בקשת רשות ערעור על גילוי מסמכים בתביעה נגזרת

בבית המשפט העליון רע"א 4121/14 לפני: כבוד השופט נ' הנדל המבקש: מרק טל נ ג ד המשיבים: 1. קו אופ ישראל אגודה שיתופית בע"מ 2. קו אופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ 3. עופר פיינשטיין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב בתיק תנג 046074-01-14 בשם המבקש: עו"ד שלומי תורג'מן; עו"ד עומר גילרן החלטה

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (תנ"ג 46074-01-14, כב' השופט ח' כבוב), במסגרתה נדחתה בקשה למתן צו גילוי מסמכים בשלב שלפני הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, לפי סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: ההחלטה ו- החוק).

...

סבורני כי המקרה דנא בא בגדר הכלל ולא בגדר החריגים לו. הנסיבות והקביעות החריגות של בית משפט קמא פועלות בצורה ברורה דווקא לחובת המבקש.

בכל מקרה, על רקע האמור לעיל, נראה כי אין מדובר בסכום מופרז שמצדיק התערבות.

הבקשה נדחית.

עוד טוענים המשיבים, כי המבקשים לא העמידו תשתית ראייתית ראשונית לבקשה לאישור תביעה נגזרת, ולכן הם אינם עומדים בתנאי סעיף 198א(ב) לחוק החברות, שכותרתו "בקשה לגילוי מסמכים". בנוסף, מציינים המשיבים, כי גילוי המסמכים הדרוש למשפט גופו אינו רלוואנטי בשאלת אישורה או דחייתה של הבקשה לאישור תביעה נגזרת.

יחד עם זאת, בכמה פסקי דין של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים לא נשללה האפשרות, מבחינה עקרונית, "לייבא" מדיני החברות את מנגנון התביעה הנגזרת אל עמותות ואגודות שיתופיות (לעניין אגודות שיתופיות ר' בג"ץ 6627/98 ישראל נוימן נ' רשם האגודות השיתופיות ואח' פ"ד נד(5) 299 (ניתן ביום 5.12.2000); לעניין אגודה עותמאנית ר' ע"א 9491/04 שמעון שטרית נ' אריסון השקעות בע"מ (ניתן ביום 23.8.2006) (יצוין כי בעיניין שטרית נדחתה הבקשה להגיש תביעה נגזרת לגופה, והדחייה אושרה בעירעור בבית המשפט העליון - ע"א 9491/04, ניתן ביום 23.8.2006)).

בית המשפט העליון קיבל את הבקשה לרשות ערעור על החלטה זו, תוך עמידה על ההבדל בין עמותה "רגילה" לבין קופת חולים שהיא גוף ייחודי, ממלכתי, הפועל מכוח חוק בריאות ממלכתי, תשנ"ד- 1994, ונתון תחת פקוח ורגולציה מכוח החוק.

...

מתוך החומר שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי קיימת תשתית ראייתית ראשונית לגבי התקיימותם לכאורה של שלושת הרכיבים של סעיף 198 לחוק.

במצב דברים זה, יש הצדקה להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה למתן צו לגילוי מסמכים.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' סוקול) מיום 30.9.2021 בה נדחתה בקשת המבקשת בתנ"ג 44166-09-19 לגילוי מסמכים מכוח סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: בקשת הגילוי).

סעיף 198א לחוק החברות קובע שלושה תנאים מצטברים לקבלת בקשה לגילוי מסמכים: המבקש רשאי להגיש תביעה נגזרת; ישנה תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת (קרי קיומה של עילת תביעה לכאורה ותום-לב מצד המבקש); והמסמכים המבוקשים הם רלוואנטיים (בהיתחשב בין היתר בשלב המקדמי בו מצוי ההליך).

...

על פי טענה זו, התביעה האזרחית הוגשה מלכתחילה כדי שתימחק בסופו של דבר.

בוודאי שאין בסיום ההליך למעלה מעשור לאחר הגשת התביעה כדי להוביל למסקנה שהתביעה הוגשה מלכתחילה למראית עין בלבד.

סוף דבר; הערעור נדחה.

ואכן, ברע"א 1365/17 בנק הפועלים בע"מ נ' נשר (נבו, 9.3.2017) דחה בית המשפט העליון מפי השופט נ' סולברג בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי שלא לסלק על הסף בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה על ידי בעל מניות לאחר שנדחתה בקשתו לגילוי מסמכים באותה עילה לפי סעיף 198א לחוק החברות (במסגרת ההחלטה בעיניין נשר I).

...

בקשת המחיקה וטענות הצדדים ב.1 בקשת המחיקה בבקשת המחיקה טען המבקש כי לאחר עיון בתמליל חקירתה של המצהירה מטעם המשיבה, שהתקבל בידי הצדדים רק ביום 6.8.2023, הוא הגיע למסקנה כי בקשת הגילוי מיצתה את עצמה ואין לו עוד צורך במסמכים המבוקשים.

אשר לתנאי ברירת המחדל הקבוע בתקנה 41(ג)(1) לתקנות סד"א, לפיו "הדיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית" - ככל שהמבקש לא היה מגיש בקשת אישור, אלא היה מבקש לשמור לעצמו את הזכות להגיש בקשה חדשה לגילוי מסמכים וככל שהייתי נעתר לכך, בוודאי שהייתי מותיר על כנה את ברירת המחדל הקבועה בתקנה 41(ג)(1) לתקנות סד"א וקובע כי הדיון בבקשת הגילוי חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה בקשת הגילוי הנוכחית.

לפיכך, ולאחר שנתתי דעתי לשיקולים הקבועים בתקנות 153-151 לתקנות סד"א, הגעתי למסקנה לפיה יש לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בהליך בקשת הגילוי בסך של 25,000 ש"ח. כמו כן מתוקף סמכותי מכח סעיף 202 לחוק החברות ותקנה 41(ג)(2) לתקנות סד"א החלטתי להורות כי הדיון בבקשת האישור יותנה בכך שההוצאות שפסקתי לעיל ישולמו עד ליום 19.11.2023 (ר' עניין אי.סיג, בפס' 13; עניין תורג'מן, שם; עניין עובדיה, שם; ת"א (מחוזי ת"א) 10965-12-19 גמל נ' המכללה האקדמית תל אביב יפו, פס' 13 (נבו, 29.10.2021)).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון להיעתר לבקשת המחיקה, קרי בקשת ההסתלקות מבקשת הגילוי, תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 25,000 ש"ח, שתשלומם עד ליום 19.11.2023 יהווה תנאי לדיון בבקשת האישור.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 8545/23 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. ורידיס אינווירונמנט בע"מ 2. ורידיס איכות הסביבה בע"מ 3. ת.מ.מ תעשיות מחזור משולבות בע"מ 4. אילן בן סימון 5. ערן ספיר 6. בנימין בר און נ ג ד המשיב: ארנון צור צד קשור: משטרת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.9.2023 בת"צ 30901-03-23 שניתנה על ידי כבוד השופטת נועה גרוסמן בשם המבקשים: עו"ד צבי אגמון; עו"ד הלה פלג; עו"ד נתנאל חיים בשם המשיב: עו"ד רונן שקלרש בשם הצד הקשור: עו"ד גיטל דמס גוטליב ][]החלטה

לתמיכה בבקשתם, הפנו הנתבעים להליכים אזרחיים אחרים המתנהלים בעיניינה של ורידיס – האחד, שענייננו הליך גילוי מסמכים טרם הגשת תביעה נגזרת, לפי סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, בו הוחלט לעכב את ההליך, בהסכמת הצדדים, עקב החקירה הפלילית (ראו החלטה מיום 9.3.2023 בתנ"ג 58778-02-23.

...

טענתו המרכזית הייתה, כי בהינתן ההלכות המשפטיות בעניין, אין להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים עקב קיומו של הליך פלילי מקביל, אלא אם זכותו של בעל דין באחד ההליכים עלולה להיפגע באופן "קונקרטי וממשי" כתוצאה מניהולם במקביל – פגיעה שלא עלה בידי הנתבעים להוכיח בנסיבות העניין.

ברם, אין בידי לקבל טענות אלה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.