בקשת רשות ערעור על דחיית ביטול עיקול על קצבת נכה צה"ל

לפניי תביעה נגד החלטת הנתבע 1 (להלן: "המל"ל"), מיום 25/7/18, לדחות את בקשת התובעים ל- "תשלום חוב של גמלה לשאירים". ביום 10/4/19, היתקיימה לפניי ישיבת דיון מוקדם, במסגרתה העלו הצדדים את טיעוניהם ובסופה הודיעו: "הואיל ואנחנו מסכימים שאין בתיק שום מחלוקת עובדתית, אנחנו מבקשים פסק דין וזאת לאחר הגשת סיכומים בכתב". סיכומי התובעים הוגשו ביום 12/5/19, וסיכומי הנתבעים הוגשו ביום 16/6/19 וביום 9/7/19 .

עוד נטען כי לא מובן מדוע המדינה העבירה רק כעבור 8 ימים מייל למל"ל ובו התבקש טפול דחוף, כשחובה על הרשות לפעול ביעילות ובמהירות יתרה בנסיבות כאלה וככלל יש חשיבות יתרה לפעולה מהירה של הרשות המנהלית, וזאת בשים לב לכך שמצבה של המנוחה היה סופני וימיה ספורים.

מכוח הוראות סעיף 19 לחוק הגזזת, על תביעה לפי חוק הגזזת חלים הוראות סעיף 308 לחוק הביטוח הלאומי אשר לפיו: "הזכאי לגימלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגימלה המגיעה לו, ישולם חוב הגימלה לשאיריו כמשמעותם בפרק י"א, על אף הוראות סעיף 303(ג).". כאמור, הגדרת "שאירים" שבסעיף 1 לחוק הגזזת, מפנה להגדרת "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, אשר זה לשונו: ""ילד" - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובילבד שנתקיים בהם אחד מאלה: (1) לא מלאו להם 18 שנים; (2) לא מלאו להם 20 שנים, ובילבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל; (3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה: (א) בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים; (ב) (1) מיתנדב בשירות לאומי או בהיתנדבות קהילתית; (2) (בוטלה); (3) משרת בשירות לאומי-אזרחי; (ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, ושירותם הסדיר לפי חוק שירות ביטחון נדחה עקב לימודיהם כאמור; (4) .

התובע מפנה בתביעתו להוראות סעיף 309 לחוק הביטוח הלאומי, אשר בו נקבע: "זכאי לקיצבה לפי פרקים ה', ט' או י"א, שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה.". למען הסדר הטוב, ועל אף שסעיף 19 לחוק הגזזת אינו מתייחס אליו, בסעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי נקבע: "(א) זכות לגימלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.

מיום 1.3.2006 תיקון מס' 67 ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 92 (ה"ח 64) (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או בנק הדואר החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה – חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או בנק הדואר חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגימלה כל סכום שנתנו לזכאי לגימלה על חשבון הגימלה.

שנית, אין בטיעון זה היתמודדות עם העובדה לפיה במכתב מיום 8/12/04, המנוחה הופנתה מפורשות לבית הדין האיזורי לעבודה להגשת ערעור על החלטת וועדת המומחים, ככל וסברה כי החלטה זו אינה כדין וכן הובא לידיעתה כי ככל ויימצאו עדויות נוספות ו/או מסמכים נוספים ניתן לידון בעיניינה ולבחון אותו שוב והיא לא פעלה כאמור באותו מועד או בכל מועד סמוך לכך.

אין לקבל את טענת התובעים באשר לזכאותם לגימלה לפי חוק הגזזת מכוח הוראות סעיף 309 לחוק הביטוח הלאומי – עניינו של סעיף זה הוא זכאות מי שאינם שאירים או תלויים בענפי נפגעי עבודה, נכות כללית וזקנה ושאירים בלבד, וזאת בהתקיימותם של התנאים שנקבעו לכך בסעיף זה. מדובר בהוראת חוק אשר לשונה ברורה ומפורשת, המייחדת שלושת ענפי הביטוח הנ"ל בלבד, לעומת ענפי ביטוח אחרים בהם עוסק חוק הביטוח הלאומי, והיא לא אומצה כלל לתוך חוק הגזזת באמצעות סעיף 19 לחוק זה. יש להניח כי ככל והמחוקק הראשי התכוון להכניס הוראת סעיף 309 לחוק הביטוח הלאומי לתוך חוק הגזזת, הדבר היה מקבל ביטוי בחוק הגזזת עצמו, כפי שמשתקף בסעיף 19 לחוק זה שבמסגרתו אומצו מספר סעיפים לא מבוטל של חוק הביטוח הלאומי לתוך חוק הגזזת, וסעיף 309 אינו נימנה עליהם.

...

כך שהערעור נדחה בהתאם להוראות סעיף 308 ו- 309 לחוק הביטוח הלאומי.

בנוסף, יש טעם בטענת המל"ל לפיה טענה זו הועלתה לראשונה במסגרת הליך זה, ומשכך דינה להידחות.

לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

בקשתו של המערער, החייב בתיק הוצל"פ 508304-04-16 ליתן לו רשות ערעור על החלטתה מיום 24.1.17 של כב' רשמת ההוצל"פ המחוזית גב' מרים סגל שדחתה את בקשתו של המערער להורות על ביטול העיקול על כספים שנתפסו בחשבון הבנק של המערער בבנק הפועלים בע"מ. העילה לביטול העיקול, כפי שטען המערער, מקורם של הכספים מגימלת נכות שמקבל ממשרד הבטחון בהיותו נכה צה"ל ובהתאם לסעיף 15 לחוק הנכים (תגמולים ושקום) הכספים אינם ברי עיקול.

בבר"ע חזר המערער על טענתו, הרחיבה ופירטה תוך הפנייה לדף החשבון בבנק בו עוקלו הכספים סך של 7,900 ₪ מיום 1.1.17, סך של 5,000 ₪ מיום 3.7.16, סך של 1,350 ₪ מיום 20.6.16 וסך של 4,000 ₪ מיום 1.5.16 ובסה"כ 18,250 ₪.

...

לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות והנספחים, החלטתי לדון בבר"ע כבערעור ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את הערעור כמפורט להלן: החלטתה של הרשמת הנכבדה ניתנה על בסיס כתבי הטענות של הצדדים וללא דיון וללא בדיקת הטענות העובדתיות המהותיות ואף נפלה שגגה בניתוח המצב המשפטי תוך הסתמכות על סעיף 15 לחוק הנכים, טרם תיקונו.

בהתאם לכל האמור לעיל, מתקבל הערעור.

הנאשם הגיש בקשה לביטול פסק הדין, שנדחתה, ביום 3.1.17, ובית המשפט הורה שהנאשם יפקיד רישיונו לאלתר, אך הנאשם לא עשה כן. אותה עת נהג כשאין ברשותו תעודת ביטוח תקפה.

צוין שהנאשם, בן 21, השתחרר לאחרונה משירות סדיר, אביו נכה בשעור של 100%, והנאשם מסייע להוריו, שמצבם הסוציו-אקונומי קשה.

בית משפט קמא הטיל עליו פסילה לשנתיים, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪ נוכח היותו איש קבע, תרומתו לצבא, והיעדר עבר פלילי.

נדחתה בקשת רשות ערעור על חומרת העונש.

בתתע (עכו) 995-06-17 מדינת ישראל נ' רפיק עזאם (27.11.18), הורשע הנאשם, על ידי מותב זה, בעבירות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע למעלה משנתיים ונהיגה ללא תעודת ביטוח, לנאשם 11 הרשעות קודמות, כולל עבירה דומה, ומאסר מותנה, בר הפעלה, אי חידוש הרישיון נבע מחובות בהוצל"פ, ומצבו הבריאותי אינו שפיר ומתקיים מקיצבת אבטלה.

...

לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים שלפני, מחד גיסא, רף חומרתה הגבוה של העבירה, אולם, מאידך גיסא, גילו הצעיר של הנאשם, היותה של העבירה ראשונה מסוגה, נסיבות חייו המורכבות, ותפקודו התקין, ורצונו לסייע להוריו, הרי שאין מקום, בנסיבות, למצות עמו את הדין.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 200 שעות לתועלת הציבור, אותם יבצע הנאשם בהתאם לתוכנית שתוכן על ידי שירות המבחן.

אני מורה לנאשם לחתום על התחייבות כספית על סך 2,500 ₪ להימנע מלבצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה שלוש שנים מהיום.

לא ברור עד מועד כתיבת החלטה זו האם מדובר בגימלת נכות שמקבל החייב מהמוסד לביטוח לאומי ובגין איזו דרגת נכות, או האם מדובר בגימלה לה הוא זכאי כנכה צה"ל. אציין כי החייב טען פעם אחר פעם, ובעל התפקיד קיבל טענתו, כי הוא נכה צה"ל. אם כך הדבר, לא ברור כיצד טוען החייב שהוא מקבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי.

עניינו נידון בעירעור ע"מ 41322-10-15 בבית משפט מחוזי חיפה (להלן: "ערעור המס") וביום 6.6.2018 נתן כב' השופט ר' סוקול פסק דין בעירעור המס, אשר דחה את העירעור.

לא ברור לי מדוע דוקא בהליך זה, כאשר החייב אינו מציג אסמכתות לטיעוניו, מעלים בבקשתו הראשונה קיומם של חלק מחובותיו לרשויות המס ומתנגד לבקשות שנועדו לאסוף מידע לגביו, כן יש לקבל דברי החייב כלשונם, להעניק לו את הגנת ההליך, להכריז עליו פושט רגל וכבר עתה לתת לו הפטר לאלתר.

אין להקל ראש בהתנהגות זו. זאת גם לאחר שהתחשבתי בטענת בעל התפקיד שמדובר בחוב לא גדול, איני סבורה שניתן לקבוע שאי ציות לצוו עיקול שפוטי מהוה מירמה ברף הנמוך, וטענות שהחייב לא הבין את משמעות מעשיו נדחו על ידי שופטים דוגמאת סגן הנשיא כב' השופט ר' סוקול, בפסקי הדין שאוזכרו לעיל.

זו פוטרת חייבים החיים רק על קצבת ביטוח לאומי מחובת תשלום חודשי, וזאת רק אם הוכח שהם נעדרי כושר הישתכרות בכלל ונוהגים בתום לב ואינם מנצלים הגנת ההליך.

אשר על כן, אני מורה על ביטול ההליך ודחיית הבקשה העיקרית.

...

סיכום לאור כל האמור לעיל איני סבורה שיש מקום להותיר הליך זה על כנו, ויש מקום להיעתר לבקשת הנושה מר טובים לבטלו.

אשר על כן, אני מורה על ביטול ההליך ודחיית הבקשה העיקרית.

לאור תוצאת פסק הדין, אין צורך במתן החלטות בבקשות 25-22, ואולם לאור הסכמת בעלי התפקיד ומאחר ולא מצאתי ממש בהתנגדות החייב, היה מקום להיעתר לבקשה 25, ככל שצומצמה בדיון ביום 14.7.2021, ובכפוף להסכמת הנושה לשאת בהוצאות.

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ישראלה קראי-גירון) מיום 17.7.2019 בפש"ר 805-07, אשר דחתה את בקשת המבקש לביטול עיקול על קצבה שמגיעה לו ממשרד הבטחון, ולהעברה לידיו של כספים המעוכבים במסגרת תיק הוצאה לפועל בעיניינו.

המבקש נכה צה"ל בשיעור של 20% נכות, בסביבות גיל ה-60 לחייו, לוקה בבריאותו.

בקשות אלו נומקו בקשיים שלשיטת המבקש קיימים בהתנהלות בית המשפט והנאמן בעיניינו, ובכך שעיכוב התגמולים נעשה בנגוד לחוק הנכים (תגמולים ושקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959, בייחוד בנגוד לסעיף 15 לחוק זה הקובע כי אין להטיל עיקול על תגמול.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי שתתבקש תגובת המשיבים.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, ובכך נדחית גם בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה לצדה.