מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה להתיר עדות באמצעות כינוס וידאו

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בת"א יפו (כב' השופטת הבכירה דורית קוברסקי) מיום 5.11.17 בת"א 32265-07-12 ולפיה נעתר בימ"ש קמא לבקשת התובעים – המשיבים כי עדותו של מר Serigio Pasqualato (להלן: "פסקולאטו" או "העד") תשמע באמצעות כנוס וידאו.
המשיבים טוענים כי המבקשים לא הסבירו מדוע סירבו למנגנון "הפשוט והלא פורמלי" של גביית עדות בווידאו וכי "מנגנון זה לא בא במקום הליכי אישור צורך העדות לשם נקיטת הליכי גביית עדות פורמליים לחלוטין, בדרך הנקובה בחוק העזרה המשפטית מתוך נסיון למנוע מהעד צורך להישתתף במסגרת פורמאלית שהיא הבסיס לאיומים עליו". המשיבים מבקשים כי יינתנו הוראות מפורשות ביחס לאופן גביית העדות כך שייושם מנגנון דומה ל"גביית עדות מוקדמת" בישראל ומודגש כי: "מובן שאין בכל ויתר על זכותם של התובעים לבקש עדות במנגנון הפורמאלי – מסובך, איטי ויקר של חוק העזרה המשפטית, כשמלכתחילה כל מטרת התובעים הייתה לאפשר גביית עדות העד במנגנון לא פורמאלי אשר עשוי ליפתור את בעיית סרובו של העד מלהעיד". המשיבים מבקשים כי במידה ויבוטל המנגנון של גביית העדות באמצעות כנוס וידאו, אזי מבוקשת קביעה עקרונית בדבר נחיצות העדות והמשך מנגנון פורמלי של חוק העזרה המשפטית.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להיתקבל וכי יש מקום לידון בבקשה כבערעור ולקבל את העירעור במובן זה שאין מקום לאפשר לעד להחקר באמצעות כנוס וידאו, מהנימוקים כדלקמן: בעניינינו דחיית הדיון בהשגה על החלטת ביניים זו לשלב העירעור על פסה"ד, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות המבקשים, ולפיכך מצאתי לנכון ליתן רשות לערער ולדון בנושא כבר עתה (לעניין זה ראה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב (8.2.15)).
...
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בת"א יפו (כב' השופטת הבכירה דורית קוברסקי) מיום 5.11.17 בת"א 32265-07-12 ולפיה נעתר בימ"ש קמא לבקשת התובעים – המשיבים כי עדותו של מר Serigio Pasqualato (להלן: "פסקולאטו" או "העד") תשמע באמצעות כינוס וידאו.
חיזוק משמעותי למסקנה זו, מצאתי בתשובת המשיבים לבר"ע. המשיבים מסבירים בסעיף 43 כי קיימת בעיה שהעד מסרב להעיד; למעשה, גם באיטליה.
במקרה כזה, אין מנוס מלהשתמש בדרך הקבועה בחוק עזרה משפטית 1998 ובתקנות שהותקנו מכוחו (ומכוח החוק שקדם לו), גם כשהעדות נגבית בחו"ל בדרך של כינוס וידאו (ראה בעניין זה: סעיף 17 לפסק דינו של כב' הש' א' גרוניס בעניין דורי).
לסיכום: דין בקשת רשות ערעור להתקבל ודין הערעור להתקבל במובן זה שהאפשרות של חקירת העד באמצעות כינוס וידאו מבוטלת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת הדס פלד) מיום 16/3/2020 בת"א 62854-01-19 ולפיה נדחתה בקשת התובעת - המבקשת למתן עדות בהוועדות חזותית לפי סעיף 13 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א - 1971.
בימ"ש קמא הגיע למסקנה לפיה טעמיה של המבקשת אינם מצדיקים המנעות מהגעה למתן עדות בישראל והפנה בעיניין זה לבש"א (הרצ') 3214/02 שף של זהב בע"מ נ' אילת גייטפורט נגה 1982 בע"מ (1.2.04) (להלן: "עניין שף של זהב") שם נדחתה בקשת בעל דין לחקירה באמצעות כנוס וידאו ונקבע כי העובדה שהמבקש מעוניין בקבלת גרין קארד אין בה כדי להוות סיבה טובה המונעת את התייצבותו לחקירה בישראל.ב תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות העירעור: א) יש ליתן רשות ערעור הואיל ומדובר בעיניין משפטי החורג מעניינים של הצדדים ותוצאת ההחלטה היא הלכה ולמעשה סיום ההליך ויש בה עוות דין קצוני.
למרות זאת אינני סבורה, כי בבקשה להתיר עדות באמצעות היועדות חזותית על בית משפט לשקול שקולי אכיפת חוקי הגירה של מדינה אחרת.
...
בימ"ש קמא הגיע למסקנה לפיה טעמיה של המבקשת אינם מצדיקים הימנעות מהגעה למתן עדות בישראל והפנה בעניין זה לבש"א (הרצ') 3214/02 שף של זהב בע"מ נ' אילת גייטפורט נגה 1982 בע"מ (1.2.04) (להלן: "עניין שף של זהב") שם נדחתה בקשת בעל דין לחקירה באמצעות כינוס וידאו ונקבע כי העובדה שהמבקש מעוניין בקבלת גרין קארד אין בה כדי להוות סיבה טובה המונעת את התייצבותו לחקירה בישראל.ב תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור: א) יש ליתן רשות ערעור הואיל ומדובר בעניין משפטי החורג מעניינים של הצדדים ותוצאת ההחלטה היא הלכה ולמעשה סיום ההליך ויש בה עיוות דין קיצוני.
אני סבורה, כי במקרה דנן בנסיבות העניין, יש מקום להתערבות.
לאור מכלול הנתונים, אני סבורה, כי אין לנעול את שערי בית משפט בפני התובעת רק בשל חוסר אפשרותה להגיע לישראל על מנת להעיד ויש מקום לאפשר למבקשת והעד מטעמה להעיד בדרך של היוועדות חזותית.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנה רשות ערעור והערעור מתקבל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען, כי משהיו אלה המבקשים אשר הגישו בקשת רשות ערעור על ההחלטה להתיר עדות העד בדרך של כנוס וידאו וערעורם היתקבל, אזי תם ונשלם נושא עדותו של העד.
לאחר עיון בבקשת רשות העירעור ונספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתגובה מהנימוקים כדלקמן: א) תחילה אזכיר מושכלות יסוד: השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות העירעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
יש מן הדמיון ברציונאל בין עניין עדות באמצעות כנוס וידאו ובין עדות באמצעות חיקור דין בחו"ל. לו היה נושא עדותו של העד מגיע לפתחי בפעם הראשונה, אולי הייתי מבקשת תשובת המשיבים לבקשת רשות העירעור ,אך בשים לב לכך שבחנתי כבר את רוב רובן של הטענות שבין הצדדים ואני סבורה כי ניתן יהיה לתקוף את ההחלטה גם במסגרת ערעור על פסק דין, ככל שיהיה בכך צורך, ולכל היותר, הליך של חיקור הדין יצריך הוצאות, שניתן יהיה לפסקם במסגרת פסק הדין, לא מצאתי כי יש ליתן רשות לערער.
...
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' סג"נ השופטת סיגל רסלר – זכאי) מיום 8/4/18 בת.א. 32265-09-12 ולפיה נעתר בית משפט לבקשת התובעים – המשיבים לגבות עדותו של העד סרג'יו פסקוולאטו (להלן: "העד") בדרך של גביית עדות בחו"ל לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות התשנ"ח – 1998 (להלן: "החוק") ותקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות) התשל"ז – 1977 (להלן: "התקנות").
ו) אינני מקבלת את טענת המבקשים ולפיה נושא עדותו של העד כבר מוצה, ומשדחיתי את האפשרות שייחקר בכינוס וידאו, אזי פירושו של דבר כי לא ניתן יהיה להעיד אותו בשום דרך אחרת.
לדוגמא: כאשר נדחית בקשה לזימון עד כיון שבית משפט סבור כי עדותו אינה נחוצה ורלוונטית, ולאחר שמיעת עד אחר, מתברר כי יש רלוונטיות לעדותו של העד שזימונו סורב, אזי הערכאה הדיונית רשאית במסגרת שיקול דעתה הרחב לאשר זימונו של אותו עד, גם ללא הגשת ערעור.
פניית המשיבים נעשתה בתום לב. קיימת סיבה טובה המונעת הגעת העד לחקירה בישראל ועל כן אין מנוס מהיעתרות לבקשה.
לא מצאתי לנכון לאפשר להשיג על החלטה זו בשלב זה. לסיכום: א) לאור מכלול האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת לאה גליקסמן לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל-אביב (השופטת אירית הרמל; ב"ל 40858-02-20), במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למתן עדות באמצעות היועדות חזותית (וידאו קונפרנס).
טענות הצדדים בבקשת רשות העירעור בבקשה שבכותרת טען המבקש כי הנו אב לשישה המתגורר ברפובליקה הדומיניקנית; אין מחלוקת של ממש בין הצדדים לעניין גובה שכרו החודשי, וממילא תכלית הבאתו ארצה היא לצורך הצגת שאלה אחת בלבד אודות גובה שכרו בעת עבודתו בישראל; עמידת הצדדים על הגעת המבקש ארצה היא "היתעקשות" שנועדה לסרבל את ההליך, לא כל שכן כאשר המרחק בין המבקש ובין הארץ הוא מעל 10,000 ק"מ. בנוסף, המבקש טען כי עם היתקדמות הטכנולוגיה בהקשר זה (אשר הואצה נוכח משבר הקורונה) הפכה עריכתם של ישיבות ודיונים באמצעות היועדות חזותית נפוצה יותר ויותר, וכי בעניינינו עומד המבקש בכל שלושת השיקולים שהוכרו בפסיקה לאשר עדות מרחוק בהוועדות חזותית.
בקשת המבקש - הן זו שהוגשה לבית הדין האיזורי והן בקשת רשות העירעור - נעדרת כל היתייחסות למצב המשפטי ברפובליקה הדומיניקנית (או בארצות הברית) באשר לאפשרות שהדין המקומי מכיר בשמיעת עדות בדרך זו של כנוס וידאו.
...
בתגובה – לה הצטרפה הפועל ר"ג – טען המוסד, כי יש לדחות את הבקשה.
נוכח העובדה שהמערער לא הגיש תצהיר לתמיכה בבקשתו בבית הדין האזורי וכן לא התייחס לכל הפרמטרים בתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, לא נפלה טעות בהחלטתו של בית הדין האזורי שלא להיעתר לבקשתו.
ככל שתוגש בקשה כזו בתוך 30 יום, ולאחר קבלת עמדות המשיבים, ישקול בית הדין מחדש אם יש מקום להיעתר לבקשה.
סוף דבר בקשת רשות הערעור מתקבלת חלקית, כאמור בסעיף 13 לעיל.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת חני אופק גנדלר לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת קארין ליבר-לוין; סע"ש 46244-03-21) מיום 21.4.2024 (להלן: "ההחלטה"), בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למסור עדות באמצעות היועדות חזותית לאור מגוריה מחוץ לישראל במהלך דיון ההוכחות הקבוע ליום 12.5.3034.
ביום 8.5.23 החליט בית הדין האיזורי כי דין הבקשה להדחות, בין היתר, מהנימוקים הבאים: "לאור טענות המירמה שהועלו בהגנת הנתבעת הנוגעות לייסוד שאלת המהימנות, סבור בית הדין כי קיימת חשיבות ממשית בהתרשמות ישירה מעדותה של התובעת שלא באמצעות כנוס וידאו (סעיף 17).
...
. מאחר והתובעת לא עומדת בתנאים שנקבעו בתקנה 72(א) כמפורט לעיל, מאחר ולא תמכה בקשה בתצהיר, לאור אופי טענות ההגנה שאינן טענות שגורות בהליכים מסוג זה ויש למהימנות משקל ממשי בהכרעה בהליך זה ועל כן ערך לשמיעה ישירה של העדים, מאחר והתובעת כלל לא הבהירה מדוע לא ביקשה להעיד בעדות מוקדמת קודם לעזיבתה דבר שהיה מייתר בקשה זו אלא עשתה דין לעצמה, וכן לאור עיתוי הבקשה – בשל כל המפורט לעיל וכל שכן משקלו המצטבר של האמור – מצאתי כי יש לדחות את בקשת התובעת לאפשר לה ולבעלה להעיד באמצעות כינוס וידיאו.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ונספחיה, וכן בתיק בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא קבלת עמדת הצד שכנגד.
מטעמים אלה החלטתי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור מיידית.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור על ההחלטה נדחית, ומשלא נתבקשה תשובה מטעם המשיבים אין צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו