][
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב–יפו (השופט א' הימן) בעפמ"ק 59440-12-19 מיום 9.9.2020, בגדריו נדחה ערעור המבקש על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בחולון (השופט א' צ'כנוביץ) בב"ש 71/19 מיום 23.12.2019.
רקע והשתלשלות ההליכים
בין התאריכים 19.7.2018–6.1.2019 נרשמו למבקש 5 דוחות בגין החניית רכבו שלא כדין על שטח מדרכה תוך חסימת המעבר להולכי רגל (3 דוחות), ובשטחים המסומנים כתחנות אוטובוסים (2 דוחות) בעיר חולון.
עוד הוסיף בית המשפט: "אך ורק משום מצוקת זמן שפוטי, ובלי לקבוע מסמכות [צ"ל מסמרות – י' א'], נראה שעל המערער [המבקש – י' א'] לשקול בשנית העירעור או להתייעץ עם משפטן יודע דין, האם על פני הדברים יש בסיס משפטי לערעור".
ביום 19.1.2020 הודיע המבקש לבית המשפט המחוזי כי הוא עומד על עירעורו, וטען כי מפאת מצבו הבריאותי הוא נאלץ לחנות במקומות שאינם מיועדים לחניה.
משכך, ולנוכח העובדה כי המבקש "היתעקש" לנהל את משפטו עד תום ולא קיבל את המלצת בית המשפט להיוועץ בעורך דין או לחזור בו מערעורו, חויב המבקש בתשלום הוצאות משפט לאוצר המדינה בסך 1,500 ש"ח.
הבקשה למתן רשות ערעור
מכאן הבקשה שלפניי.
בעקרו של דבר, מלין המבקש על הסכומים אותם הוא נידרש לשלם במסגרת ההליך דנן חרף גילו המבוגר, מצבו הרפואי, והכנסתו הצנועה מביטוח לאומי בסך 2,200 ש"ח ממנה הוא מיתקיים.
צירוף כל האמור, ובכלל זה, גילו המבוגר של המבקש; בריאותו הלקויה; מצבו הכלכלי הדחוק; והעובדה שהפגם היחיד באופן ניהול ההליך על ידו התבטא בכך שטענותיו לא היו מבוססות מהבחינה המשפטית – הביאני למסקנה כי הטלת הוצאות משפט על המבקש, יש בה כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת העירעור "בגילגול שלישי".
סוף דבר, אני מורה על ביטול הוצאות המשפט שנגזרו על המבקש בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
...
בנסיבות אלו, אני מחליט להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור בסוגיה זו בלבד, לדון בה כבערעור – ולקבלו.
צירוף כל האמור, ובכלל זה, גילו המבוגר של המבקש; בריאותו הלקויה; מצבו הכלכלי הדחוק; והעובדה שהפגם היחיד באופן ניהול ההליך על ידו התבטא בכך שטענותיו לא היו מבוססות מהבחינה המשפטית – הביאני למסקנה כי הטלת הוצאות משפט על המבקש, יש בה כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור "בגלגול שלישי".
סוף דבר, אני מורה על ביטול הוצאות המשפט שנגזרו על המבקש בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
