בית משפט לעינייני מישפחה בחיפה
ע"ר 11675-08-21 פלוני נ' אלמונית
תיק חצוני:
בפני
כבוד השופט טל פפרני
המערער
פלוני ת"ז xxxxxxx
באמצעות ב"כ עוה"ד יפעת פסטינגר
המשיבה
אלמונית ת"ז xxxxxxx
באמצעות ב"כ עוה"ד מארק רוזן
פסק דין
לפני ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ בקריות, פזית גלעדי אליהו, מיום 19/7/21 בתיק הוצל"פ [קריות] 510812-01-21 בגדרה נדחתה בקשת המערער בטענת פרעתי.
מוסיף המערער וטוען כי שגתה הרשמת קמא בכך שקבעה כי מדובר בהוראות בהסכם אותן יש לבצע ע"פ הוראות ס' 34 לחוק החוזים, שכן פרטי המוטבים בסעיף חסרים ועליהם להיות ברורים כמו גם הוראות החיוב, אשר חסרות גם הוראות נוספות לרבות למי מיועדים הכספים, מתי והיכן יופקדו הכספים ועוד.
המשיבה מפנה לעובדה כי החלטת כבוד הרשמת קמא ניתנה לאחר שמיעת ראיות וחקירות עדים, ומוסיפה כי הוראות ס' 19 לחוק ההוצל"פ מקנה לרשם סמכות שיפוטית לידון ולהכריע בשאלה האם החייב מילא אחר פסק הדין.
אינני מקבל את טענת המערער בדבר בעדר יריבות.
"טענת החייב לפיה נכרת והופר בין הצדדים הסכם מאוחר לפסק הדין, איננה מילת קסם שעל-פיה יפסיק ראש ההוצאה לפועל בכל מקרה את הדיון בטענת פרעתי. ועל ראש ההוצאה לפועל לבדוק שני תנאים: (1) האם פסק הדין חדל מלהתקיים על-פי ההסכם הנטען; (2) האם מתעוררת טענה שההסכם הופר. וכאשר מתמלאים שני תנאים אלה לא ידון ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי, והצדדים יופנו לבית-המשפט על מנת שיברר אם ההסכם קוים או הופר. אולם כאשר ברור שההסכם שנכרת לאחר פסק-הדין לא ביטל את פסק-הדין ולא בא במקומו- אין מניעה להמשיך ולדון בטענת פרעתי בפני ראש ההוצאה לפועל" (דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (תל-אביב,2006) 193).
"אינני מוצא טעם בקביעה, כי מעמדו של ראש ההוצאה לפועל איננו מאפשר לו לבחון את גדרי סמכותו שלו. כל ערכאה והליך שפוטיים נדרשים לפרשנות מינימלית, אשר תיבחן באם יש לה כלל סמכות לידון בעיניין. אם לא נאמר כך, הרי שנעמוד מול שוקת שבורה, בו תאלץ לעסוק ערכאת השיפוט העליונה שוב ושוב בדברים אשר מלכתחילה נועדו לערכאות נמוכות יותר. דבר זה נכון הוא, בזהירות הראויה, גם כאשר מדובר בערכאה בעלת סמכות שיפוטית מצומצמת כראש ההוצאה לפועל. חזקה על ראש ההוצאה לפועל שיקפיד שלא לצאת מהתחום שנקבע לו בחוק, אך לשם ביקורת על פרשנותו והחלטתו, קיימת ערכאת ערעור וערעור נוסף ברשות.
...
הלכה פסוקה היא, שהימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוואנטית מובילה למסקנה, שאילו הובאה היא הייתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה.
לנוכח כלל האמור, הערעור נדחה.
המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.