בקשת רשות ערעור על דחיית ביטול הסכם מכר בפירוק

בתיק זה הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת עמית גולדשטיין לירן) מיום 30.6.22, לה צורפה בקשה לסעד זמני של עיכוב ביצוע ההחלטה הנ"ל עד להכרעה בבקשת הרשות לערער.

בסמוך לאחר מתן הצוו הארעי, המבקש פנה בבקשה דחופה למתן צו לפתיחת הליכים כנגד החייבת לשם פירוקה בתיק חדל"ת (27514-07-22) בבית המשפט המחוזי בירושלים, ועתר בבקשה לסעדים זמנים לרבות מינוי נאמן זמני למקרקעין ועיכוב הליכי המכר, שנדחתה.

לבנתיים החייבת הגישה תביעה לביהמ"ש המחוזי בב"ש כנגד הזוכה לביטול הסכם המכר הנ"ל. עד למתן פסק דין בתובענה נרקם בין הצדדים הנ"ל ניסיון להגיע לפשרה, שהשליך גם על הליכים אחרים הנוגעים למנהל החייבת כלפי נושים אחרים, שלא צלח, ולאחריו ניתן פסק דין שדחה את התביעה.

בטענתו המקדמית של כונס הנכסים לאור ההליכים המאוחרים לצוו הארעי בתיק זה, ביקש האחרון לדחות בקשת המבקש לאור החלטת כב' ביהמ"ש המחוזי בירושלים בהליך החדל"פ. לדידו ההחלטה הנ"ל המורה על המשך מימוש המקרקעין גוברת על עיכוב הבצוע שניתן בתיק זה, משום שהצו הזמני ניתן במסגרת בר"ע על החלטת הרשמת מיום 30.6.22 ולא על החלטתה המאוחרת מ-5.7.22 במסגרתה כבר אישרה את המכר.

...

באשר לסמכות רשם ההוצאה לפועל לעכב הליכים מקובלת עלי טענת המבקש שסמכות העיכוב של הרשם קבועה בסעיף 57 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 ,המעניק שיקול דעת לעכב ההליך לבקשת צד ג', הטוען לזכות אחרת במקרקעין שנתמנה לגביהם כונס נכסים, וזאת על מנת שיפנה לביהמ"ש לעניין זכותו.

דא עקא, המבקש לא פנה לאחר החלטת כב' הרשמת לבית המשפט המוסמך, אלא לאחר החלטתי מיום 10.8.22 ולאורה של החלטת כב' בית המשפט המחוזי בירושלים, המורות לו לעשות כן. עם זאת לאחר הקביעות של כב' ביהמ"ש המחוזי בירושלים, בנוגע להתנהלות המבקש עובר להגשת בקשתו (מחקירותיו בפרוטוקול מיום 18.7.22 שהוגש) ,נראה כי קביעות אלו מקבלות משנה חשיבות ותוקף, בוודאי ככל שעסקינן בבקשה לסעד זמני .

לאור האמור אני דוחה את כל הבקשות שהוגשו בתיק.

בקשת רשות ערעור על החלטה זו התקבלה בהחלטת בית-המשפט העליון (כב' השופט ע' גרוסקופף) ברע"א 313/20 מרדכי וטליה חכם נ' עו"ד מור נרדיה, מנהל מיוחד (13.4.2020) בה נקבע כי כספי החזרי המע"מ יוחזקו על-ידי המפרק בחשבון נפרד וזאת עד להכרעת בית-משפט זה (במידת הצורך) בשאלה למי הזכאות בהחזרי המע"מ בגין ביטול הסכמי המכר, האם לרוכשי הדירות או שמא לחברה שבפרוק.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להיתקבל ויש לדחות את האמור בהודעת הרוכשים מיום 3.7.2020 וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, כפי שצוין לעיל, עיכוב ביצוע החלטות בית משפט זה אשר קשורות בפירסום ומכירת זכויות החברה בפרויקט נדחו כאמור בהחלטות בית-המשפט העליון (בע"א 3937/19 מיום 3.7.2019 ומיום 19.7.2019; ובע"א 459/20 מיום 26.1.2020), מכאן שאף אם תיתקבל עמדת הרוכשים והערעורים יתקבלו, לא בהכרח שיהיה בקבלתם כדי להביא לביטול המכר וכן לביטול שכר המימוש.

...

הרקע להליכי חדלות הפירעון של החברה ועסקיה פורט בהרחבה במסגרת החלטתי מיום 14.5.2019, בגדרה הוריתי על ביטול הסכמי המכר של החברה עם רוכשי הדירות ברחוב יהודה הנשיא 7, רמת גן, לצד מחיקת הערות האזהרה שניתנו לטובת הרוכשים וזאת מכוח הוראת סעיף 361 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 שעניינה ויתור על נכס מכביד.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ויש לדחות את האמור בהודעת הרוכשים מיום 3.7.2020 וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, כפי שצוין לעיל, עיכוב ביצוע החלטות בית משפט זה אשר קשורות בפרסום ומכירת זכויות החברה בפרויקט נדחו כאמור בהחלטות בית-המשפט העליון (בע"א 3937/19 מיום 3.7.2019 ומיום 19.7.2019; ובע"א 459/20 מיום 26.1.2020), מכאן שאף אם תתקבל עמדת הרוכשים והערעורים יתקבלו, לא בהכרח שיהיה בקבלתם כדי להביא לביטול המכר וכן לביטול שכר המימוש.

אשר על כן דין הבקשה להתקבל.

משלא התבקשה הודעת הרוכשים, ושעה שזו אף נדחתה, אני מורה על חיובם בהוצאות המפרק בסך 2,500 ₪.

כחלק מהרקע הרלוואנטי גם צוינו הליכים ערעוריים בהם שאני נידרשתי לסכסוך שבין הצדדים בהליכים שונים (רע"א 12336-11-20 הרוניאן נ' אלעד וגיל (7.1.2021) בקשת רשות ערעור על פסק דיני נדחתה ביום 18.2.2021 ברע"א 834/21.

בנתיים ניתן פסק דין, הסכם המכר בוטל, המגרשים חולקו בין צדדי ג' שונים, כך שלמעשה המבקש עותר להיתמנות ככונס נכסים במקרקעין ששייכים לצדדים שלישיים ואינם חלק מהתיק קמא.

המשיבה 6 השיבה כי ההליך ניפתח נגדה שלא כדין שכן היא חברה בפרוק שלא ניתן לתבוע אותה ללא אישור בית משפט והיה על המבקש להגיש הוכחת חוב במסגרת הליך הפרוק.

...

המשיב 5 קיבל אורכה להגשת תשובה עד ליום 19.3.2023 (ראה החלטתי מיום 13.3.2023) אך לא הגיש תשובה כלל .

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובות הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) ערכאת ערעור תתערב רק במקרים חריגים בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 1380/24 רע"א 1388/24 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש ברע"א 1380/24 והמשיב 4 ברע"א 1388/24: סלומון דלויה המבקש ברע"א 1388/24 והמשיב 4 ברע"א 1388/24: רועי תבור נ ג ד המשיבים: 1. עדי קציר 2. דורון חלבה 3. וולקאם החלוץ 124 בע"מ בקשות רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 29.11.2023 בת"א 20017-09-23 שניתנה על ידי כב' השופט י' דנינו בשם המבקש ברע"א 1380/24 והמשיב 4 ברע"א 1388/24: עו"ד דני אליגון המבקש ברע"א 1388/24 והמשיב 4 ברע"א 1388/24: עו"ד דוד סולמא; עו"ד ליעד ז'יטניצקי בשם המשיבים 3-1: עו"ד עזר אברהמי ][]פסק-דין

ביום 18.9.2019 התקשרו המשיבים 2-1 – עדי קציר ודורון חלבה, בשם המשיבה 3 – חברת וולקאם החלוץ 124 בע"מ (להלן הם יכונו ביחד: הרוכשים), בהסכמי מכר זהים לרכישת 12.5% מזכויותיו של סלומון דלויה (הוא המבקש ברע"א 1380/24; להלן: דלויה) במקרקעין, ולרכישת 12.5% מזכויותיו של ראובן רועי תבור (הוא המבקש ברע"א 1388/24; להלן: תבור; וביחד יכונו דלויה ותבור: המוכרים) במקרקעין (להלן: הסכמי המכר).

בכך, טענו המוכרים, פעלו הרוכשים במכוון לסיכול התנאי המתלה שנקבע בהסכמי המכר, ועל כן הם אינם זכאים להסתמך על אי-קיומו לצורך ביטול הסכמי המכר.

הרוכשים מצידם טוענים כי יש לדחות את בקשת רשות העירעור, וסומכים את ידיהם על החלטת בית משפט קמא.

באשר לטענת המבקשים לעניין פסק הדין המורה על פירוק השתוף בדרך של מכירה לצד שלישי – נטען כי אין בה כדי להועיל למוכרים.

...

בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמות אשר ייתרו את ההליך נכון לאותה עת; ועל כן ניתן ביום 21.5.2023 פסק דין מוסכם לפיו טענות הצדדים ביחס לתוקפם של הסכמי המכר שמורות להם, כמו גם הזכות להגיש תביעה מתאימה בהמשך.

הווה אומר – ככל שבסופו של דבר יינתן פסק הדין המורה על אכיפת הסכמי המכר, ברי כי יהיה על תבור להעביר את הזכויות שמכר דלויה לרוכשים בהסכמי המכר ואשר הועברו אליו במסגרת העסקה בינו לבין דלויה בחזרה לרוכשים.

אשר על כן, אני סבורה כי יש לצמצם את צו המניעה הזמני שניתן בהחלטתו של בית משפט קמא כך שיאסור על העברת הזכויות אותן התחייבו דלויה ותבור למכור לרוכשים במסגרת הסכמי המכר לצדדים שלישיים.

סוף דבר: הערעור מתקבל באופן חלקי, בהתאם לאמור בסעיף 14 לעיל.

ביום 10.7.22 מונה משיב 1 – עו"ד שפטר לכונס נכסים (להלן: "כונס הנכסים") לצורך ביצוע פירוק השתוף בדרך של מכירה כאמור לעיל.

בקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה (רע"א 70736-07-23, החלטות מהימים 31.7.2023 ו-6.8.2023, השופטת ס' יעקבי).

בהחלטה מיום 21.2.24 התקבלה הודעת הכונס על ביטולו של הסכם המכר.

...

הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 2.5.24 אולם בימ"ש קמא אפשר לו "להגיש בקשה או התייחסות לענייני צל ירח". מאחר והמחלוקת המשנית שהתעוררה בתיק ודרשה הכרעה נוגעת באופן ישיר לפרץ, הרי שעל מנת שהתמונה תוצג במלואה בפני בימ"ש, גם אני סבורה כי היה מקום לאפשר לפרץ להציג את עמדתו בפני בימ"ש קמא.

משהגיע בימ"ש למסקנה כי משקלה נמוך, הרי שפועל יוצא מכך שאין מקום להסתמך עליו בשלב זה. בימ"ש קמא קבע כי הדד לוק (מצב של קיפאון בחברה) לכאורה נותר בעינו נוכח מצב הדברים שהובא בפניו.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.