בבית המשפט העליון
רע"א 5921/14
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
עמקא-מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ
נ ג ד
המשיב:
אבירם בנימין
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.06.2014 בהפ"ב 020336-08-12 שניתן על ידי השופט ע' גרשון
בשם המבקש: עו"ד פרי איקו
][]החלטה
אשר לטענה כי קמה במקרה דנן עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד, לפי סעיף 28(א)(2) לחוק ההסדרים בתוספת סעיף 24(10) לחוק הבוררות; נקבע כי המבקשת שתפה פעולה עם ההליך שהתקיים לפני המשקם סלומונוב, הציגה מסמכים ואף נתנה את הסכמתה לכך שהמשקם יכריע על סמך החומר שהוצג בפניו, ולפיכך אין יסוד לטענה זו.
לבסוף דחה בית המשפט את הטענה לפיה נפלה טעות גלויה על פני הפסק, בהתאם לעילה הקבועה בסעיף 28(א)(3) לחוק ההסדרים, בקובעו כי אינו רואה טעות גלויה על פני פסקו של המשקם הרמלין, אשר אימץ בפסק דין מנומק את קביעות המשקם סלומונוב ודחה את טענות המבקשת.
...
המשקם ציין בהחלטתו כי במהלך השנים נעשו מאמצים להביא את בעלי הדין להסכמות, וכי בשלב מסוים הם הסכימו להעמיד את שיעור החוב על מיליון ש"ח, תוך קביעה כי סכום זה ייגבה "לאחר אחרית ימיו של המשיב", אולם גם הסכמה זו לא נותרה על כנה זמן רב. עוד קבע המשקם כי ספר הנהלת החשבונות שהגישה המבקשת להוכחת טענותיה הוא "ישן נושן, המורכב מדפי מחשב המתויקים בתוך קלסר". בנסיבות אלה נחה דעתו של המשקם סולומונוב כי אין ללמוד מספר הנהלת החשבונות דבר וחצי דבר על דרישת החוב נגד המשיב, ובוודאי שאין להסיק ממנו מסקנה לפיה עלה בידי המבקשת להוכיח קיומו של חוב.
עם זאת, בית המשפט המחוזי החליט שאין מקום להתערב בפסק המשקם סולומונוב, אשר קבע בסופו של דבר כי המשיב אינו חב דבר למבקשת מכיוון שהמבקשת לא הצליחה להוכיח את קיומו של החוב, ובפסק המשקם הרמלין שאישרר קביעה זו. בשים לב למכלול נסיבות העניין איני רואה מקום, בחלוף שנים רבות, להתערב בקביעה זו ו"לפתוח מחדש" את הסכסוך.
בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשת הסכימה לניהול ההליך באופן מסוים, ורק בדיעבד – כשהסתבר לה שהתוצאה אינה לרוחה – שינתה פניה והעלתה טענה זו. קביעה זו מקובלת עלי לחלוטין בנסיבות העניין.
לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
