בקשת רשות ערעור על ביטול שחרור על תנאי של אסיר

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט העמית א' טל) בעת"א 15168-08-21 מיום 27.10.2021, בגדריו נדחתה עתירת המערער נגד החלטת שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס) שלא לשחררו בשחרור מנהלי.

במוקד הבקשה שלפניי ניצבת שאלת זכאותו של אסיר לשיחרור מנהלי מעונש המאסר אותו הוא מרצה.

בהמשך לכך, הדגיש כי סעיף 8(א) לחוק שכותרתו "חישוב תקופת המאסר" קובע כי "תקופת המאסר לענין שיחרור על-תנאי, תהיה סך כל תקופות המאסר שעל האסיר לשאת בזו אחר זו, למעט תקופת מאסר שעל האסיר לשאת בשל ביטול שיחרורו על-תנאי" (ההדגשה הוספה – י' א').

...

מיד עם הגשת הבקשה הוריתי למשיבה ליתן תגובתה, וזו נתקבלה הבוקר כדלקמן: "מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה ביחס לשאלות הפרשניות והמשפטיות הנובעות מן הסוגיה, משירות בתי הסוהר נמסר כי בנסיבות העניין המבקש ישוחרר ממאסר היום". סוף דבר אשר על כן, אני מורה על מחיקת הבקשה בכפוף לשחרור המבקש לאלתר.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (הנשיא, כב' השופט אברהם אברהם, וכב' השופטים גדי צפריר ו-אילונה לינדנשטראוס), מיום 10.11.2020 בעת"א 42692-10-20, במסגרתו התקבלה עתירת המשיב 2, היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועמ"ש) נגד החלטת ועדת השחרורים, והוחלט לבטל את שיחרורו על תנאי של המבקש.

כמו כן, טוען המבקש כי קיומו של מידע מודיעיני מהוה אחד ממכלול השיקולים הרלוואנטיים לשם בחינת בקשה לשיחרור על תנאי ממאסר, אך אינו מהוה שיקול מכריע הגובר על עמדת גורמי המיקצוע ועמדת שב"ס. לשיטתו, הענקת מעמד בכורה לקיומו של מידע מודיעיני פוגעת באנטרס הצבורי של שקום עבריינים, שכן יש בכך כדי לפגוע במוטיבציה של אסירים לעבור הליכי שקום.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות, ללא צורך בתגובות.

ויובהר, בית המשפט קמא קבע, בניגוד לעמדת וועדת השחרורים, כי בחינת מכלול נסיבותיו של המבקש, לרבות המידע המודיעיני בעניינו של המבקש, מובילה למסקנה סבירה אחת, לפיה אין לאפשר בשלב זה את שחרורו המוקדם של המבקש נוכח מסוכנותו לציבור.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 3248/12 לפני: כבוד השופט נ' הנדל המבקש: אלי עמר נ ג ד המשיבה: ועדת שחרורים מיוחדת – מחוז מרכז בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז בעת"א 022313-02-12 בשם המבקש: עו"ד אייל שמולביץ בשם המשיבה: עו"ד ליאורה וייס בנסקי ][]החלטה

על כן, אין הוא מרצה "מאסר עולם" כהגדרת חוק שיחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: "חוק שיחרור על תנאי"), והיה צורך בכינוס ועדת שחרורים רגילה, ולא "מיוחדת". סעיף 22א לחוק שיחרור על תנאי קובע כדלקמן: "על אף הוראות סעיף 45 לחוק העונשין, בוטל שיחרורו על-תנאי של אסיר לפי סעיפים 20 עד 22, יישא האסיר את יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול שיחרורו לפני ובמצטבר לכל מאסר אחר שהוטל עליו, ואם עבר עבירה נוספת בתקופת התנאי – גם לפני ובמצטבר לכל מאסר שיוטל עליו בשל אותה עבירה; היה האסיר נושא מאסר בעת שבוטל שיחרורו, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול השיחרור וישוב ויימשך מתום אותה תקופה; לענין זה, "מאסר" – לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס".

כפי שמורה סעיף 10(ב) לחוק שיחרור על תנאי, הדן בשחרורו המוקדם של אסיר עולם – על הועדה לשקול גם "האם חל באסיר שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו ומבחינת מוכנותו להישתלב בחברה ולתרום לה". צר לי לציין כי מבט רוחבי שכזה אינו מיטיב עם עתירת המבקש לשיחרור.

...

כשלעצמי, סבורני כי מקום בו מתרחשת או עלולה להתרחש פגיעה ברורה בזכויותיו של אסיר או עציר, או כאשר נגרם לו עוול ממשי, יהיה מקום לראות במקרים שכאלה סוגיה בעלת חשיבות כללית.

דוחות גורמי הטיפול בעניינו של המבקש מהשנים האחרונות תומכים במסקנה כי במבקש לא חל שינוי, וכי הסיכון הנשקף ממנו הוא ממשי ומשמעותי.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 4668/17 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: יאיר אוחנה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 25.5.2017 בעת"א 63083-03-17 שניתן על ידי כבוד השופטת העמיתה ק' רג'יניאנו בשם המבקש: עו"ד אמוץ בן-יהודה בשם המשיבה: עו"ד סיגל אבנון ][]החלטה

ודוק: יש מצבים שבהם החלטת הפקעת הרישיון מתקבלת רק לאחר שניתן גזר הדין; היש מקום לומר שעצם קביעת תאריך לריצוי עונש מגלמת בתוכה הנחה שעונש זה לא 'יוקפא' אם יבוטל שיחרורו על תנאי של האסיר במהלך ימי המאסר? פרשנותו של המבקש מעלה, איפוא, תמיהה, ובדין נדחתה על-ידי בית המשפט לעניינים מנהליים.

...

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 6725/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: אריה שירזי נ ג ד המשיבות: 1. ועדת השחרורים במקום מושבה בבית הסוהר איילון 2. היועצת המשפטית לממשלה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז-לוד בתיק עת"א 18262-04-22 שניתן ביום 4.8.2022 על ידי כבוד השופטים דנה מרשק-מרום, יורם צלקובניק ודרור ארד-אילון בשם המבקש: עו"ד טומי נדשי, עו"ד אילה סגל-גבסי ][]החלטה

"22. (א) הוועדה רשאית לבטל שיחרור על-תנאי של אסיר לפי הוראות פרק ב' אף לאחר תום תקופת התנאי, ואולם לא יבוטל שיחרור כאמור –

עוד צוין, כי גם בעירעור על גזר הדין, שהוגש לאחר הגשת בקשת ההפקעה, לא נשמעו על-ידי המבקש טענות בעיניין זה. בית המשפט לעניינים מנהליים הוסיף ודחה את טענתו של המבקש, ולפיה יש לראות בעובדה שהמדינה נימנעה מלהפעיל מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו כהסכמה גם לעניין אי-ביטול רישיון השיחרור.

...

אין לי אלא להסכים עם מסקנה זו. כלל נקוט הוא כי "על ההסכמות בין הצדדים להסדר הטיעון למצוא את ביטויין בצורה בהירה ומלאה בהסכם הפורמלי אליו הם מגיעים ועליו הם מדווחים לבית המשפט" ו"אין מקום להבנות לא רשמיות, מאחורי הקלעים, לצידו של הסדר הטיעון הפורמלי" (ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי, פסקה 7 (3.7.2006); דנ"פ 1187/03 מדינת ישראל נ' פרץ, פ"ד נט(6) 281, 297 (2005)).

הגם שהדברים לא קיבלו התייחסות מספקת בהחלטת הוועדה מיום 10.3.2022, הוועדה ציינה, כי גם בהנחה שסעיף 22 חל על עניינו של המבקש באופן המקנה לה שיקול דעת באם להפקיע את רישיון השחרור, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה ולפיה יש להפקיע מחצית מתקופת רישיון השחרור שניתן לו. לא זו אף זו, בפסק הדין מושא הבקשה שלפניי, היה הרכב השופטים, כאמור, תמים דעים באשר לתוצאת ההליך וקבע כי אין מקום להתערבות בהחלטת הוועדה בעניין משך תקופת ההפקעה.

בנסיבות אלה, סבורני כי לא ניתן לומר כי החלטת הוועדה להפקיע מחצית מתקופת רישיון השחרור של המבקש אינה החלטה סבירה, ולא נמצא מקום להתערב בה. סוף דבר: הבקשה נדחית.