בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לסעדים זמניים במשכנתה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) בת"א 21612-03-20 מיום 1.5.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן סעד זמני לעיכוב הליכי מימוש משכנתא ופינוי ביניין המצוי ברחוב אבן שפרוט 3 בירושלים (להלן: הבניין) עד להכרעה בתביעתה.

...

מנגד, המבקשת פתחה בהליכים משפטיים שונים על-מנת לעכב את הליכי מימוש המשכנתא, ובסופו של דבר אף הגישה תובענה לבית המשפט המחוזי בה ביקשה את הסעדים הבאים: סעד הצהרתי לפיו היא אינה חייבת כספים למשיב ולאביו; להורות על מחיקת המשכנתא הרשומה לטובת המשיב; ולהורות על ביטול הליכי הוצאה לפועל שפתח המשיב נגד המבקשת.

כך למשל, בדו"חות הכספיים בגין השנים 1998-1996 צוין כי "ההשקעה במבנה ועלות המגרש ... מומנו באופן ישיר על ידי תורם. המבנה משועבד לתורם בגין המימון האמור". כמו כן, בדו"ח עבור שנת 2018, שנערך לאחר פטירת הרב אויערבאך ופרוץ הסכסוך בין הצדדים, צוין במפורש כי "בשנות ה-80 נרשם על שם העמותה מבנה לפעילותה בניין המגורים נרכש ונבנה ע"י אדם פרטי ... הסכים כי בניין המגורים ירשם על שם העמותה. בזמנו לא ניתן לכך ביטוי בספרים היות ובעמותה לא הייתה כל פעילות כספית בגין פעולות אלו. בניין המגורים ממושכן לאדם הפרטי וביכולתו לדרוש את החזר השקעתו ... עם פטירת ראש הישיבה...". נוכח האמור, לא מצאתי להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה מהדו"חות החשבונאיים לא ניתן להסיק מסקנה נחרצת לטובת מי מהצדדים, ובמסקנתו לפיה סיכויי התביעה נמוכים.

סיכומם של דברים: נוכח הערכת סיכויי התביעה ושיקולי מאזן הנוחות, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, ועל כן דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית כמפורט בפסקה 18.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) בת"א 21612-03-20 מיום 27.12.2020 בגדרה נדחתה בקשה שנייה למתן סעד זמני שעניינו עיכוב הליכי מימוש משכנתא ופינוי מבנה המשמש כפנימייה לתלמידי הישיבה.

...

בהמשך לאמור, הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט המחוזי לעיון מחדש בהחלטתו שלא להיעתר לבקשת המבקשת למתן סעד זמני.

דיון והכרעה לאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, כמפורט להלן.

מסקנתו של בית המשפט המחוזי, לאחר שבחן את כלל הראיות הנוספות שצורפו כאמור, הייתה כי אין בהן כדי לשנות את המסקנה אליה הגיע בהחלטתו הראשונה בכל הנוגע לסיכויי המבקשת להוכיח את טענתה העיקרית בתביעה, ולא ראיתי להתערב במסקנה מבוססת זו. מעבר לאמור, אציין כי נראה שלא חל שינוי נסיבות באשר לשיקולי מאזן הנוחות אשר יש בו כדי להצדיק זאת הפעם את קבלת הבקשה.

נוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת, וממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע אשר הוגשה לצדה.

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' אילני) מיום 9.2.2023 בת"א 33979-01-23, בה נדחתה בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה 1, חברת א.ר.א.ב בונוס בע"מ (להלן: המשיבה), להמשיך בהליכי מימוש מישכון בית המגורים של המבקש בכפר שמריהו ומשרדו בהרצליה (להלן בהתאמה: הבית ו-המשרד) במסגרת הליכי הוצאה לפועל המתנהלים בעיניינו, עד להכרעה בתביעה המתבררת בבית משפט קמא.

בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש המבקש בקשה לצוו זמני במעמד צד אחד שיורה על עיכוב הליכי מימוש המשכנתא על הבית והמשרד, ובכלל זה לעיכוב פינוי המשרד, אשר היה קבוע כאמור ליום 23.1.2023.

עניינה של ההחלטה נושא בקשת רשות העירעור היא כאמור בדחיית בקשה למתן סעד זמני.

...

בית המשפט עמד על כך כי טענות המבקש בהליך הנוכחי זהות לטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי בהליך הקודם, וכי אין די בעובדה שהסעד המבוקש בהליכים שונה, כדי להיעתר לבקשה.

כמו כן, אם טענות המבקש יידחו, החוב ימשיך לצבור ריבית שבסופו של דבר יהיה על המבקש לשאת בהן.

המבקש הפנה בהקשר זה לכתב התביעה – בו אכן קיים פירוט ביחס להליך הקודם ובפרט ביחס לחוות הדעת שהוגשו בו. המבקש לא ציין אמנם את ההסכמה לפיה המשיבה לא תפעל למימוש המשכנתא במשך 12 חודשים אם המבקש ישלם ריבית חודשית, וכי הוא לא עשה כן. אלה פרטים שהמבקש צריך היה לציינם (הן בכתב התביעה והן בבקשה.

סוף דבר; לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקש לא הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו ואף לאחר שההליך נמחק לא פעל להגשתו לאחר תיקון הסעד המבוקש.

במסגרת התביעה הוגשה גם הבקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ. בימ"ש המחוזי דחה את הבקשה לסעד זמני מן הטעם שבבקשה דבק שהוי ברור ומובהק שהוביל לכך שצדדים שלישיים תמי לב הסתמכו על ההתמחרות ושינו מצבם לרעה.

לא יגיש המבקש בקשה לפרעון החוב עד אותו מועד, יימשכו הליכי ההוצל"פ. בהנתן שלעת הזו שווי המיגרש גבוה כדי יותר משליש מגובה החוב, ובידי המשיבה נכס נוסף שגם עליו רשומה משכנתא לטובת המשיבה, לא מצאתי להתנות את מתן הצוו הזמני בהפקדת ערבון על ידי המבקש מעבר להתחייבות עצמית לכל נזק.

...

כל אלה מובילים אותי למסקנה כי בהינתן שמדובר בנכס עסקי שהתקופה לפירעון ההלוואה חלפה זה מכבר, זכאית המשיבה לפרוע את החוב על דרך מימוש הנכס.

פתרון זה נראה לי מידתי והגון בנסיבות.

על כן אני קובעת כי הליכי ההוצל"פ יעוכבו עד ליום 1.11.23.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופט י' פרידמן) בת"א 33895-05-23 מיום 14.2.2024, בה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני האוסר על מימוש דירות בבעלותם (בכפוף לאמור בפיסקה 50 להחלטה, כפי שיפורט להלן).

כבטוחה להלוואה, נרשמה משכנתה לטובת אובליגו על דירת מגורים בבעלות המבקשים 2-1 הידועה כחלקה 37 בגוש 39543 (להלן: הדירה הראשונה) ועל דירת מגורים נוספת בבעלות המבקשים 2-1 הידועה כחלקה 64/15 בגוש 39509 (להלן: הדירה הנוספת).

אי-גילוי מלוא העובדות והמסמכים הרלוואנטיים במסגרת בקשה לסעד זמני עלול להוות שיקול מרכזי לדחייתה (ראו: רע"א 3627/22 אלקדמאני נ' אבו אלפילאת, פסקה 12 (18.8.2022); רע"א 9416/16 שעשוע נ' ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ, פסקה 5 (17.1.2017)).

...

יתרה מכך, אני סבורה כי יש מקום ליתן משקל גם לשיהוי שנפל בהתנהלות המבקשים.

גם מטעמים אלה אני סבורה כי לא קמה הצדקה להתערבות בהחלטתו של בית משפט קמא.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.