בבית המשפט העליון
רע"פ 512/22
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקש:
חאלד דגמש
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-ע"פ 1904-10-21 מיום 8.12.2021 שניתן על ידי השופטת העמיתה ד' ברלינר והשופטים ש' יניב ו-י' טופף
המבקש: בעצמו
][]החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת העמיתה ד' ברלינר והשופטים ש' יניב ו-י' טופף) ב-ע"פ 1904-10-21 מיום 8.12.2021, בגדריו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ע' מסארוה) ב-ת"פ 653-12-20 מיום 22.8.2021.
בגזר דינו, בית משפט השלום עמד על חומרת עבירת ההתפרצות, אשר אינה עבירת רכוש "רגילה", אלא גלומה בה פגיעה קשה בתחושת הבטחון והפרטיות של הציבור בכלל, ושל דרי הבית הנפרץ בפרט.
ערעור המבקש על גזר הדין לבית המשפט המחוזי – נדחה.
הובהר, כי בהתאם להוראות סעיף 58 לחוק העונשין, הכלל הוא שמאסר על תנאי יחול במצטבר לעונש המאסר שנגזר על נאשם בשל עבירה נוספת, ובמקרה דנן, ובפרט משהמערער ביצע את העבירה הנוכחית חודשיים לאחר שהשתחרר ממאסר, אין כל הצדקה לחרוג מכלל זה.
מכאן הבקשה שלפניי.
...
דיון והכרעה
דין הבקשה להידחות.
לאחר שעיינתי בהכרעות הערכאות הקודמות, נוכחתי כי הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות המידה האמורות – ודי בכך כדי לדחותה.
משכך, אין כל ספק כי העונשים שריצה בין כתלי בית הסוהר בעבר לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות, וממילא לא שוכנעתי כי עונשו חורג באופן קיצוני מרמת הענישה הנוהגת, ודאי שלא באופן שיש בו כדי להצדיק מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי".
סוף דבר, הבקשה נדחית.