בקשת רשות ערעור על דחיית בקשות למתן חשבונות ושכ"ט

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 3.5.22 בתא"ק 69397-11-18 לפיה נדחתה בקשת המבקש – הנתבע להתיר לו להגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד וכן הודעה לצד ג'.

נקבע כך: "טענת ההגנה של הנתבע בבקשת הרשות להגן בקשר לחוב הנ"ל הנה למעשה טענת פרעתי. הנתבע טוען כי הוא והמנוח הסדירו לפני זמן רב את העניינים הנוגעים לאותו סיכום דברים וכי הוא לא חייב למנוח דבר, אלא להיפך. לפי טענתו הסכום של 300,000 ₪ הועבר במלואו למנוח ע"י עו"ד גליק, ששמש כנאמן והחזיק בחשבון נאמנות ביחס לתקבולים שהתקבלו בקשר למגרשים האמורים והעביר הסכום למנוח. עוד טוען הנתבע כי קיימים מסמכים המעידים על כך וקיימים עדים חיים העדים לכך ואלה יזומנו להעיד בקשר לכך. עוד טען הנתבע כי הוא מתכוון לפנות לעו"ד גליק שיעיד בתיק זה יחד עם מסמכים רלבאנטיים, ואם לא יעשה כן הוא יבקש לזמן אותו בצו של בית משפט. כמו כן טען הנתבע כי התביעה סובלת שהוי וכי נגרם לו נזק ראייתי. הנתבע גם מתייחס לתביעה שהוא הגיש כנגד המנוח בגין התחשבנויות אחרות שקיימות ביניהם ואשר התביעה הנוכחת של התובעות אינה אלא בבחינת נקמה גרידא ללא בסיס.

ביחס לטענת השהוי נקבע כי: "...גם הטענה לנזק ראייתי לא יכולה לסייע לנתבע וזאת שעה שגם לפי שיטתו אמורים להיות מסמכים והוא עצמו לא פנה לעו"ד גליק כדי לקבל את המסמכים. גם טענת השהוי אינה טענה שמצדיקה רשות להגן ללא הפקדה וודאי, וספק בעיני אם בנסיבות העניין יש מקום להתיר אותה כלל, אולם אם תבוצע הפקדה כפי שיפורט להלן, תנתן רשות להגן גם ביחס לטענת השהוי". בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בימ"ש קמא מיום 20.11.19 במסגרתה נדחתה בקשתו לעיון מחדש בהחלטה מיום 15.9.19 נדחתה בהחלטתי מיום 22.12.19 (רע"א 51048-12-19).

המבקש חויב לשלם למשיבות סך של 335,082 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין ושכ"ט בסך 10,000 ₪.

...

למרות שמדובר בהחלטה מובהקת שבסדרי דין שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה אלא רק במקרים חריגים; במקרה דנן מצאתי לנכון לבטל את ההחלטה הואיל ואין בידי לקבל את הנימוקים שעל בסיסם ניתנה ההחלטה.

עוד אוסיף כי אין בידי לקבל את טענת המשיבים לפיה בתביעות שהוגשו בסדר דין מקוצר אין כלל אפשרות להגיש הודעת צד ג' (המשיבים מפנים בעניין זה לפסיקה – סעיף 50 לתשובתם).

לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות לערער והערעור מתקבל באופן שהחלטת בימ"ש קמא מיום 22.6.22 תבוטל ובימ"ש קמא ייתן החלטה חדשה בבקשה מיום 3.5.22.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות את בקשת רשות העירעור, מהנימוקים כדלקמן: א) גם אם אצא מנקודת מוצא ולפיה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה למרות הוראות סעיף 1 (4) לצוו, אינני סבורה כי יש מקום ליתן רשות ערעור על ההחלטה, שבאופן מהותי מהוה השגה ערעורית על החלטה שכבר ניתנה ביום 8.11.20 במסגרתה נקבע, כי "אין מדובר כלל בתביעה למתן חשבונות". ראה למשל לעניין זה רע"א 1534/19 ניזאר רשיד נ' עו"ד לירן שלום- המנהל המיוחד( 31.3.2019) בסעיף 9.

ב) המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות את בקשת רשות הערעור, מהנימוקים כדלקמן: א) גם אם אצא מנקודת מוצא ולפיה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה למרות הוראות סעיף 1 (4) לצו, אינני סבורה כי יש מקום ליתן רשות ערעור על ההחלטה, שבאופן מהותי מהווה השגה ערעורית על החלטה שכבר ניתנה ביום 8.11.20 במסגרתה נקבע, כי "אין מדובר כלל בתביעה למתן חשבונות". ראה למשל לעניין זה רע"א 1534/19 ניזאר רשיד נ' עו"ד לירן שלום- המנהל המיוחד( 31.3.2019) בסעיף 9.

משכך אין להיעתר גם לחלק זה של בקשת רשות הערעור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

קונקנט הגישה לבית משפט המחוזי תובענה למתן חשבונות ולסעד הצהרתי שמקיף את מלוא המחלוקת ויש לעכב בירור ההליך קמא עד להכרעה בהליך במחוזי.

המשיבה טוענת כי יש לסלק בקשת רשות העירעור על הסף לאור סעיף 1 (4) לצוו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור) התשע"ט – 2009 (להלן: "הצוו") זאת כיוון שההחלטה עוסקת בשלבי דיון בהליך.

לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור ולדחות העירעור לגופו מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות העירעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

ב) המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

...

על כן הבקשה נדחית.

דין הערעור להידחות לגופו.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

בבית המשפט העליון רע"א 3983/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: רפאל ארגס נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד בנימין בני כהן, מנהל מיוחד על נכסי המבקש 2. כונס הנכסים הרישמי - מחוז ת"א בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט מ. קרשן) בפש"ר 24029-04-18 מיום 14.3.2022 בשם המבקש: עו"ד רם קאין ][]החלטה

בתגובתו לבקשה, טען החייב כי ביום 7.4.2021 הועבר לחשבון הכנ"ר סך של 250,000 ₪, וכי בסמוך ליום 16.5.2021 הועבר סכום נוסף של 250,000 ₪ בשלוש פעימות.

בהקשר זה קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי החייב הוכיח "יכולת מרשימה בגיוס סך של 500,000 ₪ [...] גם אם לא עמד בהסדר הנושים הכולל"; וכי מעדות החייב בחקירתו לפני המנהל המיוחד עולה כי הוא שילם לבאי כוחו שכר טירחה בגובה מאות אלפי ש"ח. עוד נקבע כי תגובת הנושה על נספחיה מעלה כי על שמה של בת זוגו של החייב רשום רכב יוקרתי, וניתן להניח שלבת הזוג נכסים או יכולת כלכלית לדאוג לקטינים.

דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת רשות העירעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

בנסיבות אלה, אין בהחלטה מושא הבקשה כדי להקים לחייב זכות להגשת בקשת רשות ערעור בעיניין פינויו מן הדירה כאילו ניתנה ההחלטה לראשונה (רע"א 3655/22 כפריס אן.די.סי בע"מ נ' מרכז מכרות היהלומים בע"מ, פסקה 15 (18.8.2022); רע"א 621/13 ליזרוביץ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פסקה 5 (17.4.2013); רע"א 9162/12 ח'ורי נ' הקסטודיה די טרה סנטה, פסקה 6 (3.6.2013)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת החייב ועיכב את החלטתו המורה על פינויו מן הדירה על מנת לאפשר לו להשלים את חיוביו על פי הסדר הנושים, אולם החייב לא עמד בחיוביו חרף הארכה שניתנה לו, ואף לא בחלקם הארי.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 4026/23 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. מ.ע.ג.ן - יעוץ וניהול נכסים בע"מ 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פז הנדסה ובניין (1999) בע"מ 2. פלוני 3. פלוני בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.3.2023 בת"א 13988-09-19 שניתנה על ידי כב' השופטת איריס לושי-עבודי

בשם המבקשים: עו"ד איריס ביבי ][]החלטה ]לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת איריס לושי-עבודי) בת"א 13988-09-19 מיום 20.3.2023, במסגרתה נדחתה בקשתם של המבקשים להפחתת שכר טירחתו של מומחה מטעם בית המשפט.

בהנתן מענה זה ולאור תרעומתם של המבקשים, אלו הגישו לבית משפט קמא ביום 19.3.2023 בקשה למתן הוראות, במסגרתה ביקשו להורות למומחה ערד, בין השאר, להפחית מחשבון שכה"ט את שיעור חיוב הנסיעות.

...

דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.