בקשת רשות ערעור על ביטול פסק דין שניתן בעדר הפקדה

בית משפט השלום בצפת ת"א 16646-03-20 זנגריה נ' רשות מקרקעי ישראל - נצרת תיק חצוני: בפני כבוד השופט רונן פיין תובע נור זנגריה ע"י ב"כ עו"ד מרואן מויס נתבעים רשות מקרקעי ישראל - נצרת ע"י ב"כ עו"ד סיגל ברגר יזרעאלי מפרקליטות מחוז צפון פסק דין

בתאריך 15/6/20 נערך דיון בבקשה לעיכוב ביצוע כבקשה לסעד הזמני, הצדדים נחקרו על תצהיריהם וסיכמו טענותיהם בעל פה. בהחלטה מיום 25/06/20 קבעתי לקבל בקשת התובע לעיכוב ביצוע צו הסילוק עד לסיום בירור התביעה כאן, בכפוף להפקדת ערובות מתאימות כמפורט בהחלטה שם (להלן: "ההחלטה לעיכוב ביצוע").

על ההחלטה לעיכוב ביצוע הצוו הגישה המדינה בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, בהליך רע"א 56185-07-20.

ההסדר המיוחד בחוק מתיר הוצאת צו סילוק שדינו כדין פסק-דין הניתן להוצאה לפועל; למקבל הצוו שמורה הזכות לבקש את עיכוב ביצועו של הצוו, על דרך פנייה לערכאות לצורך הוכחת זכותו להחזיק במקרקעין, אלא שנטל ההוכחה של מקור זכותו מוטל על המבקש לבטל את הצוו ולא על המבקש לפנותו.

בסיום הדיון, חזר התובע על הנסיבות שהביאו אותו להקים המכלאה במקרקעין ואמר (עמ' 23 ש' 2-4): "... ניסיתי למצוא פיתרונות אחרים ולא הצלחתי. לא ניתן לערבב עדרים מחשש למחלות. אלולא המועצה הייתה מבטלת לי את מונעי הבקר וסוללת את הכביש הייתי יכול להחזיר את הפרות לרפת. " התובע תאר בעדותו (עמ' 7 ש' 12 - עמ' 9 ש' 1) כי הוא בנה את הגדר באופן שניתן לפרק אותה, כי שתל את העצים, התקין את השער, בזנטים בהתקן לא קבוע, עמודי בטון גדולים כדי שיחזיקו את הרשת, יצק משטח בטון תחום בעמודים והתקין מכלי אוכל לבקר.

אני מורה על ביטול עיכוב הבצוע של צו הסילוק נשוא התובענה.

...

סוף דבר התביעה נדחית.

אני מורה על ביטול עיכוב הביצוע של צו הסילוק נשוא התובענה.

בנוסף ישלם התובע לנתבעת סך כולל של 15,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ בגינו.

בית משפט לעינייני מישפחה בחיפה ע"ר 11675-08-21 פלוני נ' אלמונית תיק חצוני: בפני כבוד השופט טל פפרני המערער פלוני ת"ז xxxxxxx באמצעות ב"כ עוה"ד יפעת פסטינגר המשיבה אלמונית ת"ז xxxxxxx באמצעות ב"כ עוה"ד מארק רוזן פסק דין

לפני ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ בקריות, פזית גלעדי אליהו, מיום 19/7/21 בתיק הוצל"פ [קריות] 510812-01-21 בגדרה נדחתה בקשת המערער בטענת פרעתי.

מוסיף המערער וטוען כי שגתה הרשמת קמא בכך שקבעה כי מדובר בהוראות בהסכם אותן יש לבצע ע"פ הוראות ס' 34 לחוק החוזים, שכן פרטי המוטבים בסעיף חסרים ועליהם להיות ברורים כמו גם הוראות החיוב, אשר חסרות גם הוראות נוספות לרבות למי מיועדים הכספים, מתי והיכן יופקדו הכספים ועוד.

המשיבה מפנה לעובדה כי החלטת כבוד הרשמת קמא ניתנה לאחר שמיעת ראיות וחקירות עדים, ומוסיפה כי הוראות ס' 19 לחוק ההוצל"פ מקנה לרשם סמכות שיפוטית לידון ולהכריע בשאלה האם החייב מילא אחר פסק הדין.

אינני מקבל את טענת המערער בדבר בעדר יריבות.

  "טענת החייב לפיה נכרת והופר בין הצדדים הסכם מאוחר לפסק הדין, איננה מילת קסם שעל-פיה יפסיק ראש ההוצאה לפועל בכל מקרה את הדיון בטענת פרעתי. ועל ראש ההוצאה לפועל לבדוק שני תנאים: (1) האם פסק הדין חדל מלהתקיים על-פי ההסכם הנטען; (2) האם מתעוררת טענה שההסכם הופר. וכאשר מתמלאים שני תנאים אלה לא ידון ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי, והצדדים יופנו לבית-המשפט על מנת שיברר אם ההסכם קוים או הופר. אולם כאשר ברור שההסכם שנכרת לאחר פסק-הדין לא ביטל את פסק-הדין ולא בא במקומו- אין מניעה להמשיך ולדון בטענת פרעתי בפני ראש ההוצאה לפועל" (דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (תל-אביב,2006) 193).

  "אינני מוצא טעם בקביעה, כי מעמדו של ראש ההוצאה לפועל איננו מאפשר לו לבחון את גדרי סמכותו שלו. כל ערכאה והליך שפוטיים נדרשים לפרשנות מינימלית, אשר תיבחן באם יש לה כלל סמכות לידון בעיניין. אם לא נאמר כך, הרי שנעמוד מול שוקת שבורה, בו תאלץ לעסוק ערכאת השיפוט העליונה שוב ושוב בדברים אשר מלכתחילה נועדו לערכאות נמוכות יותר. דבר זה נכון הוא, בזהירות הראויה, גם כאשר מדובר בערכאה בעלת סמכות שיפוטית מצומצמת כראש ההוצאה לפועל. חזקה על ראש ההוצאה לפועל שיקפיד שלא לצאת מהתחום שנקבע לו בחוק, אך לשם ביקורת על פרשנותו והחלטתו, קיימת ערכאת ערעור וערעור נוסף ברשות.

...

הלכה פסוקה היא, שהימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוואנטית מובילה למסקנה, שאילו הובאה היא הייתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה.

לנוכח כלל האמור, הערעור נדחה.

המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.

לפני בקשת רשות ערעור שהוגשה ביום 11.1.23 על פסק דין שניתן ביום 4.7.22 בבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' השופט אבי כהן) בת"ק 29502-05-22 ולחלופין – בקשת רשות ערעור על החלטה מיום 25.12.22 במסגרתה נדחתה בקשתה לביטול פסק דין.

בבקשת רשות העירעור שהוגשה ביום 11.1.23 נטען כי בית משפט היה צריך לבטל פסק דין ללא חיוב בהפקדה.

...

לאור כך, אני קובע כי ביום 28.5.2022 הנתבעת קיבלה כדין את מסמכי כתב התביעה + הזימון לדיון, ולכן עליה להגיש כתב הגנה עד ליום 28.6.2022, אחרת ייתכן כי יינתן כנגדה פס"ד בהיעדר הגנה.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ערכאת ערעור ממעטת להתערב בפסקי דין שניתנים בבית משפט לתביעות קטנות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בהחלטה מיום 6.10.2021, לאחר קבלת תגובה לבקשה העיקרית, בית משפט קמא קבע כי בכפוף להפקדת עירבון בסך 50,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 30 יום, יבוטל פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה ויתאפשר דיון לגוף העניין בטענות הצדדים (להלן: "החלטת ביטול פסק הדין").

המשיבים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת ביטול פסק הדין זו בהליך רע"א 31752-11-21.

ביום 2.2.2022 שולם הערבון הנידרש לביטול פסק הדין על פי החלטת כב' השופט גריל, וביום 2.2.2022 כב' הרשמת הבכירה ט' מירום הורתה על ביטול פסק הדין ומתן ארכה להגשת בקשת רשות להיתגונן בפני התביעה העיקרית.

...

לטעמי אין מקום בנסיבות העניין, כאשר מדובר בסוגיה פשוטה שבמחלוקת, ולגביה מבוקש להגיש השגה בעוד הדיון בבית המשפט קמא בעיצומו להיעתר לבקשות לו .

לסיכום לאור כל האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' השופט רז נבון) מיום 12.9.2023 בת"ק 44491-03-23 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת – הנתבעת לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות, לאחר שבית משפט הסכים לבטל פסק הדין כנגד תשלום 2,500 ₪, אך, משלא הופקד הסכום, נותר פסק הדין על כנו.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.

אין זה המקרה החריג שבו תתערב ערכאת ערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות.אין כל סוגיה משפטית על הפרק ובוודאי שלא סוגיה בעלת השלכת רוחב ולא שוכנעתי כי נגרם "עיוות דין".בית משפט כן קיבל את בקשת המבקשת לביטול פסק דין.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.