בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה להגשת דוח ועדה בלתי תלויה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת הממונה מיום 16.9.20 אשר דחתה בקשת היחידה להפחית את צו התשלומים החודשי שנקבע בעיניינה במסגרת צו פתיחת ההליכים.

על החלטה זו הגישה המבקשת בקשה זו למתן רשות ערעור.

הוועדה הגישה את המלצותיה ב-'דו"ח הועדה לבחינת תכנית הפרעון בהליך פשיטת הרגל' מיום 8.11.15 (להלן – דו"ח חריס), אשר אומץ על ידי כונס הנכסים הרישמי בשעתו (ספרו של האן, 671).

הגדרת 'התא המשפחתי' של היחידה כולל את היחידה, את התלויים בה לרבות ילדים (עד גיל 21 לכל המאוחר) או התלוי בה מחמת מוגבלות כלשהיא (ס' 15.2 לנוהל).

המבקשת מפנה לדו"ח החודשי שהגישה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים, על נספחיהם, ושקלתי את טענותיהם, אני סבורה כי דין בקשת הרשות לערער להידחות במובן זה שלא נפלה טעות בהחלטת הממונה.

באשר לנימוק הראשון, נוכח הרציונל השוויוני העומד ביסוד נוהל אמות המידה שגובש על ידי הממונה, איני מקבלת את עמדת המבקשת ואיני סבורה כי יש מקום להחריג את תשלומי המזונות מכלל ההכנסה המשפחתית.

במסגרת תגובתה של המבקשת מיום 31.12.20, התווספו נתונים נוספים בפן הרפואי, אשר מטעמי צנעת הפרט אין מקום להעמיק את הפירוט בגינם, ולכן אך אפנה לסעיפים 23-25 שם. לאחר שבחנתי את הנתונים, אני סבורה כי יש מקום לניכוי חלק מההוצאות הרפואיות עבור היחידה וילדיה וכן לכלול רכיב מסוים של הוצאות לצורך היציאה לעבודה כהוצאות מיוחדות.

][ לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רות רונן) בתנ"ג 61821-09-19 מיום 10.8.2020, במסגרתה נדחתה בקשת בנק אגוד לישראל בע"מ (להלן: הבנק) לחסות באופן גורף את כתב התשובה שהגיש לבקשה לאישור תביעה נגזרת, על נספחיו, ולמנוע עיון בו על ידי מי שאינו צד להליך, ובכלל זה עיתונאים.

ביום 24.9.2020 הצעתי לצדדים כי בקשת רשות העירעור תידחה, בכפוף לכך שההסדר שקבע בית המשפט קמא לעניין הגנה על סודות המסחר של הבנק, יורחב, ויוחל, בשינויים המחויבים, גם ביחס להגנה על פרטיות לקוחות הבנק, וכן כי יובהר שהסדר זה חל גם ביחס לדו"ח הועדה הבלתי תלויה.

...

גם טיעוני הבנק כי כעניין שבמדיניות ראוי להעניק למסמך כאמור חיסיון, אינם יכולים להצדיק מסקנה שונה.

במצב דברים זה, סבורני כי גילוי אך יגביר את "אמון הציבור בגופים העושים בכספו וברכושו" (עניין אזולאי, עמ' 64), וזאת נוכח היקפי האשראי בהם עסקינן, אשר משליכים על כלל הציבור, ולמצער כלל ציבור לקוחות הבנק (וכבר ידענו מקרים בהם הקופה הציבורית נדרשה לחלץ בנק שנקלע למשבר בשל התנהלות לא אחראית מצד הנהלתו.

סוף דבר לאור האמור לעיל, וגם בהביאי בחשבון את אמות המידה המרחיבות ביחס להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות בבקשת מסוג זה (ראו עניין רבקה טכנולוגיות, פסקאות 11-10), דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לאחר הגשת הבקשה הקימה החברה ועדה בלתי תלויה לבחינת סוגיית התביעה הנגזרת (להלן: הועדה).

אשר להיתלות החברה בנסיבות הנוספות של זניחת טענות שהועלו בבקשה המקורית לאישור התביעה כנגזרת, והעלאת טענות בבקשת אישור מתוקנת, לאחר שהומצאה עמדת הועדה: המדובר בשינוי שהוא תולדת הממצאים החדשים שנתגלו לאהרוני והוא לא יכול היה לגלותם קודם לכן, הוא ביקש ובית המשפט אישר את התיקון (החלטה מיום 20.3.2019), והחברה ושפירא אף לא הגישו בקשת רשות ערעור על אותה החלטה.

החברה הדגישה, בתמצית, כי בהחלטה נפלו פגמים בכל הנוגע לאימוץ דוח הועדה וכי בית המשפט לא פעל בהתאם ל"מבחן הדו-שלבי"; כי בהחלטה לא דובר ב"פגמים" כלשהם בעבודת הועדה ומכאן שהיה לאמץ את מסקנותיה; כי אין כל כלל משפטי שלפיו העברת הדיון לבית המשפט העליון תיעשה "במקרים חריגים ביותר" וההחלטה בעיניין ויזנר, שיש לדחות את הפרשנות שבה שמא תחסום בקשות העברה כליל, היא החלטה של המחלקה הכלכלית שאין בידה ליצור לענייננו כלל משפטי מחייב, מה גם שהדברים שצוטטו נאמרו כהערת אגב; כי בקשות הדיון החוזר וההעברה עוסקות בסוגיות משפטיות ולא עובדתיות; ובעניינינו חשיבות, רגישות וחידושים מיוחדים המצריכים העברה של הדיון.

...

למסקנה זו אין לנו אלא להצטרף.

הצדדים הוסיפו כה וכה טענות המחזקות את עמדותיהם הנוגדות: בכל אלה לא מצאנו כי יש כדי לשנות מן התוצאה המתחייבת, והיא של דחיית בקשת ההעברה.

סוף דבר הבקשה להעברת הדיון החוזר לבית המשפט העליון נדחית.

(נוסח מותר לפירסום לפי החלטה מיום 22.5.22) סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי חיפה (השופט נוהאד חסן; ב"ל 65327-10-21), שבו נדחה ערעור המבקשת על החלטת הועדה לעררים לעניין אי כושר (להלן - הועדה) מיום 15.08.2021 שקבעה כי המבקשת לא איבדה 50% מכושר הישתכרותה.

"דיון ומסקנות: מדובר בתובעת צעירה, בת 20, המאובחנת בגין סכרת עם אינסולין וציסטה פינואיבלית, בעלת השכלה של 12 שנו"ל ובגרות מלאה, אשר שרתה שירות צבאי חלקי כשנתיים וחצי XXX עד אשר שוחררה משירות זה בגין מצבה הרפואי, בעלת ניסיון תעסוקתי של 8 חודשים כעוזרת הוראה ללא ניסיון תעסוקתי נוסף. התובעת נימצאת מזה כחודשיים בביתה, ומציינת כי נוכח מחלת הקורונה ממעטת לצאת מביתה היות ונחשבת באוכלוסיית סיכון למחלה. על פי המלצת רופא המוסד לעבודה בתנאים מגבילים מסוגלת לשוב ולעבוד כעוזרת הוראה, או לחלופין להישתלב בעבודה במוקד שירות טלפוני או בעבודה פקידותית קלה. לאור הנ"ל נראה כי לא חל צימצום של לפחות 50% מכושרה להישתכר, ועל כן יש לראותה כמי שלא איבדה מכושרה להישתכר לצמיתות". נוכח האמור בדו"ח קבע פקיד התביעות כי לא אבד כושר העבודה בשיעור העולה על 50% והתביעה נדחתה.

המבקשת הגישה ערר הן על החלטת הרופא המוסמך והן על קביעת פקיד התביעות לעניי אי הכושר.

סובלת מסכרת בבוקר קמה ישר בודקת סוכר, מזריקה אינסולין 4 פעמים לפעמים 6-8 תלוי, ויש זריקה קבועה והאחרות בהתאם למצב.

" לטענת המבקשת, החלטת הועדה אינה סבירה וסותרת עצמה מאחר והקביעה שהמבקשת מסוגלת לבצע רק עבודות פקידותיות טומנת בחובה צימצום ניכר של כושר ההישתכרות.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובכלל חומר התיק מצאתי כי דינה להידחות.

] סוף דבר – הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי דחה עתירה שהגיש המבקש על החלטתה של ועדת השחרורים לפי חוק שיחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן בהתאמה: ועדת השחרורים או הועדה ו-חוק שיחרור על-תנאי) מיום 14.8.2023.

בעתירה טען המבקש כי הועדה לא ייחסה משקל מספק להסכמת הצדדים.

עוד עמד בית המשפט המחוזי על כך שבעניינו של המבקש הוגש תסקיר מבחן שלילי לאחר הגשת כתב האישום החדש, והזכיר כי לפי הדו"ח של רש"א מיום 15.2.2023 המבקש מתקשה לקיים הליך טפולי רציף.

בית משפט השלום גזר על המבקש שמונה חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נוספים, והפעיל את המאסר על-תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו כך שארבעה חודשים מתוכו ירוצו במצטבר לעונש המאסר בפועל, והיתרה בחופף.

עוד טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי אין לתת משקל למשא ומתן לגיבושו של הסדר טיעון בין המבקש לבין המדינה ביחס לכתב האישום החדש, ובפרט להסתמכותו על כך. לאחר שעיינתי בבקשת רשות העירעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להדחות, אף מבלי להדרש לתשובה.

...

עוד טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי אין לתת משקל למשא ומתן לגיבושו של הסדר טיעון בין המבקש לבין המדינה ביחס לכתב האישום החדש, ובפרט להסתמכותו על כך. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.