בקשת רשות ערעור על גזר דין בעבירות סחר בסמים ונהיגה בשכרות

אביא לשם דוגמא מרע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן (לא פורסם): "נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בבצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זילזול בצוים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב (רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 7.3.04; רע"פ 7019/04 אופיר נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 12.8.04; רע"פ 9399/04 קרקי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 30.1.05; רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 26.5.05; רע"פ 7523/06 מואסי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 25.9.06). על כן נקבע בסעיף 67 לפקודת התעבורה, כי "מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו ... דינו – מאסר שלוש שנים". ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם על עירעורו על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה אשר הרשיע אותו, על פי הודאתו, בגין נהיגה בזמן פסילה, וגזר עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, הפעיל בחופף עונש מאסר על תנאי של 12 חודשים, וכן גזר עונש של 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, פסל את רשיון הנהיגה שלו למשך 3 שנים והטיל עליו קנס כספי.

ערעור שהגיש המבקש על גזר הדין נדחה והבקשה למתן רשות ערעור נדחתה גם היא, למעט הפעלת העונש המאסר המותנה שבוטל בהסכמת הצדדים.

הוגש ערעור על גזר דין, ובמחוזי נקבע כשנלוות עבירה נוספת לעבירה של נהיגה תחת השפעה, הרי שאין מקום להסתפק בעונש המינימום, יחד עם זאת הופחתה הפסילה בפועל ל - 6 חודשים בנכוי פסילה מנהלית.

בנוסף, הורשע הנאשם, על פי הודאתו בעובדות כתבי אישום נוספים שצורפו להליך לבקשתו, בעבירה נוספת של החזקת סם לשימוש עצמי (אשר בוטלה מאוחר יותר בבית המשפט המחוזי), שלוש עבירות של נהיגה בשיכרות, לפי סעיף 62(3) וסעיף 39א לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961; ושתי עבירות של סרוב להבדק, לפי סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה.

הוגש ערעור למחוזי, אשר דחה את העירעור והותיר את גזר הדין על כנו למעט התיקון בעיניין המאסר על תנאי שיחול רק על עבירת השכרות.

עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם : עברו הפלילי של הנאשם כולל ביצוע שורה של עבירות על פקודת הסמים המסוכנים לרבות סחר בסמים מסוכנים והחזקת סן לצריכה ושלא לצריכה עצמית, תקיפת שוטר ועוד (ת/2).

...

אני מורה כי הנאשם יחתום עוד היום על התחייבות עצמית בסך 5000 ₪ להבטחת התייצבותו לריצוי תקופת המאסר במועד המפורט לעיל.

לצורך הבטחת התייצבותו למאסר אני מורה על הוצאת צו איסור יציאה של הנאשם מהארץ אשר יעמוד בתוקפו עד התייצבות הנאשם לריצוי מאסרו.

לאור הצהרת הנאשם כי אין בידו רישיון נהיגה בתוקף אני מורה כי מניין תקופת הפסילה יחל מרגע זה (השעה כעת 09:30).

" נהיגה בפסילה - מדיניות ענישה בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל (9.10.12), בהתייחסה למיתחם הענישה, בעבירות של נהיגה בפסילה, ציינה כב' השופטת ט' חיימוביץ': "מיתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה." בעפ"ת (ב"ש) 43966-08-13 חאלד זידאן נגד מדינת ישראל (21.1.14), ציין בית המשפט את מיתחם הפסילה ביחס לעבירה של נהיגה בפסילה : "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הנו בתוך מיתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים." בעפת 10656-12-12 עאדל חמידי נ' מדינת ישראל (13.5.13) - בעבירות של נהיגה בפסילה, בפעם הראשונה, כשלצדו עבירות של רישיון שפקע 3 שנים, ללא רישיון רכב וללא תעודת ביטוח, הפסילה מקורה בשני הליכים, לחובתו 22 הרשעות תעבורה, ורישום פלילי בעטיו נשא מאסר בשל סחר בסמים, בעירעור קוצרו 3 חודשי מאסר בעבודות שירות ו – 43 ימי מאסר בפועל, אותם ריצה כבר במסגרת המעצר, והועמדו על 80 יום, בנכוי 43 ימי המאסר, המאסר המותנה הועמד על 4 חודשים, ויתר הרכיבים, פסילה לשנתיים, פסילה מותנית, והתחייבות, נותרו על כנם.

נדחתה בקשת רשות ערעור על חומרת העונש.

בעפת (חי') 6597-09-15 מדינת ישראל נ' מוחמד עוקר (21.1.16), בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה כשהרישיון פקע למעלה משנה, וללא ביטוח, למשיב עבר פלילי (23 הרשעות) ותעבורתי (16 הרשעות), בעברו עבירות דומות של נהיגה בפסילה, כשהעבירות בוצעו זמן לא רב לאחר שהשתחרר ממאסר בגין ביצוע עבירות דומות, מהתסקיר עלה שקיים סיכוי ממשי לשקום, בעירעור אומץ גזר דינו של בית משפט קמא בדבר הארכת המאסר המותנה בן 12 חודשים, בשנתיים נוספות, תוך הטלת רכיבי ענישה נלווים, פסילה בת 36 חודשים, הפעלת התחייבות כספית על סך 5,000 ₪ והתחייבות כספית בסך 10,000 ₪.

בתיק שמספרו 6062-11-19, מיום 5.1.21, בעבירות של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, רישיון נהיגה שפקע מעל שנתיים ונהיגה ללא ביטוח, נדון למאסר מותנה, בן 4 חודשים, למשך 3 שנים, פסילה של 5 חודשים, בנכוי פסילה מנהלית, פסילה מותנית של 4 חודשים, למשך 3 שנים, וקנס.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

...

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, בחנתי את עברו של הנאשם, ועיינתי בתסקירי המבחן, אני סבורה שבמקרה שלפני אין מנוס מהשתת רכיב של מאסר.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני משיתה על הנאשם 4 חודשי מאסר.

אני דנה את הנאשם ל-7 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, או של נהיגה בזמן פסילה.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' בש), בעפ"ת 6774-01-16, מיום 17.2.2016, בגדריו נדחה עירעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (כב' השופטת ר' פרסון), בפל"א 5176-01-15, מיום 30.11.2015.

בגזר דין, מיום 30.11.2015, עמד בית המשפט לתעבורה על חומרת מעשיו של המבקש, בציינו כי מעשים אלו מגלמים סיכון ממשי לשלום הציבור ובטחון כלל משתמשי הדרך.

בעניינינו, עונש המאסר שהושת על המבקש אינו סוטה, כהוא זה, ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות, ובודאי שאין מדובר בסטייה קיצונית ממדיניות זו. בשל טעמים אלו בלבד, אין בידי להעתר לבקשה לרשות ערעור ודינה להדחות.

אם בכך לא די, הרי שעברו התעבורתי של המבקש, אף הוא, עומד לו לרועץ, כאשר לחובתו של המבקש 34 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, ובין היתר בעבירות של נהיגה ללא רישיון; נהיגה בשיכרות והרשעות נוספות.

כך הוא הדבר, גם באשר לעברו הפלילי של המבקש, הכולל הרשעות בעבירות של החזקה, שימוש וסחר בסמים, בגינן הוא ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל.

...

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' בש), בעפ"ת 6774-01-16, מיום 17.2.2016, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (כב' השופטת ר' פרסון), בפל"א 5176-01-15, מיום 30.11.2015.

בענייננו, עונש המאסר שהושת על המבקש אינו סוטה, כהוא זה, ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות, ובוודאי שאין מדובר בסטייה קיצונית ממדיניות זו. בשל טעמים אלו בלבד, אין בידי להיעתר לבקשה לרשות ערעור ודינה להידחות.

סבורני, כי עונשו של המבקש מאזן כהלכה בין כלל השיקולים הרלוונטיים לעניינו.

לפיכך, דין הבקשה להידחות.

בבית המשפט העליון רע"פ 46/15 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המבקש: יהודה בן שימול נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 17.11.2015 בעפ"ת 56204-06-14 שניתן על ידי כבוד השופטת הבכירה נ' אהד בשם המבקש: עו"ד דוד גולן החלטה

לנוכח האמור, בית משפט השלום השית על המערער עונש של פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים, מתוכם 16 חודשים בפועל והיתר על תנאי; קנס בסך 1600 ש"ח; 7 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשיכרות; 160 שעות שירות לתועלת הציבור וצו מבחן למשך 12 חודשים.

בעירעור על גזר הדין, טען המבקש כי רכיב הפסילה שהושת עליו הנו חמור ולא נותן משקל מספק לנסיבותיו האישיות ולעברו התעבורתי.

לשיטתו, המידע המודיעיני שעניינו המפגש עם החשוד בסחר בסמים אינו מעלה חשד כזה, בייחוד כאשר לא נמצא על גופו סם. לעניין העונש, נטען כי נסיבותיו האישיות של המבקש – היותו גרוש ואב לחמישה ילדים, היות פרנסתו תלויה ברישיון הנהיגה שלו; ועברו התעבורתי הקל – מצדיקות הפחתה בעונשו.

...

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת נ' אהד) בעפ"ת 56204-06-14 מיום 17.11.2014, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה (השופטת ל' שלזינגר שמאי) בתת"ע 4549-07-12 מיום 15.10.2013 ומיום 14.5.2014.

דיון והכרעה אין בידי להיעתר למבוקש.

אין בידי לקבל את טענת המבקש במישור העובדתי.

בנסיבות אלה, כאמור, אין בידי לקבל את הבקשה למתן רשות ערעור והיא נדחית בזאת.

בית משפט השלום ברחובות ת"פ 65763-12-19 מדינת ישראל נ' גהן לפני כבוד השופטת קרן וקסלר בעיניין: המאשימה מדינת ישראל הנאשם מומי מנחם גהן גזר דין

בחינת הפסיקה מעלה כי בשל הפגיעה בערכים המוגנים, נוהגים בתי המשפט, על דרך הכלל, להשית עונשי מאסר בפועל על אלה ששולחים ידם בעבירות סחר בסמים.

ברע"פ 3059/21 ימין נ' מדינת ישראל (5.5.21) – נדחתה בקשת רשות ערעור של הנאשם כנגד עונש מאסר בן 8 חודשים בעבודות שירות שהושת עליו בגין הרשעתו בחמש עבירות סחר בסם מסוג קנביס בצוותא באמצעות יישומון ה"טלגרס", תמורת שכר יומי בסך 500 ₪ וכן בהחזקת 50 גרם קנביס שלא לצריכה עצמית, מחולק למנות, שנימצא לצד שקיות חלוקה, משקל וסכום כסף מזומן בסך של מעל 25,000 ₪.

בית משפט מחוזי קיבל את ערעור המדינה וגזר על המבקש עונש של 17 חודשי מאסר בפועל.

עם זאת, לחובתו 48 הרשעות בעבירות תעבורה, לרבות בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה בהיותו שיכור.

...

נוכח האמור, ועל אף שבנסיבות אחרות מן הראוי היה להשית עונש של מאסר בפועל, אני סבורה כי בהתחשב בנסיבותיו החריגות מאד של הנאשם, האובדן הקשה שחווה, שזעזע את חייו, כמו גם חלוף הזמן המשמעותי ביותר מאז העבירות, העונש הראוי לו הוא במאסר לתקופה המקסימלית בעבודות שירות.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 9 חודשים.

בהסכמת הנאשם אני מורה על חילוט הטלפון הנייד שנתפס מהנאשם.