בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לביטול עיכוב מכירת דירה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 7.11.2021, ברע"א 9501-11-21 (השופטת א' כהן – סג"נ), שבגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו, מיום 28.10.2021 בעש"א 51754-10-21 (השופט ע' יריב – סג"נ).

על-פי החלטה זו, נדחתה בקשת המבקש, זוהר וינקלר, לעיכוב ביצוע הליכי המכר של דירה ברחוב זוהר 4 בקיסריה (להלן הדירה), עד למתן החלטה בעירעור התלוי ועומד בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, על החלטת רשם ההוצל"פ בתיק מספר 01-66068-07-0.

זוהר טוען, כי בהחלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי נפלו שגגות, ועל כן – דינן להתבטל.

דא עקא, בעיניין דנן, מן האמור בתגובות המשיבים לבקשה עולה, בנגוד לטענת זוהר, כי הבקשה לאישור המכר "תלויה ועומדת בימים אלה", כי כבר ביום 25.10.2021, חודש-ימים קודם להגשת בקשת רשות העירעור שלפנַי, ניתנה החלטת רשם ההוצל"פ, שבמסגרתה אושרה מכירת הדירה למשיב 4, אילן אדרי.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובות המשיבים, ובהחלטות שניתנו על-ידי בתי המשפט, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות.

בנסיבות אלה, הבקשה לרשות ערעור – נדחית.

על בקשות אלו ניתנו מספר החלטות על-ידי בית משפט קמא, הן ההחלטות נשוא העירעור דנא, ואלו הן: החלטת בית המשפט מיום 15.06.2022 בגדרה נקבע, כי "הבקשה לביטול מכירת הנכס כוללת אפשרות גיוס של סכומים אותם החייב יכול לגייס תוך זמן כה קצר הייתה צריכה להיות מוגשת עם תצהיר. די בכך כדי לדחות את הבקשה. גם הכתרת הבקשה כבהולה לא היה לה מקום עת ממילא חוזה המכר אמור להיות מוגש לאישורו של בית המשפט. זה טרם אושר. הליך המכר נמצא בעיצומו ואין מקום לעצרו. הבקשה נדחית". החלטת בית המשפט מיום 15.06.2022 על בקשת המבקש לביטול מעמד ההתמחרות בגדרה נקבע, כי "במועד החלטתי חלף המועד שנקבע להתמחרות. מכל מקום נוכח החלטותיי הקודמות הרי שגם בקשה זו הייתה נדחית". החלטת בית המשפט מיום 20.06.2022 בבקשה חוזרת בהולה מטעם המבקש לביטול מכירת הנכס להשקעה בגדרה נקבע, כי "נוכח החלטותיי מימים 9.6.2022 (ניתנה בתיק הקשור 43190-03-22) ומיום 15.6.2022 שניתנו לאחר קבלת עמדת הנאמן, לא מצאתי להעתר למבוקש. הבקשה נדחית". וכן החלטת בית המשפט מיום 22.06.2022 בבקשה נוספת מטעם החייב לעיכוב ביצוע הליכי המכר עד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטות כבוד בית המשפט מיום 09.06.2022, מיום 15.06.2022 ומיום 20.06.2022.

שם קבע בית המשפט, כי "החייב עותר פעם אחר פעם באותו עניין. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 9.6.2022 (מצויה בתיק פש"ר 43190-03-22) על מכר דירת השקעה שאינה משמשת למגוריו של החייב, הוחלט עוד ביום 7.12.2021. מאז מנסה החייב בדרכים שונות לעכב את הליכי המכר תוך הכתרת בקשתו כבהולה. בית המשפט כתב במפורש כי אין בדחית בקשת החייב משום אישור המכר והנושא ייבחן בבוא העת לאחר שתוגש בקשה מתאימה בעיניין זה. אם סבר החייב כי בית המשפט שגה בהחלטותיו, היה עליו לנצל את פרק הזמן מאז נתינתן [הטעות במקור – ח.כ.] להגשת בקשת רשות ערעור. זאת, חלף הגשת בקשה זו, אשר העתרות לה תוביל להשגת הסעד שנידחה באותן החלטות. אשר על כן הבקשה נדחית". גם לאחר כל אלה, הוגשה על-ידי המבקש בקשה נוספת לעיון חוזר ולמתן הבהרה, וכן לקיום דיון דחוף במעמד הצדדים על ההחלטה האחרונה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בתשובות ובנספחים שצירפו הצדדים, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, וזאת משני טעמים מרכזיים: הראשון, כי כלל טענותיו של המבקש נגד ההחלטה לביטול הענקות – שהינה החלטה חלוטה, ממילא אין מקומן לידון במסגרת בקשת רשות הערעור דנא; והשני, כי בכל הנוגע לבקשה לאישור מכר שהוגשה מטעם הנאמן – זאת ממילא עוד תלויה ועומדת לפני בית משפט קמא, כך שבקשת רשות הערעור ביחס אליה, "מקדימה את זמנה". אפרט.

בקשת רשות הערעור מופנית, לכאורה, כלפי החלטותיו של בית משפט קמא שלא להיעתר לבקשותיו החוזרות ונשנות של המבקש לעיון מחדש בהחלטה לביטול הענקות.

גם לגופן של טענות – דין בקשת רשות הערעור להידחות מן הטעם שזו "מקדימה את זמנה". כפי שציינו הנאמן והכונס הרשמי, בצדק רב, בתשובתם – בהינתן שבקשת אישור המכר טרם נדונה והוכרעה לגופה בערכאה הדיונית, בקשת רשות הערעור אינה אלא תיאורטית בלבד.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית ומאליה נדחה הסעד של עיכוב ביצוע שהתבקש בגדרה.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא, השופט ח' ברנר) מיום 2.4.2023 בפש"ר 17725-12-12, במסגרתה נדחתה בקשה המבקשים לביטול החלטת בית המשפט מיום 6.10.2022, שאישרה את מכירת דירת המגורים של המבקשים למשיבה 1.

בסמוך לאחר דחיית בקשת רשות העירעור הקודמת והבקשה לעיכוב ביצוע הליכי מכירת הדירה, הגישו המבקשים ביום 20.2.2023 בקשה לביטול ההחלטה המאשרת את מכירת הדירה, וזאת – כלשונם – "בעקבות חשיפת תרמית והונאה בסדר גודל עצום והטעייה חמורה כלפי בית משפט נכבד זה". לטענת המבקשים, ההחלטה על מכירת הדירה בסכום של 1,000,000 ש"ח נסמכה על מצג כוזב שהציגו הנושה והנאמן בפני בית המשפט כאילו חוב הנושה עומד על למעלה מ-1.8 מיליון ש"ח. זאת, בעוד שבטרם הגשת הבקשה למכירת הדירה הבהיר הנאמן כי תביעת החוב של הנושה אושרה בסך של 749,000 ש"ח בלבד.

...

על רקע זה, מצא בית המשפט כי הבקשה אינה מבוססת על ממצאים חדשים ומכריעים שהגיעו לידיהם כעת אלא על מחשבות והרהורים שנטענו בעלמא ללא תשתית ראייתית; והיא נועדה אך ורק להמשיך ולעכב את הליכי המכירה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובות המשיבים.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח, סג"נ) מיום 18.7.2023 בת"א 38287-12-22 בו ניתן תוקף להסכמות הצדדים בבקשה לביטול פסק בוררות, ועל החלטה מיום 23.7.2023 בה נדחתה בקשה לביטול פסק דין זה. בתמצית, מבקשת 1 (להלן: המבקשת) שכרה את שירותיו של המשיב לייצוגה בהליכים משפטיים שונים הקשורים בגירושיה.

על פי ההסדר, המבקשת תישא בתשלום שכר הטירחה אשר נקבע בפסק הבוררות, כאשר יתר קביעותיו לעניין מכירת הדירה ולעניין התשלום בגין ביטול עסקת המכר – יבוטלו.

הבקשה נדחית איפוא, ועימה גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

...

לאחר דין ודברים בין הצדדים הציע המשיב כי יסכים לביטול העסקה בכפוף לכך שהמבקשת תשלם לו שכר טרחה בסך של 115,000 ש"ח בתוספת מע"מ ותשלומים נוספים, והמבקשת הסכימה לכך.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

הבקשה נדחית אפוא, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשם הוצל"פ, במסגרתה נדחתה בקשת עו"ד גבאי לביטול פינוי של דירת מגוריו.

בחודש -9/22 הוגשה לתיק ההוצל"פ בקשה שכותרתה: "בקשה למתן תוקף של החלטה למתווה ההסכמות אליו הגיע הבנק יחד עם החייבים". בבקשה נרשם כי הצדדים (המבקשים והבנק), הגיעו למתווה שמטרתו לייצר פיתרון שיאפשר תשלום החובות בתוך זמן סביר, ופתרון שנכון ועשוי אף ליפתור את החובות בתיק הפש"ר. המתוה המוסכם שפורט היה, שמועד הפינוי שנקבע ליום 14.09.22 יידחה כנגד תשלום 10,000 ₪ עד לתאריך שנירשם שם. נקבע מועד פינוי חלופי בהסכמה, ליום 20.12.22, כאשר לחייבים תנתן אפשרות למכור את הנכס במכר עצמי בשיתוף פעולה עם הכונס, ולחלופין החייבים ישלמו את כל סך הפיגורים בתוספת הוצאות, בסכום שמוערך כ-400,000 ₪.

ביום 18.02.24 הוגשה בקשת רשות העירעור דנן על החלטת רשם ההוצל"פ. ביום 19.02.24 לאחר הגשת בקשת רשות העירעור ניתנה החלטת בית המשפט העליון הנכבד בבקשת החייב לעיון מחדש בהחלטה לפיה עליו להפקיד 100,000 ₪ לצורך עיכוב ביצוע פינוי הנכס.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות המבקשים וכן קיימתי דיון שלאחריו המבקשים הגישו השלמת טיעונים – החלטתי לדחות את הערעור והכל יפורט להלן: בשל העובדה שמדובר בפינוי בית מגורים החלטתי לתן רשות לערער ולדון בערעור לגופו.

אני דוחה את הטענה לפיה לא ניתן היה להכריע בערעור בשעה שהמצהירה מטעם הבנק לא הגיעה לדיון.

לסיכום אני דוחה את הערעור שהגישו המבקשים על החלטות רשם ההוצל"פ. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בסך של 5,850 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.