בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 2897/22
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקש:
אסי-אלי שמש
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד גיורא רובננקו - תפקידו כמנהל המיוחד לנכסי החייב
2. ישראל קומה
3. כונס הנכסים הרישמי
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 12.4.2022 בפש"ר 17252-10-16 שניתנה על ידי כב' השופט מיכאל קרשן
בשם המבקש:
עו"ד עדי גילה חכמון
בשם המשיב 1:
בעצמו
בשם המשיב 2:
עו"ד יחזקאל סרור
בשם המשיב 3:
עו"ד רועי נירון
][]החלטה
בהמשך לכך, הגיש הנושה, על יסוד פסק הדין, תביעת חוב נגד המבקש, בסכום כולל של 1,361,213 ש"ח. בתגובה, המנהל המיוחד פנה לבא-כוחו של הנושה ובקש ממנו, בין היתר, לפרט מהו הקף הסכומים אשר שולמו זה מכבר על ידי האב על חשבון ההלוואה.
שלישית, לתפיסת בית המשפט, בהנתן סתירה בין הפקודה אשר מגבילה את המועד במסגרתו ניתן לערער על הכרעה בתביעת חוב ל-45 ימים בלבד, לבין התקנות אשר אינן מגבילות את המועד להגשת בקשה מכוח תקנה 95 לתקנות לביטול או הפחתה של תביעת חוב שאושרה, יגברו הוראות הפקודה.
לגישת הנושה, ככל שהמבקש סבר כי בית המשפט קמא שגה בהחלטתו מיום 4.1.2022, היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, ואולם, הוא נימנע מלעשות כן. עוד מוסיף הנושה כי בטרם הוכרעה תביעת החוב שהגיש, המנהל המיוחד פנה למבקש ובקש את התייחסותו לתביעת חוב זו, אך המבקש נימנע מלהעביר את תגובתו.
...
הכונס הרשמי טען בתשובתו לבקשת רשות הערעור כי דין הבקשה להידחות, תוך שיובהר כי אין בכך כדי למנוע מהמנהל המיוחד או מבנק הפועלים להגיש בקשה מטעמם להפחתת תביעת החוב של הנושה, על יסוד תקנה 95 לתקנות.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובות שהוגשו, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, תוך שיובהר כי המנהל המיוחד רשאי לפעול כחוכמתו בהתאם לסמכות המוקנית לו מכוח תקנה 95 לתקנות.
אי לכך, למסגרת הזמנים הקבועה בסעיף 184 לפקודה אין כל תחולה על תקנה 95 לתקנות, וממילא הפעלת הסמכות המסורה לבעל התפקיד מכוח תקנה זו אינה מוגבלת על ידי המועדים שנקבעו בסעיף זה.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ההליכים המתנהלים לפני בית המשפט קמא.
