביעה נגדה על הסף.

בתגובתה לתשובה שבה המבקשת וטענה, בעקרו של דבר, כי הטענות המועלות על-ידי המשיבות אינן מקימות עילת תביעה נגדה, וכי יש לדחות את התביעה נגדה על הסף כבר בשלב זה. כן טענה המבקשת כי אף אם התרשלה כלפי מי מהמשיבות, הרי שהללו חסומות מלהגיש נגדה תביעה בעילה נזיקית או בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, וזאת בשל עיקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 197 לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בכל הנוגע לטענות לגבי ירידת ערך מקרקעין עקב אישור תכנית.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובה.

למעלה מן הצורך, אוסיף בתמצית כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין.

נוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

לעניין זה יפים דבריו של השופט ע' פוגלמן ברע"א 367/11 קריינר נ' מנולייף ישראל – חברה לביטוח חיים בע"מ (20.12.2010), שם בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה.

"בית המשפט המחוזי קבע, כאמור, כי מדובר במקרה זה בתביעה נזיקית בעילה של מצג שוא, וכי במקרה כזה מתגבשת העילה במועד יצירת המצג. בהקשר זה, כך הודגש, אין משמעות לכך שמדובר בחוזה ביטוח. העוולה נעוצה במצג הרשלני, ואינה נגזרת מאופיו של החוזה הנידון, בין אם כלול בו מנגנון פיצוי כזה או אחר. במקרה זה התגבשה העילה – כך נקבע – כבר בשנת 1986, ולכל המאוחר בשנת 1992. קביעת בית המשפט בדבר המועד בו מתחיל מרוץ ההתיישנות מעוגנת בעובדותיו ובנסיבותיו הקונקרטיות של הסיכסוך, ואינה מצדיקה דיון מחודש בגילגול שלישי בסוגיה זו." (ההדגשות אינן במקור).

בהתאמה, היה מקום להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת היתיישנות, ואולם אין צורך בכך משום שעיון בתיק בית המשפט קמא מלמד כי ביום 28.7.2023 ניתן לבקשת המשיב פסק דין המוחק התביעה.

...

לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה מפני ש: הבקשה אינה עומדת בתנאים הנדרשים למתן רשות ערעור משום שמבוקש בבקשה להשיג על החלטה שאינה בעלת אופי בלתי הפיך, ועל המבקשת להשיג על ההחלטה במסגרת פסק הדין הסופי שיינתן.

עוד מקובלת עליי טענת המבקשת כי המשיב היה יכול בנסיבות האובייקטיביות לברר בקלות את העובדות המבססות את עילת התביעה ואת הפרשנות המקובלת, לפיה הפוליסה שרכש אינה מקנה גמלה חודשית במקרה של גילוי מחלה קשה.

מעבר לצורך אציין שלא מצאתי ממש בטענת המשיב לפיה דין הבקשה להידחות מפני שהבקשה הוגשה בחלוף המועד להגשת כתב הגנה, ויש בכך התנהלות שלא בתום לב והארכה שלא לצורך של ההליכים.

לסיכום לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה, דנה בבקשה לגופה, ומורה על ביטול החלטת בית משפט קמא.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט אריה ביטון) מיום 4.2.24 בת"א 26899-07-20 לפיה נדחתה בקשת המבקשת – נתבעת 5 לסילוק התביעה נגדה על הסף מחמת היתיישנות.

החלטת בימ"ש קמא: בימ"ש קמא היתייחס להוראות סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א -1981 וסעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) וקבע בסעיף 4 להחלטתו כדלקמן: "במקרה דנן, סומכת הנתבעת 5 עמדתה באשר ליום שבו ארע הנזק על האמור בכתב התביעה ועל חוות דעתו של מומחה בית המשפט באשר להתרחשות ארוע הנזק במהלך השנים 2010 ועד 2016. אלא שהמדובר בטענות עובדתיות שטרם בוררו עד תום ואין להסיק מהן, כבר בשלב מוקדם זה של ההליך, מסקנות חד משמעיות. טענות עובדתיות אלו, כמו טענות נוספות שהעלה התובע בכתב תביעתו לפיהן רק במועד ביצוע בדיקת האיתור על ידי חברת אינפראסייף ביום 11.12.19 גילה הוא את הנזק לדירתו, מצריכים בירור עובדתי ראייתי כדין ורק לאחר הכרעה בין גרסאות אלו, לרבות זו של המומחה מטעם בית המשפט, ניתן יהיה לקבוע ממצא עובדתי באשר למועד גילוי הנזק, ולפיכך אם חלפה לה תקופת ההתיישנות באשר לתביעה שכנגד הנתבעת 5". לאור האמור לעיל, הבקשה לדחיית התביעה על הסף נדחתה והמבקשת חויבה לשאת בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.

...

מבלי לקבוע מסמרות, דומה כי מלאכת שכנוע בית משפט בצדקת טיעוניו לא תהיה קלה בלשון המעטה , אך במקרה דנן בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי בשלב זה של הדיון אין להכריע בטענת ההתיישנות השלובה בבירור עובדתי איני סבורה כי במקרה שלפני הוכח כי אי הכרעה בבקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות, בשלב הנוכחי, תוביל לפגיעה ממשית בזכויות המבקשת או כי ייגרם לה נזק של ממש שאיננו ניתן לריפוי במידת הצורך, בדרך של פסיקת הוצאות.

ההכרעה בטענות המבקשת יכולה להידחות לשלב פסה"ד, לאחר שיישמעו הוכחות והתמונה העובדתית והמשפטית תתברר לאישורה ובימ"ש יכריע בסוגיה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

שאלת דחיית תובענה על הסף בטענת היתיישנות נדונה לאחרונה, על ידי כב' השופטת רות רונן ברע"א 6209/22 מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל נ' בשאר פהום (2.11.22).

ברע"א 1101/02 שירותי בריאות כללית נ' פלונים ואח' (21.5.20), דנה כב' השופטת י. וילנר בבקשת רשות ערעור על עניין פלונים, עליו מבקשים המשיבים להתבסס.

בת.א. 7301-06 עז' וובר קלרה ז"ל ואח' נ' אגן יצרני כימיקלים בע"מ ואח' (10.6.15) כב' השופטת מ. ברנט, איבחנה בין עילת התביעה של היורשים לבין עילת התביעה של התלויים וקבעה כי האחרונה לא היתיישנה; בת.א. 46551-10-22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית (23.10.23) כב' השופט א. בולוס, קיבל בקשה לסילוקה על הסף של תביעת העזבון והאלמן כמיטיב, בהתבסס על הקביעה כי העברתה של הזכות אינה מפסיקה את מירוץ ההתיישנות של תביעת המנוח ודחה את הבקשה לסילוקה על הסף של תביעת האלמן כתלוי בהיותה עצמאית בהתאם לסעיף 78 לפקודת הנזיקין.

...

מקובלת עלי העמדה כי בנסיבות, ובכדי ליצור משטר של ודאות משפטית, בראי תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, עלינו להעדיף את נקודת המבט הרואה זהות בין היורש לתלוי.

סוף דבר התוצאה היא איפוא כי תביעות משיבים 1-2 כיורשי המנוחה התיישנה.

מוצע לצדדים להסכים כי החלטתי זו תחול גם באשר לנתבעת-2, בכדי לחסוך בהוצאות והתנהלות.

טענות הצדדים בבקשת רשות העירעור שהגישה המבקשת, מיתמקדת היא בטענתה לפיה תביעת המשיבים מהוה תקיפה של שיקול דעתן של רשויות התביעה במסווה של תביעה לפצוי נזיקי.

כאמור לעיל, בפסק הדין נושא הבקשה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לסלק על הסף את תביעת המשיבים.

...

והערה אחרונה לפני סיום: כפי שציינתי מספר פעמים לאורך פסק דיני, עצם העובדה כי סבור אני שיש מקום לסלק את תביעת המשיבים על הסף, אין פירושה כי הנני מקל ראש בכאבם.

כשלעצמי, ובהינתן החובה הכללית שלא לנהוג בהתרשלות, אני מעדיף לקבוע כי דין התביעה להידחות בשל המסננת של שיקולי מדיניות משפטית (לשיקולי מדיניות השוללים אחריות ראו, לדוגמה, פסק דיני בע"א 8027/14 שורוש נ' שליאן (29.11.2015)).

חברי עמד על שיקולים אלה ועל כן לא אחזור על הדברים ואומר בקצרה כי אילו קיבלנו את התזה של המבקשים, אזי בכל מקרה שבו ערר הנוגע לסגירת תיק היה נדחה, ניתן היה להגיש תביעה בנזיקין בטענה כי אין להקיש מסבירות ההחלטה במישור המינהלי לסבירות ההחלטה במישור הנזיקי, ואין לדבר סוף (להבחנה בין סבירות מינהלית לסבירות נזיקית ראו פסקאות 28-24 לפסק דיני ברע"א 2063/16 גליק נ' משטרת ישראל (19.1.2017) (להלן: עניין גליק)).