בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה להארכת מועד להישפט בעבירת קנס

המבקש ברע"פ 1771/19 (להלן: המבקש 1) הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופט ד' מאזן) בעפ"ת 32572-02-19 מיום 1.3.2019, בגדריו נדחה עירעורו של המבקש 1 על דחיית בקשתו להארכת מועד להשפט בגין עבירת תעבורה על ידי בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופטת ר' פרסון) בהמ"ש 3825-12-18.

המבקש 1 לא שילם את הקנס שבצד הדו"ח ולא הגיש בקשה להשפט במועד, וזאת לאחר שהדו"ח חזר אל השולח בציון "לא נידרש". בחלוף למעלה משנה ממועד ביצוע העבירה, עתר המבקש 1 לבית משפט השלום בבקשה להארכת מועד להשפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ), בטענה כי לא קיבל את הודעת תשלום הקנס המקורי, וכי לא ברור מאישור הדואר אם נשלחה אליו הודעה ביחס לדו"ח זה. עוד טען כי טרם הוכחה אמינות מערכת המצלמות מסוג א-3, ומשכך יש להעתר לבקשתו להארכת מועד להשפט כדי למנוע עוות דין בעיניינו.

...

המבקש ברע"פ 1771/19 (להלן: המבקש 1) הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופט ד' מאזן) בעפ"ת 32572-02-19 מיום 1.3.2019, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש 1 על דחיית בקשתו להארכת מועד להישפט בגין עבירת תעבורה על ידי בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופטת ר' פרסון) בהמ"ש 3825-12-18.

המבקש ברע"פ 2375/19 (להלן: המבקש 2) הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' בכור) בעפ"ת 44013-12-18 מיום 20.3.2019, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש 2 על דחיית בקשתו לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו בגין עבירת תעבורה על ידי בית משפט השלום לתעבורה פתח תקוה (כב' השופטת ל' שלזינגר-שמאי) בתת"ע 12718-03-18.

המבקש 1 לא שילם את הקנס שבצד הדו"ח ולא הגיש בקשה להישפט במועד, וזאת לאחר שהדו"ח חזר אל השולח בציון "לא נדרש". בחלוף למעלה משנה ממועד ביצוע העבירה, עתר המבקש 1 לבית משפט השלום בבקשה להארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ), בטענה כי לא קיבל את הודעת תשלום הקנס המקורי, וכי לא ברור מאישור הדואר אם נשלחה אליו הודעה ביחס לדו"ח זה. עוד טען כי טרם הוכחה אמינות מערכת המצלמות מסוג א-3, ומשכך יש להיעתר לבקשתו להארכת מועד להישפט כדי למנוע עיוות דין בעניינו.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשות על נספחיהן ובתגובת המשיבה להן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להידחות.

אף לא שוכנעתי כי נגרם למבקשים עיוות דין או אי-צדק חמור המצדיק התערבות ב"גלגול שלישי".

הבקשות נדחות אפוא.

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגן הנשיאה י' צלקובניק) בעפ"ת 36857-10-18 מיום 19.12.2018, בגדריו נדחה עירעורו של המבקש על דחיית בקשתו להארכת מועד להשפט בגין עבירת תעבורה על ידי בית משפט השלום לתעבורה באילת (כב' סגן הנשיאה א' אופיר) בהמ"ש 8287-08-18 מיום 2.9.2018.

בערעורו, חזר המבקש על טענותיו, והדגיש כי יש לאפשר לו להשפט חרף תשלום הקנס, זאת כיוון שבקשתו להשפט הוגשה בתוך המועד הקבוע לכך בחוק.

...

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגן הנשיאה י' צלקובניק) בעפ"ת 36857-10-18 מיום 19.12.2018, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על דחיית בקשתו להארכת מועד להישפט בגין עבירת תעבורה על ידי בית משפט השלום לתעבורה באילת (כב' סגן הנשיאה א' אופיר) בהמ"ש 8287-08-18 מיום 2.9.2018.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כך, כפי שעולה מפסקי הדין של הערכאות קמא, לא מתקיימים בעניינו של המבקש התנאים הקבועים בסעיף 230 לחסד"פ להארכת מועד להישפט, ואיני מוצא טעם טוב להתערב בהחלטה זו. בנוסף, וכפי שציין בית המשפט המחוזי כי יש לראות בתגובת המבקש לדו"ח "מקצת" הודאה בעבירה המיוחסת לו, נחה דעתי כי אין בעניינו של המבקש חשש לעיוות דין.

יתרה מכך, יש לציין כי המבקש לא טרח להציג במסגרת בקשה זו או לפני הערכאות קמא, מהן טענות ההגנה שיש ברשותו לעניין העבירה המיוחסת לו, זולת טענה כללית ולפיה הוא כופר במיוחס לו. סוף דבר, הבקשה נדחית.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט העמית א' יעקב) בעפ"ת 29427-08-18 מיום 19.12.2018, בגדריו נדחה עירעורו של המבקש על דחיית בקשתו להארכת מועד להשפט בגין עבירת תעבורה על-ידי בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופט ר' רז) בהמ"ש 2287-07-18 מיום 22.7.2018.

בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע כי מששולם הקנס ומשעה שחלף המועד להגשת הבקשה לביטול או להשפט, הפכה ההרשעה לחלוטה, ואין מקום לבדוק את הסיבות לתשלום הקנס.

...

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט העמית א' יעקב) בעפ"ת 29427-08-18 מיום 19.12.2018, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על דחיית בקשתו להארכת מועד להישפט בגין עבירת תעבורה על-ידי בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופט ר' רז) בהמ"ש 2287-07-18 מיום 22.7.2018.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

עיון בתצהיר מאשש מסקנה זו, מה גם שאין מקום להתערבותו של בית משפט זה בקביעה מעין זו, במסגרתו של הליך רשות ערעור.

די בכך שלא הייתה כל התייחסות מצד המבקש ללוחות הזמנים הרלוונטיים ביחס למועד בו נודע לו לראשונה על הרשעתו ולמועד פנייתו לבית המשפט, כדי להצדיק את דחייתה של בקשה זו. משטענותיו העובדתיות של המבקש נבחנו ונדחו לגופן, אינני סבור כי יש מקום להידרש לשאלות פרשניות שאליהן הפנה בא-כוח המבקש או כי קיים חשש מפני עיוות דין או אי-צדק חמור המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. סוף דבר, הבקשה נדחית.

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (כב' השופטת א' אריאלי) בעפ"ת 17440-12-18 מיום 19.2.2019, בגדריו נדחה עירעורו של המבקש על דחיית בקשתו להארכת מועד להשפט בגין עבירות תעבורה על-ידי בית משפט השלום לתעבורה בנצרת (כב' השופטת י' כתילי-מני) בהמ"ש 3998-10-18 מיום 23.10.2018.

בית המשפט המחוזי דחה את העירעור וקבע כי המבקש שילם את הקנסות שבצד הדו"חות ומשכך רואים אותו כמי שהודה בבצוע העבירות, וכי לא מתקיימים בעיניינו התנאים להארכת מועד להשפט לפי סעיף 230 ל[חוק סדר הדין הפלילי](http://www.nevo.co.il/law/74903) [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ).

...

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (כב' השופטת א' אריאלי) בעפ"ת 17440-12-18 מיום 19.2.2019, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על דחיית בקשתו להארכת מועד להישפט בגין עבירות תעבורה על-ידי בית משפט השלום לתעבורה בנצרת (כב' השופטת י' כתילי-מני) בהמ"ש 3998-10-18 מיום 23.10.2018.

יתרה מכך, טענותיו של המבקש כבר נידונו ונדחו על-ידי הערכאות קמא, ואיני מוצא טעם טוב להתערב בהחלטתם זו. אף לגופם של דברים דין הבקשה להידחות.

בית המשפט המחוזי קבע, לאחר שהדו"חות הוצגו בפניו, כי מספר הנקודות צוינו במפורש על גבי הדו"חות, כנדרש לפי סעיף 69א(ד) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ואין בידי לקבל את הטענה לפיה חובה על השוטר רושם הדו"ח ליידע את נהג הרכב בדבר מספר הנקודות שייזקפו לחובתו.

משכך, נחה דעתי כי אין בעניינו של המבקש חשש לעיוות דין.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"פ 2937/17 לפני: כבוד השופט א' שהם המבקש: גיל פלדמן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 16.3.2017, בעפ"ת 45258-01-17, שניתן על ידי כב' השופטת נ' בכור בשם המבקש: עו"ד אדי נוז החלטה

בגדריו של פסק הדין, נדחה עירעורו של המבקש, על דחיית בקשתו להארכת מועד להשפט בגין עבירת תעבורה, על ידי בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת ר' וקסמן), ביום 1.1.2017, בהמ"ש 11765-11-16.

הוראות סעיף 229(ח) לחסד"פ קובעות, כי יש לראות באדם ששילם קנס, "כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו". מכאן עולה, כי צדק בית משפט השלום, בקובעו כי הרשעתו של המבקש בעבירה בה הואשם, השתכללה במעמד תשלום הקנס, ועם חלוף המועד להגשת בקשת ביטול או בקשה להשפט, הפכה חלוטה.

...

בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש, על דחיית בקשתו להארכת מועד להישפט בגין עבירת תעבורה, על ידי בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת ר' וקסמן), ביום 1.1.2017, בהמ"ש 11765-11-16.

עוד טוען המבקש, כי נגרם לו עיוות דין, בשל העובדה שהוא הורשע מבלי שניתן לו יומו בבית המשפט, ועל כן אין הוא סבור, כי יש צורך להצביע על "עיוות דין קונקרטי" שנגרם לו. לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור ואת נימוקיה, שוכנעתי כי דינה להידחות.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.