בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לדחייה על הסף של תביעה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע, בת"א 52697-08-21 (השופט ג' גדעון), מיום 15.3.2022, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לדחות על הסף את התביעה שהגישו המשיבים 1-3 (להלן: המשיבים) בשל קיומו של מעשה בית דין (להלן: ההחלטה).

...

בנסיבות אלו מצא בית משפט זה (השופט ג'ובראן) כי על מנת שיוכל להשיג את היתרון שהוא זכאי לו (בעקבות פסק-הדין ההצהרתי) קיים צידוק להגשת תובענה חדשה שעילתה היא פסק-הדין ההצהרתי: "מקובלת עלי מסקנתן של שתי הערכאות שקדמו לי ולפיהן פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מיום 4.8.96 איננו ניתן לביצוע במסגרת ההוצאה לפועל. פסק-דין זה אכן קובע הוראות ועקרונות לחישוב של הסכומים במחלוקת, אך הוא אינו קובע את סכום החיובים. מדובר, אפוא, בפסק-דין הצהרתי אשר מצהיר על זכויות הצדדים, אך אין בו חיובים אופרטיביים, אשר יש בהם להפוך את פסק-הדין לבר אכיפה. מטרת הליכי ההוצאה לפועל היא אכיפת החיובים הטמונים בפסק-הדין ומשום כך, פסק-דין הצהרתי אינו ניתן לאכיפה במסגרת הליכי הוצאה לפועל ..... יחד עם זאת, אין כל חשש שמא לא ניתן יהיה לבצע את פסק-הדין למרות היותו פסק-דין חלוט, שכן, המשיבים בחרו בפיתרון הראוי ליישוב המחלוקת בניהם וזאת באמצעות הגשת תובענה חדשה לבית-המשפט המחוזי. אכן, בדרך כלל יפנה התובע שזכה להליכי הוצאה לפועל או להליכי ביזיון בית-המשפט, כדי לאכוף על הנתבע את ביצוע החיוב שבפסק. ואולם, אם פסק-הדין אינו ניתן לביצוע ונבצר מן הזוכה להשיג באמצעותו את היתרון שהוא זכאי לו, קיים צידוק, שהתובע יגיש תובענה חדשה שעילתה היא הפסק הראשון (ראו ע"א 556/75 לוקה (אברהם) צביק נ' דינה צביק פ"ד לא(1) 7 ,עמ' 11-12). " בהקשר זה, אין בהחלטה מיום 11.7.2021 כדי להוות מעשה בית דין.

להלן הציטוט המלא: "...סבורני, כי פסה"ד שניתן בתביעה ביום 26.9.2019, הינו פסק דין הצהרתי גרידא, ואין מקום ליתן צווי עשה וודאי לא למינוי כונס נכסים בעדר (צ"ל בהעדר ש' ש') סעד של אכיפה או צו 'עשה' בפסק הדין. הבקשה נדחית אפוא". צא ולמד, בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי בהעדר סעד של אכיפה או צו עשה בפסק הדין ההצהרתי אין מקום לבקשה שמוגשת באותו הליך סגור.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 43621-03-23 אשר שמואלי - עבודות עפר בינוי ופיתוח בע"מ נ' עבאס לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקשת אשר שמואלי - עבודות עפר בינוי ופיתוח בע"מ המשיבה שהרבאן עבאס בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת ב' חסן-חסניין) מיום 25.1.2023 בת"א 38147-04-22 פסק דין

לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה מפני ש: לא ניתן לידון בבקשה בטרם נעשה בירור עובדתי ולכן יש לדחות את הבקשה בשלב זה. סעד דחייה על הסף הוא סעד קצוני שיינתן כאשר הוכח שגם אם התביעה תתברר עד תום התובע לא הוכיח את תביעתו.

...

גם לגופו של עניין אני סבורה כי צדק בית משפט קמא בהחלטתו כי לא ניתן להכריע בטרם נעשה בירור עובדתי.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

לעניין זה יפים דבריו של השופט ע' פוגלמן ברע"א 367/11 קריינר נ' מנולייף ישראל – חברה לביטוח חיים בע"מ (20.12.2010), שם בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה.

בהתאמה, היה מקום להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת היתיישנות, ואולם אין צורך בכך משום שעיון בתיק בית המשפט קמא מלמד כי ביום 28.7.2023 ניתן לבקשת המשיב פסק דין המוחק התביעה.

...

לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה מפני ש: הבקשה אינה עומדת בתנאים הנדרשים למתן רשות ערעור משום שמבוקש בבקשה להשיג על החלטה שאינה בעלת אופי בלתי הפיך, ועל המבקשת להשיג על ההחלטה במסגרת פסק הדין הסופי שיינתן.

עוד מקובלת עליי טענת המבקשת כי המשיב היה יכול בנסיבות האובייקטיביות לברר בקלות את העובדות המבססות את עילת התביעה ואת הפרשנות המקובלת, לפיה הפוליסה שרכש אינה מקנה גמלה חודשית במקרה של גילוי מחלה קשה.

מעבר לצורך אציין שלא מצאתי ממש בטענת המשיב לפיה דין הבקשה להידחות מפני שהבקשה הוגשה בחלוף המועד להגשת כתב הגנה, ויש בכך התנהלות שלא בתום לב והארכה שלא לצורך של ההליכים.

לסיכום לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה, דנה בבקשה לגופה, ומורה על ביטול החלטת בית משפט קמא.

מבוא זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ק' מרגולין-פלדמן) מיום 28.2.2023.

לפי סעיף הויתור המצוטט לעיל, המשיבה הייתה מודעת במעמד החתימה על ההסכם על שטח הפלישה, והיא ויתרה על טענותיה לעניין זה. המשיבה מצידה טענה כי יש לדחות את הבקשה מפני ש: הלכה היא שבית משפט ינקוט משנה זהירות בטרם יורה על דחיית תביעה על הסף וימנע בירור עובדתי של טענות הצדדים.

לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה מפני ש: מדובר בבקשה להתערב בשקול דעת של הערכאה המבררת, וככלל ערכאת ערעור לא תתערב בעיניין כזה בכלל ובהחלטת הערכאה הדיונית לדחות בקשה לסילוק על הסף בפרט, אלא במקרים חריגים.אלו לא היתקיימו במקרה דנן.

כמו כן, עסקינן בבקשה להתערב בהחלטה שאינה סופית, אלא רק דוחה בקשה לדחייה על הסף של ההליך, ומשמעה שהיא מאפשרת דיון לגופו של עניין בטענות הצדדים.

...

לאור האמור אני סבורה שאין מדובר במקרה קיצוני המצדיק סילוק על הסף של התביעה בשלב מוקדם של ההליך, ויש לברר את התביעה לגופה.

משכך צדק בית המשפט קמא בהחלטתו, ואין להתערב בה. לסיכום לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

שאלת דחיית תובענה על הסף בטענת היתיישנות נדונה לאחרונה, על ידי כב' השופטת רות רונן ברע"א 6209/22 מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל נ' בשאר פהום (2.11.22).

ברע"א 1101/02 שירותי בריאות כללית נ' פלונים ואח' (21.5.20), דנה כב' השופטת י. וילנר בבקשת רשות ערעור על עניין פלונים, עליו מבקשים המשיבים להתבסס.

בת.א. 7301-06 עז' וובר קלרה ז"ל ואח' נ' אגן יצרני כימיקלים בע"מ ואח' (10.6.15) כב' השופטת מ. ברנט, איבחנה בין עילת התביעה של היורשים לבין עילת התביעה של התלויים וקבעה כי האחרונה לא היתיישנה; בת.א. 46551-10-22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית (23.10.23) כב' השופט א. בולוס, קיבל בקשה לסילוקה על הסף של תביעת העזבון והאלמן כמיטיב, בהתבסס על הקביעה כי העברתה של הזכות אינה מפסיקה את מירוץ ההתיישנות של תביעת המנוח ודחה את הבקשה לסילוקה על הסף של תביעת האלמן כתלוי בהיותה עצמאית בהתאם לסעיף 78 לפקודת הנזיקין.

...

מקובלת עלי העמדה כי בנסיבות, ובכדי ליצור משטר של ודאות משפטית, בראי תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, עלינו להעדיף את נקודת המבט הרואה זהות בין היורש לתלוי.

סוף דבר התוצאה היא איפוא כי תביעות משיבים 1-2 כיורשי המנוחה התיישנה.

מוצע לצדדים להסכים כי החלטתי זו תחול גם באשר לנתבעת-2, בכדי לחסוך בהוצאות והתנהלות.